אל תיפול על Biden Weed Pardon Bluff - זה חבורה גדולה של בלוני

אל תיפול על Biden Weed Pardon Bluff - זה חבורה גדולה של בלוני

צומת המקור: 3037591

ביידן וויד סליחה בלוף

אל תיפול על Biden Bluff - זה Baloney!

פוליטיקה מסתמכת לעתים קרובות על טקטיקות חלקות של פיתיון והחלפה, מהבהבת התקדמות סמלית כדי להסיט את תשומת הלב ממערכות מקולקלות. במקום לעקור מהשורש תחומי עניין מיוחדים, ספר המשחקים זורק ויתורים על גרוטאות שנשמעות גדולות אבל לא מטלטלות את הסירה. חנינות המריחואנה הסמליות ברובן של ג'ו ביידן להתאים את החשבון - לתפוס יחסי ציבור טובים תוך שמירה על המנגנון והכסף של מלחמת הסמים לזרום.

למרות שסומנו כשוות צדק, קומץ החנינות של ביידן בקושי משפיע על אסירים אמיתיים שעושים זמן לצמחים. עם זאת הוא רוצה קרדיט על תיקון "מדיניות כושלת" שהוא עזר ביצירת! זיוף ראש זה מנסה להוריד את לחץ הבניין לביטול מלא באמצעות פירורים כדי להשקיט מבקרים, לא להניע רפורמה. זו דיפלומטיה על ידי הסחת דעת.

ה-DOJ עצמו מודה כעת שמלחמת הסמים מלבה גזענות במקום מונעת נזק. אבל חנינה המונית של עברייני קנאביס לא-אלימים עלולה להאיץ את המהירה לסיים את האיסור, ולאיים על אלה שמרוויחים מדיכוי חברתי. יותר מדי כסף שוכן בחוסר צדק בסטטוס קוו.

אז ביידן מציג מופע של חנינה לאחזקה הפדרלית - מה שעושים מיליונים באופן חוקי במדינות אחרות - תוך שהוא משאיר את חיובי ההפצה שמזינים את העסקים כרגיל. הוא רוצה מחיאות כפיים על חנינה למה שדחף פעם לכלא! "התקדמות" זו מודה בחטא מבלי לנטוש אותו; אסימונים ריאקטיביים מבטיחים יותר פיתיון, ללא מתג.

הפיתיון והמתג הקלאסי עומד חשוף. עד שהאסירים הולכים חופשי בהמוניהם, משלמי המסים עדיין רוקמים כספים במדינות משטרתיות הכולאות בכלוב מיעוטים ועניים על מעשים שהפרברים הלבנים העשירים יותר מבצעים בחופשיות. החנינות הללו מעליבות קורבנות על ידי שימוש בהן ככיסוי לפוליטיקאים שעמדו בראש חקיקה צבאית. אבל הציבור חייב לזהות ספין כזה שנועד להגן על ההווה הבלתי מתקבל על הדעת. חופש קנאביס מלא וחנינה נשארות הדרישות עד שהצדק יקבע. הנוכל לא לובש בגדים.

ב-6 באוקטובר 2022, ממשל ביידן הודיע ​​על כך הנשיא היה חנן את כל העבירות הפדרליות הקודמות של מריחואנה פשוטה רְשׁוּת. ביידן גם הדגיש שהוא השתמש בסמכויות החנינה שלו יותר מכל נשיא אחרון בשלב זה של כהונתו.

Per the statement, “Criminal records for marijuana use and possession have imposed needless barriers to employment, housing, and educational opportunities. Too many lives have been upended because of our failed approach to marijuana. It’s time that we right these wrongs.”

The pardon covers about 6,500 people convicted of “simple possession” of marijuana under federal law between 1992 and 2021, as well as thousands more convicted under a Washington D.C. code. It does not cover other charges like possession in a national park or intent to distribute.

The administration explained Biden’s position: “Just as no one should be in a federal prison solely due to the use or possession of marijuana, no one should be in a local jail or state prison for that reason, either… I continue to urge governors to do the same with regard to state offenses.”

