האם דולר שנאבק ישפיע על משקיעי נדל"ן?

האם דולר שנאבק ישפיע על משקיעי נדל"ן?

חותמת זמן: 27 באפריל 2023 10:00
צומת המקור: 2612946

כל אימפריה גדולה שהגיעה לפני ארצות הברית נפלה בסופו של דבר. חלקם נפלו לפחות קצת בחן, כמו בריטניה הגדולה. אחרים, כמו רומא העתיקה, ובכן, לא כל כך. 

בזמן שאני כותב את המילים האלה, יותר ויותר דיו נשפך לגבי האיום הממשמש ובא על הסדר העולמי בהנהגת ארצות הברית. מילים כמו "דה-דולריזציה" ו"עולם רב קוטבי" נזרקות החוצה לעתים קרובות, אולי בו זמנית או אפילו לסירוגין.

ואכן, "דה-דולריזציה" מתרחשת, אם כי בשום מקום לא קרוב למהירות שחלק ממגידי הדין מתארים. וסביר להניח שאנחנו כבר נמצאים ב"עולם רב קוטבי" שבו ארצות הברית היא כבר לא מעצמת העל היחידה. במקום זאת, נראה כי מלחמה קרה חדשה - הפעם בין ארצות הברית לסין - פרצה כאשר המזרח והמערב מתפצלים שוב והגלובליזציה מאטה ומתחילה להתהפך.

באופן לא מפתיע, למה שיתרחש במהלך השנים הקרובות תהיה השפעה משמעותית על המשקיעים. אבל ראשית, הבה נסיר את ההפרבולות ונתאר מה בדיוק קורה.

קורס מזורז על ההיסטוריה של מטבעות המילואים

לפני השפל הגדול, ארצות הברית ורוב המדינות האחרות היה בעל מטבע מגובה זהב. במילים אחרות, אזרחים יכולים לפדות את הדולרים שלהם במטילי זהב. זה נשאר נכון עד שפרנקלין ד' רוזוולט ניתק את הקשר הזה במהלך השפל הגדול. 

בעוד שרוב המטבעות היו ניתנים להמרה לזהב, זה נעשה לעתים רחוקות. ובמהלך רוב המאה ה-19 והמחצית הראשונה של המאה ה-20, הלירה שטרלינג הבריטית היה מטבע הרזרבה של העולם. מלחמת העולם השנייה היא ששינתה את זה, שכן בריטניה הכניסה את עצמה לחובות כה עצומים כדי לשלם עבור המלחמה (לשיא של 270% מהתמ"ג) שהמיקום של הלירה נשחק מאוד. 

עד כדי כך, למעשה, שכאשר בריטניה, יחד עם צרפת וישראל, פלשו למצרים במהלך משבר סואץ משנת 1956, ארצות הברית הטילה למעשה וטו על הפעולה על ידי לחץ על קרן המטבע הבינלאומית למנוע מבריטניה סיוע כספי. ללא סיוע כזה, בריטניה, שהחזיקה בעבר במטבע הרזרבה של העולם, תצטרך להוריד את ערך המטבע שלה באופן משפיל. בריטניה החליטה לסגת ממצרים (ובסופו של דבר פיחות במטבע שלה ב-1967, בכל מקרה).

בעוד משבר סואץ סימל את חילופי המשמר, המעבר מלירות לדולרים היה כמעט מתוכנן עם הסכם ברטון וודס של 1944. הסכם זה פתח "חלון זהב", המאפשר למדינות (אך לא ליחידים) להמיר דולרים לזהב בשער קבוע של 35 דולר לאונקיה. באותה תקופה, רוב העולם היה הרוס, וארצות הברית שלטה בשני שלישים עצומים מאספקת הזהב בעולם. ברטון וודס כמעט הפך את זה לרשמי שהדולר עכשיו הוא עליון. 

