תורת התקווה מציעה חזון לכלכלה המעגלית | גרינביז

תורת התקווה מציעה חזון לכלכלה המעגלית | גרינביז

צומת המקור: 2793634

דיברתי עם מנטור שלי לפני כמה שבועות על משהו שנאבקתי בו במשך שנים: הפסימיות שלי. השליליות (והסרקזם שנוטה בעקבותיו) הייתה סימן היכר של האישיות שלי, לא רצויה ככל שתהיה, מאז שאני זוכר את עצמי. בחפירה עמוקה יותר, דבר אחד שגילינו הוא שיש לי מערכת יחסים עמוסה בתקווה. 

מסיבה כלשהי, הרעיון של תקווה תמיד שפשף אותי בצורה לא נכונה. כשאני שומע את המילה, אני מעלה באופן אינסטינקטיבי תמונות של מישהו שמייחל שמשהו יקרה, אבל לא עושה כלום בנידון. זה תמיד הרגיש מאוד פסיבי, וזו בהחלט לא הדרך שבה אני פועל.

בנימה זו, רציתי לשתף במה שלמדתי על תקווה מאז, וכיצד היא עוזרת לי לבהות במורד הר העבודה שיש לנו כדי להשיג עתיד מעגלי ובר קיימא יותר. 

היסטוריה קצרה (מאוד) של תקווה  

נראה כאילו ה מילה ייתכן שמקורו בין 1200 ל-1300 לספירה ונגזר מהמילה האנגלית הישנה hopian. באותם ימים ראשונים, אנשים חשבו לעתים קרובות על תקווה דרך עדשה דתית, והופיאן הוגדר כאמון בדבר אלוהים. ההגדרה נשארה במידה רבה זהה, אבל השימוש בה מתפשט כעת הרבה מעבר לרוחני. כדוגמה, רק לפני כמה ימים בני בן ה-4 אמר, "אני מקווה שאוכל לגלידה אחרי ארוחת הערב."

הרבה נאמר על תקווה לאורך הזמן, מהחיובי ועד לסכריני עד כאב. מרטין לותר קינג ג'וניור, למשל, אמר: "עלינו לקבל אכזבה סופית, אך לעולם לא לאבד תקווה אינסופית." אריסטו, מצדו, אמר, "תקווה היא חלומו של אדם מהלך." לבסוף, באחד הציטוטים הפחות אהובים עליי (והכי מעוררי בחילה), עורך הדין הוויקטוריאני הבולשן רוברט גרין אינגרסול אמר פעם, "התקווה היא הדבורה היחידה שמכינה דבש בלי פרחים."

תורת התקווה

זה מביא אותי לדבר שבעצם שינה את דעתי לגבי תקווה, תיאוריה פסיכולוגית. 

תורת התקווה, כפי שאני מבין אותה, מיוחסת ל-CR סניידר, פרופסור לפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת קנזס. יש חשיבות מסוימת לסיפור הזה, אני חושב, הוא קטע מ הספד של סניידר משנת 2006 שמתאר אותו כ"אדם טוב באופן בלתי רגיל (שעבד ללא לאות כדי לעזור לרבים אחרים להפוך לאנשים טובים באופן בלתי רגיל שהוא חזה שהם יכולים להיות."

סניידרס תורת התקווה טוען ששלושה דברים מרכיבים חשיבה מלאת תקווה:

  1. מטרות - התקרבות לחיים בצורה ממוקדת מטרה.
  2. נתיבים - מציאת דרכים שונות להשיג את המטרות שלך.
  3. סוכנות - האמונה שאתה יכול לעורר שינוי ולהשיג את המטרות הללו. 

בתיאור כך, התקווה מקבלת משמעות חדשה לגמרי. זה כבר לא משאלה פסיבית שדברים ישתפרו, אלא משהו לתכנן ולהשיג. וואו! כל השנים האלה הזעפתי את התקווה (ואלה שהחזיקו בה) פשוט כי לא ידעתי מה זה יכול להיות. למען האמת, אני קצת מתבייש.

החלת תקווה בכלכלה המעגלית  

מחשבה על מבנה שלושת השלבים הזה, התקווה מספקת מסלול עבורנו, כמתרגלים וחובבי כלכלה מעגלית.

שלב 1: מטרות

בואו נודה בזה, כולנו צריכים יעדים, ואני אעז לנחש שלכולנו יש מטרות להניע את הארגונים שלנו לעבר עתיד מעגלי יותר. זה החלק הקל, IMHO.

שלב 2: מסלולים

זה באמת המקום שבו הגומי פוגש את הכביש. האם המסלול שלך יכלול עיצוב מחדש של המוצר או האריזה? מודלים עסקיים חדשים? לוגיסטיקה הפוכה והחזרת מוצרים? נראה שכאן הרבה מהעבודה הקולקטיבית שלנו בכלכלה המעגלית תלויה כרגע, ופתיחת מסלולים לקראת מעגליות תהיה המפתח להתקדם.

שלב 3: סוכנות

הצעד הזה הוא באמת מה ששינה את התקווה ממשהו שמשכתי הצידה למשהו שאני מנסה לאמץ. ללא סוכנות, תקווה היא לא יותר מאשר משאלה לעתיד טוב יותר. אם כולנו יכולים לזהות את היצירתיות שלנו, לקבל בברכה צורות חדשות של שיתוף פעולה ולהיות איתנים בצדקת המטרה, אז הסוכנות באה בעקבותיה באופן טבעי. 

לסיכום הכל, אני חושב שכולנו יכולים, באמצעות כוחה של התקווה, לעבוד כדי להיות טובים בצורה יוצאת דופן ולעזור לארגונים שאנחנו עובדים עבורם להיות טובים בצורה יוצאת דופן בתהליך.

בול זמן:

עוד מ גרינביז