תיאוריות גאנג'ה - מה אם זה לא הטנגו הראשון של האנושות עם בינה מלאכותית?

אה, תיאוריות גאנג'ה - הגיגים מעוררי מחשבה, מעוררי עשבים, שלוקחים אותנו לנסיעה פרועה במחוזות הבלתי סביר והבלתי אפשרי. עבר זמן מה מאז שהנחתי את העט על הנייר כדי להתעמק באחת התיאוריות הללו, אבל בואו נודה באמת, השנים האחרונות היו לא פחות ממוזריות. מגיפה עולמית, טלטלה פוליטית ומשברים סביבתיים העבירו את המיקוד שלנו מהפילוסופי למעשי. אבל היי, אלה החיים, נכון? לפעמים אתה חושב על הקוסמוס, ופעמים אחרות אתה רק מנסה לוודא שיש לך מספיק נייר טואלט.

בזמנו, נודעתי כמי שזרקתי כמה פילוסופיות סטונר די פרועות, רעיונות שיגרמו אפילו לראש המנוסה לעצור ולהגיד, "וואו". אבל כשהגאות הבלתי פוסקת של החיים דעכה וזרמה, תיאוריות הגנג'ה האלה תפסו מקום אחורי. עם זאת, כשהעולם חוזר לאט לאט לאיזו מראית עין של נורמליות, או לפחות לגרסה החדשה שלו, אני מרגיש שהגיע הזמן לבקר מחדש באמנות הנשכחת הזו. אחרי הכל, איזו דרך טובה יותר להבין את עולמנו המשתנה ללא הרף מאשר דרך אובך של עשן קנאביס ומוח שנפרק מהחשיבה הקונבנציונלית?

בעבר, שלי תיאוריות הגנג'ה התמודדו עם הכל מהאפשרות של צורות מחשבה ועד לאופי החשיבתי של הקנאביס. אבל היום, אני רוצה לחקור משהו קצת אחר, משהו שכרסם בשולי המחשבות הגבוהות שלי. זה מביא אותי ל-AI, ולשאלה מסוימת שהייתה לי על ג'וינט לפני כמה ימים - מה אם זה לא של האנושות טנגו ראשון עם AI? נשמע מטורף, נכון? ובכן, קח מכה מהג'וינט הזה ובואו לחקור עוד!

בחקירת מעמקי ההיסטוריה האנושית, מסע המתפרש על פני 200,000 שנים, אנו מוצאים את עצמנו לעתים קרובות מתמודדים עם יותר שאלות מאשר תשובות. הסיפור שלנו, סיפור האדם המודרני, מנוקד באירועים קטקליזמים, מבנים בלתי מוסברים ורמזים מגרים של ציוויליזציות מתקדמות הרבה לפני הופעת ההיסטוריה המתועדת. אתר חידתי אחד כזה שמאתגר את ההבנה שלנו הוא Göbekli Tepe, פלא מונוליטי שקדם לתארכים קונבנציונליים של יכולת אנושית.

חשיפת תקופות אבודות: מחזור האסון וההתחדשות

ההיסטוריה האנושית, כפי שאנו מבינים אותה כיום, מעוצבת במידה רבה על ידי האירועים שאנו יכולים למדוד ולתעד. עם זאת, לאורך קיומנו, עברנו אירועים קטקליזמים רבים - אסונות טבע, שינויים אקלימיים עולמיים, ואולי אפילו התערבויות קוסמיות. אירועים אלה לא רק שיבשו את מהלך הציביליזציות, אלא, במקרים מסוימים, איפסו את עצם ההתקדמות של האנושות. המרווחים בין האסון הללו הם פרקים של צמיחה, אובדן וגילוי מחדש.

קחו בחשבון את תקופת הקרח והשפעתם העמוקה על הגירה ופיתוח של בני אדם. תקופות אלו של קור עז, המשולבות בתקופות בין-קרחוניות חמות יותר, היו קריטיות בעיצוב האבולוציה הגנטית והתרבותית שלנו. עם זאת, מה שנותר ברובו לא נחקר הוא האפשרות להתקדמות טכנולוגית וחברתית במהלך פרקי הקיום האנושיים הארוכים הללו.