עם זאת, כוח כזה מוביל בדרך כלל לעודף. והחריגות האמריקנית, במקרה הזה, פירושה רק עודף יוצא דופן. ארצות הברית גילתה עד מהרה את אספקת הזהב שלה נסחטה מכיוון ש"הרובים והחמאה" של שנות ה-1960 (מלחמת וייטנאם ותוכניות החברה הגדולה) עלו הון תועפות. כדי לשלם על שניהם, ארצות הברית הדפיסה הרבה כסף, מה שגרם לפיחות המטבע. זכור, עם זאת, לשיטת ברטון וודס היה שער חליפין קבוע לזהב. כשהדולרים איבדו את ערכם, מחיר הזהב עדיין היה 35 דולר לאונקיה, והחלה ריצה על יתרות הזהב של אמריקה.

כך, בשנת 1971, ניקסון סגר את חלון הזהב, והדולרים לא היו ניתנים להמרה לזהב.

כעת, הדולר היה מטבע הרזרבה של העולם, אך הוא נתמך רק ב"אמונה המלאה והאשראי של ממשלת ארה"ב". בזמנו, זה הותיר משהו לרצוי, במיוחד לאור כל הכסף שהדפיסה ארה"ב כדי לעזור לשלם עבור כל כך הרבה רובים וכל כך הרבה חמאה. ארצות הברית החלה לסבול סטגפלציה עם שיעורי צמיחה ואינפלציה נמוכים בעקביות מצפון ל-10%. 

חלק גדול מהסיבה לאינפלציה כזו הייתה שהיו יותר מדי דולרים שרודפים אחרי מעט מדי סחורות. כדי להקל על הלחץ הזה, ממשל ניקסון עשה עסקה עם סעודיה ב-1974, שהביאה למה שמכונה כיום הפטרודולר.

על פי הסכמים זה ובעקבותיו, סעודיה וכל חברות אופ"ק ימכרו נפט אך ורק בדולרים. אז כ Investopedia הערות, "עסקאות שלאחר מכן פרסו את הכנסות יצוא הנפט הסעודי לתשלום עבור פרויקטי סיוע ופיתוח ארה"ב בסעודיה ולמימון מכירת נשק אמריקאי לממלכה".

הפטרודולר גם הגביר את הביקוש לדולרים וגם יצר סיבה חשובה למדינות אחרות לאחסן אותם. וכך, הם עשו זאת. בשנת 1975, מלא 84.6% מהמטבעות שהוחזקו ברזרבה היו דולרים. לאחר תנודה של זמן מה, הוא התייצב ב-71.1% בשנת 2000. ואז, ובכן, הדברים התחילו להתפתח, אם כי לאט.

דברים מתפרקים?

לאחר שרוסיה פלשה לאוקראינה בפברואר 2022, רוסיה הפכה במהירות המדינה עם הסנקציות הכי גדולות בעולם, עוקף את איראן על התואר המפוקפק הזה בפקטור של שלושה. עם זאת, למרבה הצער, הסנקציות לא עבדו, והרובל הרוסי פגע הרמה החזקה ביותר מאז 2015.

אולי זה היה סימן למעמדה הכלכלי הנשחק של אמריקה בעולם. מאז, מזנון של מדינות נטש את הדולר למסחר כולו או חלקו. לא מפתיע, אירן ו רוסיה נטש את הדולר. אבל בנוסף, הודו חתם על עסקת נפט עם רוסיה שמוותרת על הדולר, כמו שקרה ברזיל עם סין. צרפת עושה את אותו הדבר, ומביאה דה-דולריזציה ישירות ללב נאט"ו. וכך הוא ערב הסעודית, האב של הפטרודולר.

אז, מיותר לציין, הבכורה של הפטרודולר נבחנת. כעת, חשוב לציין שלא מדובר בדה-דולריזציה כשלעצמה. תקן הרזרבה של הדולר מתייחס למטבעות שממשלות העולם מחזיקות בהם, לא למטבעות שהן נסחרות בהם. ובכל זאת, התרחקות האחרונים מהדולר מבשרת רע לכך שהדולר יישאר ההגמון העולמי.

וזה מה שקורה, אם כי בקצב איטי ויציב מאוד. במהלך 23 השנים הראשונות של המאה הזו, ראינו ירידה בולטת במצב מטבע הרזרבה של הדולר, ירד מ-71% מתחת ל-60%.

