האם רק שלושה מנופי מדיניות יכולים להפעיל מפל של פעולה אקלימית?

הועלה מחדש על ידי אפלטון

עוקב: 0

זה יהיה מצחיק להציע שיש פתרון קל למשבר האקלים. כפי שציינו פרשנים רבים, אין כדור כסף להתמודדות עם פליטת פחמן.

אבל זה גם נכון שבכל מקום שאתה מסתכל, ממדיניות לאומית ועד להתנהגויות יומיומיות אינדיבידואליות, יש עשרות שינויים ושינויים פשוטים יחסית, שאם כולם יתחברו יחד, עלולים להסתכם בפגיעה משמעותית וקבועה בפליטות הגלובאליות. .

וזה גם המצב שלמגזרים מסוימים בכלכלה יש השפעה שלילית הרבה יותר על הביוספרה של הפלנטה שלנו מאשר לאחרים. לכן, הגיוני שמיקוד מאמצי שחרור הפחמן רק בקומץ מהמגזרים עתירי הפחמן הללו עשוי להשפיע בצורה מוגזמת על המעבר העולמי לאפס נטו. הרעיון הבסיסי הזה כמעט ולא מסתכם בפתרון קל, כמובן, אבל הוא לפחות מציע מסגרת יעילה שבאמצעותה ניתן לגשת לסיכונים הקיומיים העומדים בפני הכלכלה העולמית.

זו, במונחים רחבים, ההשערה שבבסיסה מחקר שיתופי חדש גדול שפורסם על ידי קבוצת מומחים מאוניברסיטת אקסטר, חברת הייעוץ ההנדסי Systemiq, המכון העולמי למשאבים וקרן בזוס כדור הארץ. הטענה המושכת את העין שלה היא שפעולה מרוכזת המכוונת לשלוש "נקודות מינוף-על" בלבד עשויה לעורר מפל של שחרור פחמן במגזרים בכלכלה שמייצרים 70 אחוז מפליטת גזי החממה בעולם.

יתרה מכך, ניצול שלושת נקודות מינוף העל הללו עשוי להתברר כפשוט באופן מפתיע. הדו"ח טוען שרק שלוש מדיניות - מנדטים למכירת רכב חשמלי; מנדטים המחייבים שימוש באמוניה ירוקה לייצור דשנים חקלאיים; ורכש ציבורי של חלבונים מהצומח - עשויה להיות בעלת השפעה מזרזת יוצאת דופן על המעבר הגלובלי של אפס נטו.

זה יכול להניע את שחרור הפחמן לא רק בתוך תחבורה כבישים, חקלאות ומזון, אלא להאיץ את המעבר לפליטות אפס נטו ב-10 מהמגזרים הפולטים ביותר בעולם.

שלושת ההתערבויות הללו, לטענתה, עשויות לגרום להשפעות עצומות ורחבות יותר על הכלכלה, להניע את שחרור הפחמן לא רק בתחבורה בכבישים, בחקלאות ובמזון, אלא להאיץ את המעבר לאפס פליטות נטו ב-10 מהמגזרים הפולטים ביותר בעולם.

"כשהזמן אוזל, יש צורך למקד", אמר מארק מלדרום, שותף Systemiq ומחבר ראשי של הדו"ח. "הדוח שלנו מדגיש הזדמנויות מרכזיות לחולל שינוי שיכול להניב תשואות עצומות במונחים של דה-קרבוניזציה. הוא מזהה נקודות מפנה חיוביות במגזרים בעלי הפליטה הגבוהה ביותר של הכלכלה העולמית, ומנתח את התנאים הנדרשים להפעלתם. כל נקודת מינוף-על שנחצה מעלה את הסיכוי לחצות אחרים, ויכולה להפעיל מפל של נקודות מפנה חיוביות כדי להרחיק אותנו מאסון אקלים".

הרציונל של הדו"ח משכנע ביותר. האצת הפיתוח וההשקה של כלי רכב חשמליים לא רק תפחית את הפחמן של התחבורה בכבישים, אלא גם תוזיל את עלויות הסוללות, מה שיכול לעזור להגביר את פריסת האנרגיה המתחדשת ברחבי העולם. שפע גדול יותר של אנרגיה מתחדשת זולה ואמינה יכולה בתורו לעזור להוזיל עלויות ולהגדיל את הקיבולת לייצור מימן ירוק, פתרון אטרקטיבי יותר ויותר לייצור פלדה, שילוח ועוד - נקודת מינוף מזוהה - אמוניה ירוקה בחקלאות.

ההתקדמות בטכנולוגיית EV אמורה לסייע גם באספקת סירות חשמליות, מעבורות, מכונות בנייה ואפילו מטוסים, ולהניע את הפחמן במגזר התחבורה בכללותו.

נקודת המפנה להפיכת רכבי החשמל לאופציה האטרקטיבית, הזולה והנגישה ביותר קרובה מאוד בכלכלות מתקדמות רבות.