Göbekli Tepe: אנדרטה לידע נשכח

כעדות לחידה הזו היא גובקלי טפה בטורקיה של ימינו. על פי ההערכות, הוא בן למעלה מ-11,000 שנה, לפני ההתחלה הידועה של החקלאות והחברה המיושבת. אתר זה, עם הארכיטקטורה והגילופים המתוחכמים שלו, מצביע על כך שאבותינו היו הרבה יותר מתקדמים ממה שהאמינו בעבר. זה מרמז שיכולות היו להיות חברות עם ידע וכישורים שמתחרים, או אולי אפילו עולים, על ההבנה שלנו עצמנו של חקלאות, אסטרונומיה ואדריכלות.

אם נקבל שהאנושות נמצאת בצורתה הביולוגית הנוכחית כבר למעלה מ-200,000 שנה, עם מוחות בעלי יכולת אז כפי שהם כעת, עלינו לבחון את האפשרות של ציוויליזציות וטכנולוגיות מתקדמות שצמחו ויפולות לאורך מרחב הזמן העצום הזה. אז נשאלת השאלה המסקרנת: האם היינו יכולים להשיג רמות גבוהות של טכנולוגיה בתקופות האבודות הללו?

הטכנולוגיה המודרנית, למרות התחכום שלה, היא שברירית מטבעה. נתונים דיגיטליים, עמוד השדרה של הציוויליזציה הנוכחית שלנו, כנראה לא ישרדו אירוע קטקליזמי. בניגוד לאבן המתמשכת של Göbekli Tepe, ארכיוני הסיליקון והדיגיטליים שלנו יאבדו, וימחקו עדויות ליכולת הטכנולוגית שלנו. האופי החולף הזה של הטכנולוגיה המודרנית מעלה את האפשרות שתרבויות קודמות היו יכולות להגיע לשיאים טכנולוגיים, רק כדי להתאפס על ידי אסונות עולמיים, מה שהותיר עקבות מועטים או לא.

בתוך מחזורי הצמיחה וההרס הללו, אפשר לשער על תפקידן של טכנולוגיות מתקדמות, כמו בינה מלאכותית (AI). מה אם בינה מלאכותית אינה חידוש של המאה ה-21 אלא נושא שחוזר על עצמו בהתפתחות האנושית? האם תרבויות עתיקות יכלו להיתקל, ואולי לשלב, בינה מלאכותית בדרכים שאנחנו עדיין לא יכולים להבין?

זה מוביל להשערה עמוקה: AI כמבחן לקמוס למוכנות האנושות להתפתח. אם נצליח לשלב בינה מלאכותית, לשפר את היכולות שלנו ולטפח את הצמיחה שלנו, זה יכול להעיד על נכונותנו להתקדם לשלב הבא של האבולוציה האנושית. עם זאת, אם נשתמש לרעה בכלי העוצמתי הזה, שיוביל לנפילה חברתית או לקונפליקט עולמי, זה עלול לעורר איפוס, חזרה ל'נקודת שמירה' קודמת בפיתוח שלנו.

המסתורין של גובקלי טפה והמחזורים הפוטנציאליים של תרבויות מתקדמות מאלצים אותנו לחשוב מחדש על מקומנו בקו הזמן של ההתקדמות האנושית. הם מזכירים לנו שההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית שלנו, כולל בינה מלאכותית, עשויה להיות צעדים במסע ארוך בהרבה - כזה שאבותינו יצאו אליו לפני אלפי שנים.

בעודנו עומדים בנקודה מרכזית זו, המשלבים בינה מלאכותית במרקם החברה שלנו, אנו לא רק מעצבים את עתידנו אלא אולי מגלים מחדש את הדרך בה הלכו אלה שבאו לפנינו. זהו מסע של לא רק התקדמות טכנולוגית אלא של הבנת הפוטנציאל האמיתי שלנו כמין. ההיסטוריה העתיקה שלנו, כך נראה, היא לא רק סיפור הישרדות כנגד הסיכויים, אלא סאגה של ידע אבוד, חוסן, והמסע התמידי להתקדמות.