במקביל, ארצות הברית מפלרטטת עם אותם דברים שהפילו את הליש"ט ואת חלון הזהב: יותר מדי חובות. 

הגירעון הסחר של ארה"ב היה שלילי במשך עשרות שנים ונמצא שלילי 948.1 מיליארדים $ ב2022, עלייה של למעלה מ-10% משנת 2021. והגירעון התקציבי הפדרלי חמור עוד יותר, ב -1.1 טריליון דולר רק במהלך המחצית הראשונה של שנת הכספים 2023 - עלייה של 63% מ-2021. 

מרכז מדיניות דו-מפלגתי

ואין קוביד או נעילה כדי להסביר זאת.

האם עלינו להיכנס לפאניקה?

תקלות פיסקאליות לעתים נדירות נראות כמו תקלות מהחיים האמיתיים. אחרי הכל, ארצות הברית חזרה מהשפל הגדול ומהמיתון הגדול לפחות מהר יחסית. קריסת מדינה נובעת בדרך כלל ממלחמה או מהפכה. תחשוב על הגותים עם רומא, הבולשביקים ברוסיה, האמריקאים, הבריטים והרוסים עם גרמניה וכו'.

התפרקות תקציבית עשויה להתחלל ולהותיר מדינות חשופות להרס שכזה, אך לעתים רחוקות היא הורסת מדינה בעצמה. ולא נראה שיש מישהו שיאיים על ארצות הברית מבחינה צבאית. עלינו לזכור גם שבריטניה לא קרסה לאחר שהלירה שטרלינג ירדה למקום השני אחרי הדולר. 

בשלב זה, המתמודד האפשרי היחיד על הדולר הוא היואן הסיני. אין סיכוי שהדולר ייפול למקום השלישי, ויש לו עוד דרך ארוכה לעבור רק כדי לרדת למקום השני. 

למרות מגידי דין רבים, ראשים קרירים יותר בשני תקין ו עזבו הזהירו מפני אשליות של ההפך מפאר. הם מציינים כי "ליואן הסיני אין מאמצים מחוץ לסין" ו"למדינות המפיקות נפט במזרח התיכון יש סיבות אחרות לדבוק בדולר. גורם מכריע הוא שרוב המטבעות שלהם צמודים למטבע הכסף, מה שמצריך זרימה מתמדת של דולרים כדי לתמוך בהסדר".

יתר על כן, למרות הפזיזות הפיסקלית המשתרעת על פני ממשלים מרובים על ידי הרפובליקנים והדמוקרטים כאחד, ארצות הברית עדיין הכלכלה הגדולה בעולם. התמ"ג של ארצות הברית הוא 20.49 טריליון דולר, גדול ב-50% מזה של סין וקטן רק בטריליונים בודדים משמונה המדינות הבאות ביחד.

ויש לציין גם את זה, כרוב נון עשה בתמציתיות, ישנן סיבות אחרות לכך שהדולר האמריקאי לא הולך בדרכו של הדודו. האחת היא שהיא מגובה על ידי הצבא החזק ביותר בעולם.

מה זה אומר ככל הנראה עבור ארה"ב ומשקיעים?

מה שאנו רואים לא צפוי להיות אסון, אלא הוא במקום זאת ההידרדרות האיטית אך המתמדת של הדולר כמטבע הרזרבה הבלעדי של העולם. סביר להניח שהעתיד הוא העולם ה"רב-קוטבי" שבו הדולר מוחזק כרבוי הרזרבות של העולם אך לא עוד העמדה הדומיננטית שהייתה לו במשך זמן כה רב.

המשמעות היא שיהיו יותר דולרים שיחזרו לחופי ארה"ב שפעם היו תפוסים בחשבונות מילואים של מדינה זרה כלשהי. לא צונאמי של דולרים שחוזרים, אלא סכום ראוי לציון בזרם קבוע יחסית.

