קרדיט פחמן: כיצד התפתחו מחויבות גלובלית מקיוטו לפריז - הון פחמן אשראי

העלייה בטמפרטורות העולמיות היא דאגה שרבים מתייחסים אליה ברצינות. ממשלות, חברות גדולות, עסקים קטנים ואנשים רגילים מחפשים דרכים להפחית את פליטת גזי חממה כדי להפחית את הסיכונים לשינויי אקלים. שיטה אחת שזוכה לתשומת לב רבה היא שימוש באשראי פחמן. רעיון זה עוזר לספק תגמולים כספיים למי שמצמצם את הפליטות ותומך בצמיחה של מקורות אנרגיה נקיים. מאמר זה הוא החלק החמישי בסדרה החדשה שלנו המבוסס על הדוח השנתי שלנו לשינויי אקלים ושוקי פחמן לשנת 5. הסדרה עד כה כוללת:

בפוסט הזה, אנחנו הולכים לחקור את המסע של זיכוי פחמן מההתחלה עם פרוטוקול קיוטו ועד עכשיו עם הסכם פריז. נראה כיצד התפתחו הסכמים עולמיים בנושא אקלים וכיצד לאשראי פחמן יש חלק מכריע בהם. באמצעות דיון זה, אנו מקווים לתת תמונה ברורה של האופן שבו העולם פועל יחד כדי ליצור סביבה בת קיימא לעתיד.

פרוטוקול קיוטו: הגדרת השלב לזיכוי פחמן

פרוטוקול קיוטו, שהוקם במסגרת אמנת המסגרת של האו"ם לשינויי אקלים (UNFCCC) בשנת 1997, סימן את תחילתם של מאמצים גלובליים רשמיים לבלימת פליטת גזי חממה (GHG). אמנה ציון דרך זו קבעה יעדי הפחתת פליטות מחייבים עבור 37 מדינות מתועשות והאיחוד האירופי, במטרה להפחית את הפליטות ל-5% מתחת לרמות של 1990 בין 2008 ל-2012. תיקון שלאחר מכן ב-2012 הרחיב את היעדים הללו ל-2013-2020. מרכזי בפרוטוקול קיוטו היה הרעיון החדשני של זיכוי פחמן, שנועד לספק תמריצים כלכליים להפחתת פליטות. הפרוטוקול הציג מסחר בפליטות, מנגנון הפיתוח הנקי (CDM) ויישום משותף (JI), ומניחים את הבסיס למסגרת האשראי הגלובלית לפחמן (ראה: https://unfccc.int/news/kyoto-protocol-paves-the-way-for-greater-ambition-under-paris-agreement#:~:text=,like%20Germany%20by%2030%20percent).

עובדות מפתח:

• פרוטוקול קיוטו התחייב מדינות מפותחות ליעדי הפחתת פליטות של 5% מתחת לרמות של 1990 בין השנים 2008-2012. זה הוארך מאוחר יותר ל-2013-2020 עם אמנה מתוקנת.
• המנגנונים החדשניים שהוצגו כללו מסחר בפליטות, CDM ו-JI אשר סיפקו את המתווה למסחר באשראי פחמן.

הסכם פריז: שחר חדש בשיתוף פעולה אקלימי עולמי

הסכם פריז, שאומץ ב-2015, הופיע כיורש חזק של פרוטוקול קיוטו, המשקף שינוי עולמי לעבר פעילות אקלים מכילה ושאפתנית יותר. שלא כמו פרוטוקול קיוטו, שהציב יעדים מחייבים על מדינות מפותחות בלבד, הסכם פריז מעודד את כל המדינות לתרום לצמצום הפליטות העולמיות. מסגרת כוללת זו שואפת להגביל את עליית הטמפרטורה העולמית להרבה מתחת ל-2°C, עם שאיפה של 1.5°C מעל לרמות הפרה-תעשייתיות. הסכם פריז הציג את מנגנון הפיתוח בר קיימא (SDM), שעומד להחליף את מנגנון הפיתוח הנקי (CDM) של פרוטוקול קיוטו, מסמן מהפך בתחום האשראי הפחמן וקביעת מסלול חדש לאסטרטגיות סביבתיות גלובליות (ראה: https://greencoast.org/kyoto-protocol-vs-paris-agreement).

עובדות מפתח:

• הסכם פריז קבע יעד שאפתני יותר של הגבלת התחממות כדור הארץ ל-1.5 מעלות צלזיוס בהשוואה ליעד של 2 מעלות צלזיוס של פרוטוקול קיוטו.
• יש לה מסגרת אוניברסלית המעודדת את כל המדינות לתרום, בניגוד ליעדים המחייבים של פרוטוקול קיוטו רק עבור מדינות מפותחות.
• הציג את ה-SDM להחליף את ה-CDM, המשקף התפתחות בזיכויי הפחמן לאחר קיוטו.