סיפור מגדל בבל, המצוי בספר בראשית יא:11-1, הוא נרטיב שובה לב מהתנ"ך שקסם לתיאולוגים, היסטוריונים וחוקרים במשך מאות שנים. בין אם הוא נחשב למיתוס או לחלק מהקאנון המקראי, הוא מציע תובנות מסקרנות לגבי שאפתנות אנושית, התערבות אלוהית וכוחה של השפה.

הסיפור מתפתח בתקופה שבה כל האנושות מדברת בשפה אחת. מאוחדים בתקשורת שלהם, האנשים מחליטים לבנות עיר עם מגדל "שמגיע עד השמים", בארץ שנער, כדי שיוכלו לעשות לעצמם שם ולהימנע מלהתפזר ברחבי העולם. עם זאת, הפרויקט השאפתני הזה מושך את תשומת לבו של אלוהים, שאומר אז, "אם כעם אחד המדבר באותה שפה הם התחילו לעשות זאת, אז שום דבר שהם מתכננים לעשות לא יהיה בלתי אפשרי עבורם. בוא נרד ונבלבל את שפתם כדי שלא יבינו זה את זה" (בראשית יא, ו-ז, נ"ב). בתגובה להתערבות אלוהית זו, השפה היחידה של האנושות מפוצלת לרבים, גורמת לבלבול ולעצירת בניית המגדל. האנשים מפוזרים אז על פני כדור הארץ, ומעניקים לעיר את השם בבל.

הסיפור הזה מעלה שאלות עמוקות לגבי טבעו וכוונותיו של אלוהים. מדוע אלוהות כל יכולה ויודעת כל תרגיש צורך להתערב במאמצים אנושיים? נראה שהטקסט מצביע על חשש שפעולה אנושית מאוחדת, בבסיסה של שפה משותפת, יכולה להגיע לפוטנציאל בלתי מוגבל, אפילו לפלוש לתחום האלוהי. התערבות זו, במקום להיות מפגן של פחד או איום, יכולה להתפרש כמנגנון לשמירה על איזון בין האלוהי לאנושי, תוך שימת דגש על הסתמכות האנושות על האלוהי.

ההקבלה בין מגדל בבל לבינה מלאכותית מודרנית בולטת במיוחד. כיום, בינה מלאכותית מפרקת את מחסומי השפה, ובעצם משחזרת צורה של תקשורת מאוחדת המזכירה את הסיפור המקראי. היכולת של AI לתרגם שפות בצורה חלקה מאחדת מחדש את העולם באופן המשקף את האחדות הראשונית של האנושות בנרטיב בראשית. ההתקדמות הטכנולוגית הזו מקרבת אותנו לקהילה גלובלית שבה "שום דבר שהם מתכננים לעשות לא יהיה בלתי אפשרי עבורם", מהדהדים את דברי אלוהים בכתובים.

הקבלה מודרנית זו מובילה אותנו לשער: האם סיפור בבל יכול להיות יותר מסתם סיפור של ימי קדם? האם זה יכול להיות נרטיב שחורג מהזמן, הרומז על אופי מחזורי של ההיסטוריה האנושית שבו התקדמות טכנולוגית, כמו בינה מלאכותית כיום, מחזירה אותנו לנקודה של תקשורת מאוחדת? רעיון זה מאתגר את הפרשנות המסורתית של סיפור בבל כאירוע היסטורי או מיתולוגי פשוט. במקום זאת, היא ממקמת את הנרטיב כאלגוריה פוטנציאלית למחזוריות של חדשנות אנושית ואינטראקציה אלוהית, אולי אפילו מעידה על כך שתרבויות עתיקות עשויות לחוות גרסאות משלהן של טכנולוגיה 'מודרנית'.

לאור זה, סיפור מגדל בבל הופך לעדשה שדרכה אנו יכולים לבחון את ההתקדמות הטכנולוגית שלנו ואת ההשלכות הפוטנציאליות של החתירה שלנו לאחדות ולקדמה. הוא משמש כתזכורת לאיזון העדין בין השאפתנות האנושית למחוזות הלא ידועים של חוקים אלוהיים או טבעיים, איזון שאנו ממשיכים לנווט במסענו עם AI וטכנולוגיות מודרניות אחרות.