יתרה מזאת, נקודת המפנה להפיכת רכבי החשמל לאופציה האטרקטיבית, המשתלמת והנגישה ביותר קרובה מאוד בכלכלות מתקדמות רבות. בסין, המכירות והיצוא של רכבי רכב מזנקים, בעוד שבנורווגיה הם כבר שולטים בשוק הרכב. בבריטניה ובחלקים אחרים של אירופה, רכבי EV הם הפלח הצומח ביותר בשוק הרכב, עם מדינות רבות המחויבות להפסיק לחלוטין את מכירות רכבי הדלק המאובנים בעשור הקרוב.

באופן דומה, הדו"ח טוען כי מתן חובה לשימוש באמוניה ירוקה - המיוצרת באמצעות מימן ירוק המיוצר עם חשמל מתחדש - כתחליף לדלקים מאובנים המשמשים לייצור דשנים חקלאיים יכולה להיות דרך יעילה ביותר להניע את הצמיחה הרחבה יותר של המימן. שוק, נטען בדוח. מימן דל פחמן הוגדר יותר ויותר כפתרון פוטנציאלי להפחתת פחמן של שורה של תעשיות ותהליכים, אך כושר הייצור רחוק מלהתרחב כדי לעמוד בביקוש כיום. ככזה, הדו"ח מציע שדשן חקלאי עשוי להחזיק את המפתח לפתיחת שוק אמוניה ירוקה רחב יותר, ולהוזיל עלויות השימוש בו בשילוח, ייצור פלדה, אחסון אנרגיה ויישומים תעשייתיים אחרים.

לבסוף, הדו"ח מדגיש את הפוטנציאל העצום של חלבונים מהצומח כחלופות למוצרי בשר, בטענה שאם מוצרי ירקות אלו יכולים לנצח חלבונים מן החי במחיר, תוך התאמתם לפחות בטעם ובמרקם, זה יכול לשנות את השימוש בקרקע - ו לפיכך להפחית את פליטת גזי החממה - ברחבי העולם.

ממשלות נרתעו עד היום מלעודד אנשים לאכול פחות בשר או להציג מדיניות כמו מיסי בשר. אבל הדו"ח טוען שפשוט על ידי רתימת הרכש הציבורי לרכישת חלופות "בשר" צמחיות יותר עבור בתי ספר, בתי חולים, מועצות ומשרדי ממשלה, קובעי המדיניות יכולים לעזור להגביר את צריכת הצרכנים של מוצרים אלה תוך הפחתת העלויות שלהם. אם ממשלות ומועצות יעברו לחלבונים על בסיס צמחי ברחבי העולם, זה עשוי לשחרר 988 מיליון עד 1.9 מיליארד דונם של אדמה, שווה ערך ל-7 עד 15 אחוז מהאדמה החקלאית העולמית כיום, מעריך הדו"ח. זה בתורו יכול לעזור להפחית באופן מסיבי את התמריץ לחקלאים לפנות יערות כדי לפנות מקום לחקלאות בעלי חיים, ולהשאיר הרבה יותר אדמה לחיות בר ושקעי פחמן טבעיים.

אם מוצרי ירקות אלה יכולים לנצח חלבונים מהחי במחיר, ולפחות להתאים אותם בטעם ובמרקם, זה יכול לשנות את השימוש בקרקע - ולפיכך להפחית את פליטת גזי החממה - ברחבי העולם.

הטענה המרכזית של הדו"ח היא שמעבר האפס נטו פחות דומה לאפקט דומינו שמכוון לכיוון אחד ויותר כמו האופן שבו קומץ חלוקי נחל יוצר אפקטים רבים של גלים שיכולים לחצות את המרחב של אגם שלם.

"מגזרי כלכלה בעלי פליטות גבוהות אינם קיימים בנפרד - הם קשורים זה בזה עמוק, ופתרונות אפס פליטות יכולים להשפיע על מעברים במגזרים מרובים בו זמנית", הסביר אחר מחברי הדו"ח, סיימון שארפ, מנהל הכלכלה ב-Climate צוות האלופים וסגן מנהל לשעבר לקמפיינים מדיניות ביחידת COP26 של ממשלת בריטניה.

יש איזה תקדים היסטורי עדכני שמגבה זאת. הדו"ח טוען ש"נקודת המפנה" עבור אנרגיית הרוח והשמש כבר הושגה, כאשר הטכנולוגיות הללו מהוות יותר מ-75% מיכולת החשמל העולמית החדשה בשנה שעברה - תוצאה של מסע בעשור האחרון לערך שעזר להאיץ הדעיכה של תעשיית הפחם בארה"ב ובבריטניה הבגרות של תעשיית האנרגיה המתחדשת מזרזת התקדמות בכלי רכב חשמליים, מימן, מבנים ירוקים, טכנולוגיות חכמות ותחומים אחרים בזמן שממשלות ועסקים מתכוננים לעידן של שפע אנרגיה נקייה. הדו"ח טוען כי הגעה לנקודות מפנה דומות באימוץ של רכבים חשמליים, חלבונים על בסיס צמחי ואמוניה ירוקה עשויה להוביל להאצה מהירה במאמצי שחרור הפחמן בכל רחבי הכלכלה.