מדוע חלק מהמדינות ביטלו את ההסכמה: שיקולים כלכליים ואסטרטגיים

פרוטוקול קיוטו התמודד עם התנגדות מצד כמה מדינות פולטות מרכזיות עקב דאגות סביב תחרותיות כלכלית ושוויון. ארה"ב, תוך שהיא מציינת חסרונות כלכליים פוטנציאליים והיעדר התחייבויות מחייבות על מדינות מתפתחות, בחרה שלא לאשרר את הפרוטוקול. קנדה פרשה בשנת 2011, והביעה דאגה לגבי יכולתו של הפרוטוקול לטפל ביעילות בפליטות גלובליות ללא השתתפותם של פולטים גדולים כמו ארה"ב וסין. החלטות אלו הדגישו את יחסי הגומלין המורכבים של שיקולים כלכליים, אסטרטגיים וסביבתיים המשפיעים על הסכמי אקלים בינלאומיים ועל הפעלת האשראי הפחמן (ראה: https://kleinmanenergy.upenn.edu/news-insights/lessons-learned-from-kyoto-to-paris).

עובדות מפתח:

• ארה"ב וקנדה ביטלו את הסכמתם עקב חששות לגבי השפעות כלכליות והון עצמי ללא התחייבויות של מדינות מתפתחות.
• מדגיש את השיקולים האסטרטגיים לצד הסביבתיים בהסכמי האקלים.

קרדיט פחמן - מנגנון לעמידה ביעדים

פרוטוקול קיוטו הציג מנגנונים חלוציים כמו מסחר בפליטות, מנגנון פיתוח נקי (CDM) ויישום משותף (JI) כדי לסייע למדינות לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות שלהן. מנגנונים אלה סיפקו את המתווה לאבולוציה של מערכת האשראי הפחמן, שאפשרו סחר בקצוות פליטה וטיפוח שיתוף פעולה בינלאומי בפרויקטים של קיבוע פחמן. הסכם פריז חידד עוד יותר את המנגנונים הללו, והציג את מנגנון הפיתוח בר קיימא (SDM) כדי להתבסס על ההצלחות והלקחים שנלמדו מהמנגנונים של עידן קיוטו, ובכך לשפר את מסגרת האשראי הגלובלית לפחמן.

עובדות מפתח:

• מסחר בפליטות, CDM ו-JI הוצגו במסגרת קיוטו כדרכים חדשניות לעמוד ביעדי הפחתת.
• ה-SDM של הסכם פריז מתבסס על מנגנונים אלה כדי לשפר עוד יותר את מערכת זיכוי הפחמן.

דעיכת ה-CDM: מעבר לעידן חדש

עם כניסתו של הסכם פריז, מנגנון הפיתוח הנקי (CDM) ראה ירידה בבולטות עם הופעת מנגנון הפיתוח בר קיימא (SDM). מעבר זה משקף את הגישה ההסתגלותית של הקהילה הגלובלית לאתגרים סביבתיים מתפתחים. ה-SDM, עם היקפו הרחב יותר והגמישות המוגברת שלו, שואף לטפל בחסרונות של ה-CDM, ולהציע מסגרת חזקה יותר ליוזמות אשראי פחמן. המעבר מ-CDM ל-SDM מסמל התפתחות מתמשכת במנגנונים השולטים באשראי פחמן, תוך התאמה עם יעדי האקלים השאפתניים הגלובליים שנקבעו בהסכם פריז.

עובדות מפתח:

• ה-CDM מוחלף ב-SDM החזק יותר תחת פריז המשקף גישה אדפטיבית.
• ל-SDM יש היקף רחב יותר וגמישות בהשוואה ל-CDM.

אתגרים בהשתתפות: ניווט דינמיקת אקלים גלובלית

אתגרי ההשתתפות העומדים בפני פרוטוקול קיוטו מדגישים את המורכבויות הגלומות בהסכמי האקלים העולמיים. פליטים מרכזיים כמו ארה"ב וסין מלהתחייב ליעדי הפחתת פליטות מחייבים במסגרת פרוטוקול קיוטו הדגישו את הצורך בגישה כוללת יותר. הסכם פריז, עם המסגרת האוניברסלית שלו לפעולת אקלים, נותן מענה לכמה מהאתגרים הללו על ידי עידוד כל המדינות, ללא קשר למעמדן הכלכלי, לתרום להפחתת הפליטות העולמיות. עם זאת, הניואנסים של סדר העדיפויות הלאומי והעולמי ממשיכים להשפיע על רמת ההשתתפות והמחויבות ליוזמות אשראי פחמן.

עובדות מפתח:

• השתתפות אוניברסלית תחת פריז נועדה לתת מענה לחוסר המחויבות של פולטים גדולים במסגרת קיוטו.
• אינטרסים לאומיים עדיין משפיעים על רמות המחויבות של מדינות להסכמי אקלים.