במילים אחרות, בעוד שהשינוי במדיניות הזה מתייחס לנזקי העבר, ביידן גם רוצה שהשוויון יורחב יותר אוניברסלית. עם זאת הוא לא הצליח לסווג מחדש או לבטל את מועד המריחואנה תחת החוק הפדרלי, מה שיכול לאפשר טוב יותר למדינות לנקוט בגישה משלהן ללא סיכון של התערבות פדרלית.

Critics quickly called out Biden’s past legislative history supporting tough drug crime policies as a Senator in the 1980s and 90s which greatly expanded mass incarceration. NAACP President Derrick Johnson responded, “The executive branch cannot correct this mistake alone… Congress must immediately take legislative action on marijuana reform.”

יותר מ-70% מהאמריקאים תומכים בלגליזציה מלאה של מריחואנה לפי סקרים של 2021 - כולל רוב של דמוקרטים, עצמאיים ורפובליקנים. 18 מדינות פלוס וושינגטון הבירה סיימו את האיסור על שימוש למבוגרים, כאשר 37 מאפשרות גישה רפואית.

So while Biden’s pardons apply to only several thousand prisoners, the shift indicates growing recognition of public consensus against criminalizing cannabis at a federal level. However when it comes to actually changing the underlying legal status of marijuana itself, his administration continues defending the status quo policy for now.

ההיסטוריה החקיקתית של ביידן חושפת צביעות עצומה סביב אימוץ הפללת סמים לנקודות פוליטיות ואז לצפות למחיאות כפיים על רפורמות חלקיקות מעט מדי, מאוחר מדי. הקריירה שלו סייעה להוליד את האסון הגופני שהורס כעת מיליונים - כתם מוסרי שאסור למחוק בלי ביטול מוחלט של המערכת שהוקמה תחת חסותו.

ראו, הרבה לפני שהתגייס מאחורי "המלחמה בסמים" של רייגן, הסנאטור ביידן השתמש בהופעות תכופות של תוכניות אירוח בשנות ה-1970 כדי לעורר את חששות הציבור סביב סמים המבוססים על אנקדוטות שווא. הוא המציא שקר על אשתו שנפגעה על ידי נהג שיכור לדחוף מדיניות מחמירה ולזכות באמפתיה עם הציבור. מאוחר יותר הוא נאלץ לסגת מקמפיין נשיאותי עבור נאומי פלגיאט ללא בדיקה.

דפוס זה לכל החיים הגיע לשיאו בחוק הפיקוח על פשיעה אלימה ואכיפת החוק האסון משנת 1994, שחיזק כליאה המונית. מעבר להרחבת עונשי מוות וגירוש, היא הציעה למדינות כסף לבנות בתי כלא נוספים בתנאי שילוו אותן עונשי מינימום חובה ארוכים יותר. היא אסרה על רווחה סוציאלית בגין עבירות סמים קלות תוך הטלת טרור על קהילות באמצעות מיליטריזציה ברחוב.

המדיניות הזו שבה דגל ביידן כוונה בכוונה למשתמשי סמים לא אלימים, כדי להיראות "קשוחים נגד פשע" עבור מצביעי מעמד הביניים הלבנים במהלך הפאניקת הסמים הטעונה בגזע של עידן הקראק. עמדה פוליטית זכתה במחיר של מיליונים שנכלאו, נהרגו ונסחרו על ידי קרטלים מוסמכים המשגשגים מהאיסור. משפחות סבלו מהרס דורי בעוד ביידן הגדיל את הקריירה שלו ומיתג את יקיריהם כ"טורפים".

Now with 90% wanting cannabis freedom alongside thriving state markets proving regulations’ feasibility, Team Biden tests the winds aiming to seem progressive without actually advancing progress. The unilateral pardons affect virtually none serving time currently. And they require no accountability from architects of immoral laws like the ’94 Act still terrorizing marginalized groups using other substances.

החנינות הללו מעליבות בסופו של דבר קורבנות של מדיניות ריאקציונית שהוביל בידן לשאיפות אישיות. הם מצפים למחיאות כפיים על החנינה למה שהוא עזר להפליל כדי להתחיל! זה מצלצל כתיאטרון פוליטי תגובתי, מודע לכך שרוב האזרחים מכירים כעת בכישלון הסיטונאי של איסור הקנאביס. אבל היא נמנעת מלרכוש שותפות כדי לתת ויתורים דלים בתקווה להשתיק מבקרים צדיקים. ביצועים כאלה נשארים מעט מדי ומאוחר מאוד.