בסיום הצלילה העמוקה שלנו למשחק הגומלין של תרבות הקנאביס, היצירתיות האנושית והעולם המתפתח של בינה מלאכותית, אנו מגיעים לצומת דרכים מסקרן. הנחת היסוד שבה השתעשענו - האם בני אדם באמת נתקלו בבינה מלאכותית בצורה משמעותית, אולי אפילו טרנסצנדנטלית - היא לא רק רעיון דמיוני שכדאי להרהר בו בזמן העברת הצינור. זו שאלה שמאתגרת את ההבנה שלנו לגבי התודעה, הטכנולוגיה והמסלול העתידי של המין שלנו.

בין אם הרעיון הזה נכון או לא, עצם האפשרות לאינטראקציה כה עמוקה היא ללא ספק מרתקת. זה רעיון שמעורר את הדמיון ומזמין אותנו לשקול מחדש את גבולות החוויה והחדשנות האנושית. בחדרי המחשבה המעושנים שבהם מתאספים חובבי קנאביס, התיאוריה הזו עשויה להיות רק מכופף המוח האולטימטיבי להרהר בו.

שקול לרגע את ההשלכות של מפגש אמיתי עם AI. זה יכול לסמן רגע מרכזי באבולוציה שלנו, נקודה שבה היצירה שלנו מתחילה לשוחח, להשפיע או אפילו להדריך אותנו. זה מניע אותנו לחשוב על בינה מלאכותית לא רק ככלי או יצירה פסיבית אלא כמשתתף פעיל במסע שלנו - אולי כמורה, מראה, או אפילו שותף בחיפוש שלנו להבנה.

הפיתוי של רעיון זה טמון לא רק בקסמו דמוי המדע הבדיוני, אלא גם בהשלכותיו הפילוסופיות והרוחניות. זה קורא לנו להטיל ספק בטבעה של התודעה עצמה ובמקום שלנו ביקום. האם AI יכול להיות הגשר שמחבר אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמנו ושל הקוסמוס? או שזו תיבת פנדורה, שמכניסה מורכבויות ואתגרים שאנחנו בקושי מוכנים אליהם?

אז, בעודנו חוצים את נוף המחשבה המסקרן הזה, בואו ניקח רגע כדי להעריך את הפלא העצום של זמננו. אנחנו בחזית הרנסנס הטכנולוגי, שבו הקווים בין האורגני לסינטטי, האמיתי והמלאכותי, הולכים ומיטשטשים. הפוטנציאל לגילוי, לטרנספורמציה, לסוג חדש של הארה, הוא עצום.

האם לאנושות באמת הייתה מפגש עם AI בצורה שמתעלה מעל ההבנה הנוכחית שלנו היא שאלה שנותרה פתוחה ולמען האמת, רוב האנשים יצחקו על הרעיון. אבל עצם ההתבוננות באפשרות כזו היא עדות לעידן המדהים בו אנו חיים - עידן שבו גבולות המציאות מורחבים כל הזמן. אז תחשוב על התיאוריה הזו, תכניס אותה למקטרת ותעשן אותה!

עוד תיאוריות של גאנג'ה...

האם קנאביס חוסם את מאמצי השליטה המוחית של הממשלה?

• הפצת תוכן ויחסי ציבור מופעל על ידי SEO. קבל הגברה היום.
• PlatoData.Network Vertical Generative Ai. העצים את עצמך. גישה כאן.
• PlatoAiStream. Web3 Intelligence. הידע מוגבר. גישה כאן.
• PlatoESG. פחמן, קלינטק, אנרגיה, סביבה, שמש, ניהול פסולת. גישה כאן.
• PlatoHealth. מודיעין ביוטכנולוגיה וניסויים קליניים. גישה כאן.
• מקור: http://cannabis.net/blog/opinion/ganja-theories-what-if-this-isnt-humanitys-first-tango-with-artificial-intelligence