האם ה-DEA עדיין שווה את זה? הרופא קורא לתזמן מחדש של קנאביס או לבטל את ה-DEA!

האם ה-DEA עדיין שווה את זה? הרופא קורא לתזמן מחדש של קנאביס או לבטל את ה-DEA!

צומת המקור: 3074622

לבטל את הדיה

האם ה-DEA עדיין שווה את זה? ניתוח עלות תועלת

בשנת 1971, ריצ'רד ניקסון חתם על חוק החומרים המפוקחים לחוק, ששינה לנצח את נוף הרגולציה של סמים בארצות הברית. מעשה זה לא רק הציג מערכת חוקים חדשה לגבי שימוש, ייצור והפצה של חומרים מסוימים; זה גם הוליד את מנהל אכיפת סמים (DEA), גוף שהוגדר כ'שופט, חבר מושבעים ותליין' של החוקים החדשים שנקבעו. במשיכת עט הוכרזה רשמית מלחמה בסמים, וה-DEA גויס כלוחם הראשי.

תפקידו של ה-DEA היה ברור מלכתחילה - להגן על האמריקאים מפני מה שנתפס כמכת הסמים. לסוכנות זו, שהוטל על אכיפת חוק החומרים המפוקחים, ניתנה סמכות וסמכות נרחבת להסדיר את השימוש בסמים במדינה. זה כלל לא רק חובות אכיפת החוק אלא גם את הסמכות לסווג סמים, תפקיד שהציב אותם בצומת של בריאות הציבור, הפוליטיקה והמשפט.

הרץ קדימה כמה עשורים, ועמדתו של ה-DEA רק התגבשה. אינטראקציה לאחרונה עם הקונגרס הדגיש זאת. חברי קונגרס, שהכירו בפרספקטיבה המתפתחת על קנאביס, המליצו ל-DEA לשקול ביטול מועד של החומר, מהלך שמתיישר עם הגדלת הסנטימנט הציבורי וההבנה המדעית של קנאביס. עם זאת, תגובת ה-DEA הייתה מספרת. הם קבעו את "סמכותם הסופית" בענייני סיווג סמים, עמדה שמדגישה את האוטונומיה שלהם ואת מבנה הכוח הריכוזי שהם פועלים בתוכו.

'בטל את ה-DEA': ג'ולי הולנד, MD, פסיכיאטרית, חוקרת MDMA וקנאביס ויועצת רפואית ל- האגודה הרב תחומית למחקרים פסיכדלים (MAPS), תנו לרגשותיה להיות ידועים לגבי ההחלטות האחרונות של ה-DEA.

"זו תהיה הפעם השלישית, אם אני לא טועה, שתהיה המלצה ל-DEA לעשות קנאביס לוח 3. פעמיים הם סירבו. אם הם יעשו את זה שוב, אני אגיד את זה שוב: בטל את ה-DEA", כתב הולנד בציוץ. 

אינטראקציה זו מעלה שאלות מכריעות לגבי תפקידו ויעילותו של ה-DEA. האם הם פועלים לטובת בריאות הציבור ובטיחותם, או שפעולותיהם משקפות מדיניות מיושנת וקשוחה? בעולם שבו ההבנה של חומרים כמו קנאביס מתפתחת במהירות, האם עמדת ה-DEA מעכבת או עוזרת לעניין בריאות הציבור והצדק?

הגיע הזמן להעריך באופן ביקורתי את הרקורד של ה-DEA. האם הם באמת שמרו על אמריקאים מסכנות הסמים, או שפעולותיהם תרמו לנזקים חברתיים אחרים? כשנעמיק במאמר זה, נערוך סקירת ביצועים יסודית של ה-DEA מאז תחילתו של חוק החומרים המפוקחים. המטרה היא לקבוע אם הגישה שלהם הייתה יעילה או שהגיע הזמן לחשוב מחדש ואולי לפרק את הסוכנות החזקה הזו.

מאז הקמתו ב-1971, מינהל אכיפת הסמים (DEA) נמצא בחזית המלחמה של ארצות הברית בסמים. עם זאת, בחינה של מגמות הסמים בעשורים האחרונים, תוך שימוש בסטטיסטיקה ומחקרים עצמאיים של DEA עצמה, מעלה תמונה מדאיגה: למרות מאמצי הסוכנות, צריכת הסמים, הייצור והסחר לא רק נמשכו אלא, במקרים רבים, עלו.

אחד המדדים המובהקים ביותר לעלייה בזמינות הסמים הוא הנתונים של ה-DEA עצמו על תפיסות סמים. במהלך השנים, כמויות הסמים שנתפסו גדלו באופן אקספוננציאלי. על פי דו"ח מקיף של המכון הלאומי לשימוש בסמים, חלה עלייה משמעותית בייצור והפצה של חומרים מבוקרים שונים, כולל הרואין, קוקאין ומתאמפטמין. הזינוק הזה בהתקפים אינו מצביע בהכרח על יעילות ה-DEA; במקום זאת, הוא מצביע על כך שהייצור וההפצה של חומרים אלה עלו לרמות כה גבוהות שאפילו מאמצי אכיפה משופרים יכולים רק לעשות חיל.