חוקרים מאוניברסיטת אקסטר שמאחורי הדו"ח עוסקים זה מכבר ברעיון של "נקודות מפנה חיוביות" לפעולה אקלימית, ומדגישים במיוחד את הצעד המהיר של טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת וכלי רכב חשמליים (EVs), ואת היכולת של שינויים אלה להפעיל עוד "מפלי טיפה בקנה מידה כלפי מעלה" שיאיצו את האימוץ העולמי.

"בשבילי, זו כנראה הדרך היחידה כעת שבה נוכל להשיג את סוג השינוי שאנו חושבים שאנו צריכים כדי להגיע ליעד של הגבלת ההתחממות הגלובלית להרבה מתחת ל-2 צלזיוס [אלסיוס] ואיפשהו קרוב ל-1.5 צלזיוס". מדען האקלים פרופסור טים לנטון, מנהל המכון העולמי למערכות באוניברסיטת אקסטר - והמחבר הראשי של הדו"ח - אמר לנו בשנה שעברה. "ואני חושב שאותו טיעון יתקיים עבור מטרות אחרות כמו היפוך הירידה במגוון הביולוגי וניסיון להפוך למה שנקרא 'טבע חיובי' עד 2030. זה דורש נקודות מפנה - שינוי מאיץ את עצמו. בדיוק בגלל זה שמתי את הפוקוס על זה, כי זה יכול לקרות וזה אכן קורה כך”.

המטרה היא לדחוף את הפיתוח והפריסה של טכנולוגיות אלה לעבר 'נקודות מפנה' שבהן הן יהפכו ל'בחירה הכי משתלמת, נגישה ואטרקטיבית' עד 2030.

זהו מושג שצובר אחיזה משמעותית בקרב קובעי מדיניות ומנהיגים עסקיים. ב-COP26, 45 מדינות מכסות 70 אחוז מהתמ"ג העולמי השיקה את יוזמת "אג'נדה של פריצת דרך בגלאסגו"., במטרה לצופף יחד שווקים, משקיעים ועסקים כדי להאיץ את האימוץ של טכנולוגיות פלדה דלת פחמן, מימן, חשמל, חקלאות ותחבורה בכבישים. המטרה היא לדחוף את הפיתוח והפריסה של טכנולוגיות אלו לעבר "נקודות מפנה" שבהן הן הופכות ל"בחירה המשתלמת, הנגישה והאטרקטיבית ביותר" עד 2030. התקווה היא שבכך המעבר האפס נטו יכול ליצור 20 מיליון מקומות עבודה חדשים ולספק דחיפה של 16 טריליון דולר גם לכלכלות מתעוררות וגם לכלכלות מתקדמות. היוזמה המשיכה לבנות מומנטום, עם עשרות ממשלות ברחבי העולם הגדרת שורה של פעולות עדיפות ספציפיות למגזר בפסגת האקלים COP27 במצרים בשנה שעברה במטרה להניע את סדר היום קדימה.

באופן דומה, רק החודש תשעה אשכולות תעשייתיים מובילים בסין, אינדונזיה, יפן, ספרד וארה"ב הצטרפו ליוזמה בראשות Accenture, EPRI והפורום הכלכלי העולמי שמטרתה לשתף שיטות עבודה מומלצות וידע כדי לצמצם את הפליטות באזורי התעשייה הכבדים הללו.

הדו"ח נועד לתמוך במאמצים כאלה וביוזמות אחרות הפועלות להפיכת פתרונות דלי פחמן לאופציה הפשוטה בכל מגזר, לפי לנטון.

הוא והצוות שלו מתמקדים בהובלת קהילת חוקרים שעובדת על דו"ח מלא של "מצב נקודות מפנה", שיבחן הן נקודות מפנה סוציואקונומיות חיוביות והן נקודות מפנה אקלימיות שליליות בזמן לפסגת האקלים COP28 השנה בדובאי.

"עלינו למצוא ולהפעיל נקודות מפנה סוציו-אקונומיות חיוביות אם ברצוננו להגביל את הסיכון מפגיעה בנקודות מפנה אקלים", אמר לנטון. "דרך החשיבה הלא-לינארית הזו על בעיית האקלים נותנת בסיס סביר לתקווה: ככל שישקיעו יותר בטרנספורמציה כלכלית-חברתית, כך היא תתפתח מהר יותר - יגרום לעולם לאפס פליטות גזי חממה מוקדם יותר".

שלושת המנופים שזוהו על ידי הדו"ח אינם כדורי הכסף הנכספים לפתרון שינויי האקלים, וגם המשיכה בהם אינה פשוטה לחלוטין. המנדטים לרכבי רכב חשמליים, אמוניה ירוקה ומזון צמחי נשמעים פשוטים יחסית, אך מדיניות כזו עדיין נתקלת בהתנגדות ניכרת מצד אינטרסים ותידרש להשקעה משמעותית. אבל הדו"ח מדגיש עד כמה העולם יכול להיות קרוב לכלכלה אפס פליטות נטו ברגע שמגיעים לנקודות המפנה במעבר. העולם עדיין לא שם, אבל משיכה של כמה מנופים בתחומי המדיניות הנכונים יכולה לעשות הרבה מהמשימות הכבדות.