תפקידו של יומן העסקאות הבינלאומי (ITL): הבטחת שקיפות ואחריות

יומן העסקאות הבינלאומי (ITL) ממלא תפקיד מכריע בתפעול של אשראי פחמן על ידי הבטחת שקיפות, אחריות ויעילות בעסקאות אשראי פחמן. הוקמה על ידי מזכירות ועידת הצדדים, ה-ITL מתעד בקפידה עסקאות אשראי פחמני, ומונע בעיות פוטנציאליות כמו ספירה כפולה של הפחתות או מכירת אשראי זהה מספר פעמים. ה-ITL, על ידי גישור בין רישומי סחר פליטות לאומיים לבין UNFCCC, מדגים את המחויבות העולמית למערכת אשראי פחמן שקופה ואחראית, המבססת את האמינות של יוזמות בינלאומיות למסחר בפליטות.

עובדות מפתח:

• ה-ITL מונע ספירה כפולה ומבטיח שקיפות במסחר באשראי פחמן.
• זה מגשר בין רישומים לאומיים לבין UNFCCC כדי לאפשר שיתוף פעולה בינלאומי.

סיכונים והפחתה בפרויקטי אשראי פחמן: הבטחת כדאיות וקיימות

פרויקטים של אשראי פחמן, הגלומים בסיכוני רגולציה וסיכוני שוק, מחייבים אסטרטגיות הפחתה חזקות כדי להבטיח את כדאיותם וקיימותם. המורכבות של אישורים רגולטוריים, ניטור פליטות בפועל וניווט בדינמיקת שוק הפכפכה מציבים אתגרים לפרויקטי אשראי פחמן. מינוף טכנולוגיות CDM מאושרות והתקשרות בחוזים ארוכי טווח במחיר קבוע יכולים להפחית משמעותית סיכונים אלו. מסגרת האשראי הפחמני המתפתחת, העוברת מ-CDM ל-SDM במסגרת הסכם פריז, משקפת מאמץ מתמשך לטפל בסיכונים אלה ולשפר את קיימות פרויקטי האשראי הפחמני.

עובדות מפתח:

• סיכוני רגולציה ושוק מציבים אתגרי כדאיות עבור פרויקטים של אשראי פחמן.
• מתודולוגיות CDM וחוזים ארוכי טווח עוזרים להפחית סיכונים.

מחלוקות בפרויקטים של שימושי קרקע: ניווט באתגרי ריבוי פחמן

פרויקטים של שימוש בקרקע במסגרת פרוטוקול קיוטו מכוונים להסרת גזי חממה והפחתת פליטות באמצעות פעילויות כמו ייעור וייעור מחדש. עם זאת, הם התמודדו עם התנגדות עקב אתגרים באומדן ומעקב אחר פינוי גזי חממה לאורך תקופות ממושכות. המורכבות של מדידת קיבוע פחמן, במיוחד באזורים מיוערים נרחבים, מדגישה את המחלוקות והאתגרים הגלומים בתחום זיכוי הפחמן. הסכם פריז, עם המסגרת המשופרת שלו ליוזמות אשראי פחמן, מציע דרכים להתמודד עם חלק מהאתגרים הללו, ומקדם גישה חזקה ושקופה יותר לפרויקטים של שימוש בקרקע במסגרת מסגרת האשראי הפחמן.

עובדות מפתח:

• אומדן וניטור ריבוד פחמן מפרויקטים של שימוש בקרקע הוא מורכב.
• גרם למחלוקות במסגרת קיוטו, אך הסכם פריז מספק מקום לשיפור.

מסקנה - קרדיט פחמן וההתפתחות של אסטרטגיית האקלים העולמית

המסע של זיכויי פחמן, מימיו הראשונים של פרוטוקול קיוטו ועד לעידן הטרנספורמציה של הסכם פריז, מציע צוהר לגישה המתפתחת בעולם לצמצום שינויי האקלים. המנגנונים החדשניים שהוכנסו במסגרת הסכמים אלה מילאו תפקיד מרכזי בעיצוב מסגרת האשראי הפחמני העולמי. בעוד מדינות ממשיכות לנווט בנוף המורכב של שיתוף פעולה אקלימי עולמי, הבנת המורכבות של זיכוי פחמן נותרה חיונית בחיפוש הקולקטיבי אחר עתיד בר קיימא. מבעד לעדשת זיכוי הפחמן, אנו עדים לאסטרטגיות ההסתגלות של הקהילה הגלובלית מול אתגרים סביבתיים מתפתחים, מתווים מסלול לעבר מסגרת אקלים גלובלית בת קיימא וגמישה יותר.

מקורות והמלצות:

 

אשראי תמונה: 

קלי סיקמה on Unsplash

• הפצת תוכן ויחסי ציבור מופעל על ידי SEO. קבל הגברה היום.
• PlatoData.Network Vertical Generative Ai. העצים את עצמך. גישה כאן.
• PlatoAiStream. Web3 Intelligence. הידע מוגבר. גישה כאן.
• PlatoESG. פחמן, קלינטק, אנרגיה, סביבה, שמש, ניהול פסולת. גישה כאן.
• PlatoHealth. מודיעין ביוטכנולוגיה וניסויים קליניים. גישה כאן.
• מקור: https://carboncreditcapital.com/carbon-credits-global-commitments-kyoto-paris/