עלייה זו בזמינות התרופות תחת הפיקוח של ה-DEA תואמת את הופעתן של מספר מגפות סמים. מגיפת הקראק של שנות ה-1980 ומשבר האופיואידים המתמשך הם דוגמאות מובילות. משברים אלה לא רק ייצגו כישלון בלימת זרימת הסמים; הם גם חשפו את חוסר ההתאמה בטיפול בגורמים השורשיים לשימוש בסמים ואת הגורמים החברתיים-כלכליים שמניעים אותה.

יתר על כן, הגישה של DEA נראית לעתים קרובות כלא עקבית ולא מאוזנת. בעוד משאבים משמעותיים הושקעו במאבק בסחר בסמים ברמת הרחוב ובמיקוד למשתמשים בודדים, אותה רמה של בדיקה ואכיפה לא יושמה באופן עקבי על חברות תרופות. חברות אלה מילאו תפקיד משמעותי במגפת האופיואידים באמצעות שיווק והפצה אגרסיבית של משככי כאבים, שחלק גדול מהם נעשה באופן חוקי ותחת סמכות ה-DEA.

דוגמה בולטת לסדר העדיפויות השגוי של ה-DEA היא הגישה שלו לקנאביס. למרות גוף מחקר הולך וגדל המצביע על היתרונות הרפואיים של מריחואנה ושינוי בדעת הקהל המעדיפה את הלגליזציה שלה, ה-DEA המשיך לסווג אותה כסם בתוכנית I - אותה קטגוריה כמו הרואין ו-LSD, השמורה לחומרים שאינם מקובלים כיום שימוש רפואי ופוטנציאל גבוה להתעללות. כעת, עם מחקר פסיכדלי בעיצומו, אפילו אל-אס-די וחומרי הזיות אחרים ב-Schedule I אינם מדויקים יותר. סיווג זה לא רק הפריע למחקר על היישומים הרפואיים של קנאביס אלא גם הוביל להפללה של אנשים בגין החזקה וטיפוח של צמח. שמדינות רבות אישרו כעת, או לשימוש רפואי או למטרות פנאי.

גם ההתמקדות של ה-DEA בצעדי ענישה ולא בהפחתת נזקים ובמניעתה הוטל בספק. המבקרים טוענים שהפללה של שימוש בסמים הובילה לבתי כלא צפופים, המשפיעה באופן לא פרופורציונלי על קהילות מיעוטים, מבלי להפחית באופן משמעותי את שיעורי השימוש בסמים או התמכרויות.

הראיות מצביעות על כך שה-DEA לא הצליח להשפיע באופן משמעותי על צריכת וייצור סמים. העלייה בזמינות הסמים, הופעתן של מגיפות סמים תחת השגחתם ומדיניות האכיפה הבלתי עקבית מדגישים את הצורך בהערכה מחודשת של התפקיד והאסטרטגיות של ה-DEA בפיקוח על סמים. זה מעלה את השאלה: האם הגיע הזמן לשקול גישות חלופיות שמתעדפות את בריאות הציבור, החינוך והשיקום על פני הפללה ואכיפה ענישה?

מושרשת בפילוסופיית האיסור, תפיסה שהוכיחה את עצמה שוב ושוב כבלתי ברת קיימא ומזיקה, ה-DEA ממשיכה לדבוק במדיניות מיושנת שלא רק שאינה מצליחה לטפל במורכבות של שימוש והתעללות בסמים, אלא גם פוגעת באופן אקטיבי בקהילות ושחוקות את חירויות האזרח.

לאיסור, כמדיניות, יש היסטוריה ידועה לשמצה, כאשר הכישלון המפורסם ביותר שלו הוא איסור האלכוהול בארצות הברית של שנות ה-1920. עידן זה התאפיין בעלייה בפשע המאורגן, שחיתות והתעלמות כללית מהחוק. למרות הנושאים הבולטים הללו, ה-DEA לא מצליח להכיר בפגמים המובנים של האיסור. במקום זאת, הם ממשיכים בגישה דומה לחומרים מבוקרים, ויוצרים הקבלה לכישלונות העבר.

המחויבות הבלתי מעורערת של ה-DEA לאיסור אינה מעוגנת בבריאות הציבור או בבטיחות הציבור, אלא בשימור עצמי וברצון לשמור על כוח. הסוכנות הפכה לישות המקיימת את עצמה, הנהנית מעצם האיסור שמזין את קיומה. מעגל זה של אכיפה וענישה יצר תעשייה רווחית עבור ה-DEA, המאופיינת בתקציבים משמעותיים ובסמכויות נרחבות.