מחוות כמו חנינות המוניות מטרתן להשתיק את המבקרים במקום לחולל שינוי אותנטי. פוליטיקאים רוצים קרדיט על פירוק אטום של המנגנון המעיק שהם עזרו לבנות. הוא מצפה לברכות על תיקון עוולות מיקרוסקופיות בעוד שעוולות לויתן נמשכות בעיצוב תחת מיתוג שונה. אבל עלינו להימנע מהרגעה כדי להמשיך ולדרוש רפורמה.

אין בכך כדי לבטל את ההשפעות החיוביות שאפילו חנינות מוגבלות מביאות לחיים מסוימים. כל הקלה המקצרת עונשים בלתי צודקים נושאת ערך, וזולה אדוות של ריפוי עבור יחידים, משפחות ורשתות שנפגעו מהרשעות לפי חוקים מוטעים. ובאופן סמלי הוא מאותת על רוחות של שינוי המעוררות מדיניות שלא הייתה מוטלת בספק בעבר, תוך הכרה בהתפתחות הציבורית החורגת מהמחוקקים.

אבל כשמוסדות פוליטיים מצפים לשבחים מפוארים על צעדי התינוק לתיקון זוועות ארוכות דורות שהם הנדסו, זה פוגע בכבוד הקולקטיבי ובאינטליגנציה. אנשים אלה הזינו ישירות את המשבר; לא מגיע להם מדליות על תגובות לא נאותות עד כדי ניסיון להשיג לגיטימציה והצבעות. להודות למיילדות המציתות על ממטרות זעירות מתגעגע לכל השחתה.

True leadership calls for owning complicity in humanitarian disasters then doing everything possible to empower survivors – not mere public relations. That means acknowledging cannabis prohibition sprung from racist roots in propaganda and continues disproportionate targeting of disadvantaged groups lacking resources to evade its violence. It requires not just pardoning users but overturning the corrupt laws. Nothing else squares the scale.

עד שאסירים לא אלימים ילכו לחופשי בעשרות אלפים, עד שהפחד שמתגבר מעל קהילות ממוקדות מקיים תקווה ולא טרור, עד שהאמון יוכל לפרוח במקום טראומה של דורות המדינה, חצאי האמצעים המחושבים האלה לא צריכים להרגיע את הלחץ הציבורי אלא את קוצי הפלדה לקראת דרישות בלתי פוסקות לצדק מתקן אותנטי. נותני החסות של המערכת אינם ראויים להערכה כל עוד היא נמשכת.

ואם המסגרת הזו נראית קיצונית, חשבו על חיים חסרי אונים כאשר צבאות זרים חטפו את יקיריהם עבור "פשעים" לא אלימים שרירותיים המסווגים חירויות מולדות שניתנו לאחרים. כי למען האמת, תיאטרון מלחמת הסמים לא עוסק בפשע או בצדק אלא בדיכוי התחרות של הכוח. אפילו חנינות יוצרות בידוד יחסי ציבור סביב עריצות על ידי העמדת פנים ש"רפורמה" הדרגתית משפרת כל דבר באופן מהותי. אבל האלימות המניעה את הרוע לא מסתמכת על מדיניות רשמית אלא על כישלון באכיפת זכויות אוניברסליות באופן עקבי בכל הקבוצות. השינוי הזה עדיין מחכה.

אז במקום לשבח מהלכי שבח שמטרתם להפיג התנגדות, עלינו לגבש סולידריות משותפת סביב עקרונות בלתי מעורערים של אוטונומיה, חוזק קהילתי והגנה שווה החורגת ספרי חוקים. העם מחזיק בכוח להנחות את הדמוקרטיה ישירות על ידי חיה של אמיתות אלה ללא אישור תלושים מבירוקרטיות שבורות. ועמדה מוסרית לא אלימה זו משדרת פוטנציאל מהפכני להשבת הצדק על ידי סירוב אינדיבידואלי וקולקטיבי לשתף פעולה עם דה-הומניזציה חוקית כפי שתוכננה כעת.

BIDEN’S BIG TALK ON WEED, READ ON…

ביידן סליחה על גראס

הנשיא ביידן מציע לתעשיית הקנאביס סוס טרויאני!

בול זמן:

עוד מ קנאביס נט