במקביל, סחר עולמי ואינטגרציה מאט וצפוי להפחית ככל שמדינות נסוגות עם מדיניות לאומנית יותר והעולם שוב מתחלק בין מזרח למערב. אמנם יש לכך יתרונות, אך עלויות נמוכות אינן ביניהן.

יתר על כן, דור הבייבי בום יוצא לפנסיה, הוצאת אחוז לא פרופורציונלי ממאגר העבודה מכוח העבודה. וזו תופעה עולמית. ארצות הברית אפילו לא קרובה לגרוע מכל כשזה מגיע להפוך פירמידות דמוגרפיות.

הגמלאים החדשים הללו יעברו ויעברו ממצב חיסכון למצב הוצאות. בתור האסטרטג הגיאופוליטי פיטר זייהאן הערות,

"בעולם של 1990 עד 2020... כל המדינות העשירות והניידות ביותר בעולם היו בשלב עשיר ההון של תהליך ההזדקנות פחות או יותר באותו זמן. לאורך התקופה של שלושת העשורים ההיא היו הרבה מדינות עם הרבה אנשים מסוף ארבעים עד תחילת שישים, קבוצת הגיל שמייצרת הכי הרבה הון... ביחד, החסכונות שלהן דחפו את היצע ההון למעלה בזמן דוחף את עלות ההון למטה..." 

אבל ברגע שהבייבי בומרס האלה מתחילים לפרוש (כפי שהם כבר), המתמטיקה עוברת,

"לא רק שאין שום דבר חדש להשקיע, אלא שההשקעות שיש להם נוטות להתחלק מחדש ממניות עם רווחים גבוהים, אג"ח קונצרניות ונכסים זרים להשקעות חסינות לאינפלציה, מוגנת מהתרסקות בבורסה ומפולת מטבעות. -הוכחה." (סוף העולם הוא רק ההתחלה, עמ' 200-202)

בקיצור, שחיקת ההגמוניה של הדולר, הגירעונות הפיסקאליים, ההתרחקות מהגלובליזציה והפחתת החיסכון מגימלאי הבייבי בום, כולם יפעילו לחץ משמעותי כלפי מעלה על הריביות.

האינפלציה בארצות הברית התקרר בצורה משמעותית מאז השיאים של 2022. אבל לטווח ארוך, "הימים הטובים" של הריבית ב-3 וה-4 הם כנראה נחלת העבר. פשוט יש יותר מדי לחץ כלפי מעלה על המחירים והריביות.

כבר דובר על הזזת יעד האינפלציה של הפד של 2% עד 3 או 4%. בעוד יו"ר הפד ג'רום פאוול דחה רעיונות כאלה עד כה, זה כנראה יהפוך לבלתי נמנע בעתיד הקרוב יחסית.

בהתחשב במגמות ארוכות הטווח, זה יגרום לי להסס למחזר משכנתאות ישנות בשנות ה-3 וה-4, גם אם הריבית יורדת בחזרה ל-5. (אלא אם כן, כמובן, יש לך מקום ממש טוב לשים את הכסף שאתה ממחזר.) גם תעריפים קבועים טובים יותר מאשר מתכווננים, לפחות ברגע שהשערים ירדו מהשיא הנוכחי שלהם.

אמנם לאף אחד אין כדור בדולח, נראה שהשיעורים יורדים בטווח הקצר, אך כל הסימנים מצביעים על ריבית מתמשכת גבוהה יותר בטווח הארוך.

סגור יותר עסקאות בפחות זמן בפחות כסף

עושר ללא מזומן יכין אותך באופן מלא למצוא לידים מחוץ לשוק, לחשוף את המניעים של המוכרים, לנהל משא ומתן בביטחון, לסגור עוד עסקאות, לבנות צוות ועוד הרבה יותר. בספר זה של פייס מורבי יש את כל מה שאתה צריך כדי להפוך למשקיע מיליונר מבלי להשתמש בהון שלך.

הערה מאת BiggerPockets: אלו הן דעות שנכתבו על ידי המחבר ואינן מייצגות בהכרח את הדעות של BiggerPockets.

בול זמן:

עוד מ כיסים גדולים יותר