ההשפעה של מדיניות ה-DEA חורגת הרבה מעבר להיקף המיועד שלהן, ומשפיעה על קהילות ויחידים בדרכים עמוקות ולעתים קרובות בלתי הפיכות. המלחמה בסמים, בראשות ה-DEA, התמקדה באופן לא פרופורציונלי בקהילות מיעוטים, ותרמה למעגל של עוני, הפללה ושלילת זכויות. אכיפה ממוקדת זו הובילה לכליאה המונית של אנשים צבעוניים, קריעת משפחות והחרפת אי-השוויון החברתי.

יתרה מכך, תהליך קבלת ההחלטות החד-צדדי של ה-DEA מהווה איום משמעותי על העקרונות הדמוקרטיים שעליהם הוקמה ארצות הברית. הסוכנות פועלת ללא פיקוח ציבורי או השתתפות מועטה, ומקבלת החלטות שמשפיעות על מיליונים ללא תגובתם. כוח ריכוזי זה סותר את האידיאלים של דמוקרטיה ושקיפות, מה שמוביל למדיניות שלעתים קרובות אינה משקפת את הרצון או את טובת העם.

המשך לממן ולתמוך ב-DEA פירושו שמירה על מורשתו של הארי אנסלינגר, ביורוקרט גזעני הידוע לשמצה שמילא תפקיד מפתח בעיצוב מדיניות הסמים של אמריקה. השפעתו של אנסלינגר התאפיינה בדעות קדומות על רקע גזעני, גרימת כוח והונאה, והיוו את הבמה למדיניות הענישה והמפלה שה-DEA אוכפת כיום. על ידי שמירה על ה-DEA, אנו תומכים בטעות באידיאולוגיות מיושנות ומזיקות אלו.

ה-DEA מייצג גישה ארכאית ומזיקה למדיניות סמים, כזו שאינה מצליחה להסתגל להבנה המודרנית ולצרכים החברתיים. אם אנו מאמינים בקדושתה של ארצות הברית ובעקרונותיה הדמוקרטיים, הכרחי להכיר ב-DEA כשריד של עידן עברו, סוכנות המנציחה את הטקטיקות המדכאות של קודמותיה. כדי לשחרר באמת את העם ולקיים את ערכי הצדק והשוויון, יש צורך לגרש את ה-DEA ואת המדיניות המיושנת והמזיקה שלו. רק אז נוכל להתחיל לפלס דרך לקראת גישה אנושית, יעילה וצודקת יותר לרגולציה ובקרה של סמים.

אחרי יותר מחצי מאה של רגולציה מחמירה של סמים, ניכר שהמלחמה בסמים ניצחה, לא על ידי רשויות אכיפת החוק כמו ה-DEA, אלא על ידי הסמים עצמם. חוק החומרים המבוקרים, שהיה אבן היסוד של הקרב הממושך הזה, לא רק שכשל בבלימת השימוש והסחר בסמים, אלא גם החמיר את החוליים החברתיים ופגע בחירויות הפרט. הגיע הזמן שארצות הברית, ולמעשה העולם, תחשוב מחדש באופן קיצוני על גישתה לרגולציה על סמים.

ה-DEA, למרות סמכותו הסופית המוצהרת בסיווג סמים, לא יכול להמשיך להכתיב מדיניות מיושנת ולא יעילה. יש לבטל את ה-CSA ומסמכים דומים ברחבי העולם או לתקן רפורמה עמוקה. עלינו להכיר ולכבד את העיקרון לפיו ליחידים יש את החירות לעשות בחירות לגבי גופם, בתנאי שהם לא יפגעו באחרים. גישה זו מתיישרת עם ערכי הליבה של חופש ואוטונומיה אישית שהם מרכזיים בחברות דמוקרטיות.

יש לאמץ פרדיגמה חדשה לרגולציה על סמים, כזו שמתעדפת את בריאות הציבור, החינוך והפחתת הנזק על פני הפללה וענישה. מערכת כזו לא רק תכבד את חירויות הפרט אלא גם תטפל בגורמים השורשיים של שימוש בסמים, ותציע פתרון חומל ויעיל יותר לאתגר שמטריד את החברה שלנו זה מכבר. הזמן לשינוי הוא עכשיו; בואו נאמץ עתיד ששומר על חירות, מקדם רווחה ומכיר בלקחי העבר.

ה-DEA והקונגרס על תזמון מחדש של קנאביס, המשך לקרוא...

DEA נגד הקונגרס על תכנון מחדש של מריחואנה

ה-DEA והקונגרס סוחרים ב-BARBS על שינוי מועד קנאביס!

בול זמן:

עוד מ קנאביס נט