41% מהאמריקאים חושבים שפיתוח AI יעשה יותר נזק לחברה

41% מהאמריקאים חושבים שפיתוח AI יעשה יותר נזק לחברה

צומת המקור: 1959861

ההצלחה הפתאומית של OpenAI ChatGPT דחפה את הבינה המלאכותית (A) למיינסטרים. מאז השקתו ב-30 בנובמבר 2022, ChatGPT שלטה בכותרות והרשימה מיליוני אנשים ברחבי העולם ביכולתה לכתוב קוד מחשב, שירים, שירים ואפילו עלילות סרטים שלמים, להעביר חוק, וורטון MBA ורפואה בחינות.

כדי שלא להתעלם מ-ChatGPT, גוגל הכריזה גם על הצ'אטבוט המצופה של Google AI, Bard בתחילת החודש. למרות שהוויכוחים עדיין מתנהלים על איזו בינה מלאכותית טובה יותר, הציבור האמריקאי עדיין לא משוכנע אם בינה מלאכותית טובה בכלל לחברה.

על פי סקר חדש שנערך על ידי אוניברסיטת מונמות', או כ-1 מכל 10, מאמינים שהשפעת הבינה המלאכותית על החברה תעשה יותר טוב מאשר נזק לחברה. עוד 41% מהנשאלים מאמינים שטכנולוגיית בינה מלאכותית תגרום בסופו של דבר נזק לחברה בכללותה. אבל, 46% מהנשאלים חושבים שפיתוח בינה מלאכותית יעשה בערך אותה כמות של טוב ונזק.

בסך הכל, הסקר גם מצא שיותר ממחצית מהאמריקאים - 55% מודאגים מאוד או במקצת שבינה מלאכותית עלולה להוות יום אחד סיכון למין האנושי. בנוסף, 72% מהנשאלים גם מאמינים שבינה מלאכותית תכתוב יום אחד מאמרי חדשות שלמים, אבל 78% מהאנשים שנשאלו חושבים שזה דבר רע.

"בסך הכל, רק 1 מכל 10 (9%) אמריקאים מאמינים שהיכולת של מדעני מחשבים לפתח בינה מלאכותית תעשה יותר טוב מאשר נזק לחברה. השאר מתחלקים בין אמירה שבינה מלאכותית תעשה כמויות שוות של נזק ותועלת (46%) או שהיא למעשה תגרום יותר נזק לחברה הכללית (41%). התוצאות הללו כמעט ולא השתנו מהסקר של מונמות' ב-2015, אך דעת הקהל ממשיכה להיות פסימית יותר לגבי השפעת הבינה המלאכותית מאשר לפני דור. כאשר אותה שאלה נשאלה ב-1987 על ידי Cambridge Reports/Research International, 20% מהאמריקאים אמרו שבינה מלאכותית תעשה יותר טוב מאשר נזק, 29% ציפו לכמויות שוות של נזק ותועלת, ו-39% אמרו שהיא תגרום יותר נזק בסך הכל." אוניברסיטת מונמות' כתב.

הסקר מצא גם שכ-3 מתוך 4 (73%) אמריקאים מרגישים שמכונות עם יכולת לחשוב בעצמן יפגעו במקומות עבודה ובכלכלה.

כמו כן, רוב הנשאלים (56%) אומרים שמכונות אינטליגנטיות מלאכותיות יפגעו באיכות החיים הכוללת של בני אדם. התוצאות הללו על ההשפעה היומית של AI זהות בעצם לזו שלפני שמונה שנים. עם זאת, החששות הקיומיים לגבי הקשר של האנושות עם בינה מלאכותית גברו.

עם זאת, רוב (55%) מהאמריקאים מודאגים כעת לפחות במידה מסוימת שמכונות אינטליגנטיות מלאכותיות עלולות להוות יום אחד סיכון לקיומו של המין האנושי. "זה מסמן מהפך מהסקר של מונמות' ב-2015, כאשר מספר קטן יותר (44%) היה מודאג ורוב (55%) לא. הדאגה לגבי האיום האפשרי של AI על הקיום האנושי פוחתת עם הגיל - מ-61% מבני 55 ומעלה, ל-55% מגילאי 35 עד 54, ו-46% מבני 18 עד 34. עם זאת, רמת החשש היא דומה לאנשים שהקדישו תשומת לב רבה לחדשות בינה מלאכותית וכאלה ששמעו רק מעט או כלום על ההתפתחויות האחרונות", אמרה אוניברסיטת מונמות'.

דאגות לגבי AI.

סוקרי מונמות' גם ביקשו מהנשאלים לקבל את תגובותיהם לגבי שישה יישומים מעשיים הקשורים לבינה מלאכותית, חמישה מהם נשאלו גם ב-2015.

לאייטם החדש בסקר האחרון – הסוקרים שאלו לגבי השימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים שיכולה לזהות ולנטר אנשים שמנסים להיכנס למקומות ציבוריים כמו אצטדיונים. באופן מפתיע, רוב (54%) רואים בזה רעיון טוב בעוד 41% אומרים שזה רעיון רע. עם זאת, אלה ששמעו הרבה על התפתחויות האחרונות בתחום (45%) נוטים פחות לתמוך בשימוש זה ב-AI מאשר אלה ששמעו רק מעט (56%) או כלום (71%) על ההתפתחויות הללו.

"זיהוי פנים היה בחדשות לאחרונה, כמו בתי קולנוע שמשתמשים בו כדי למנוע כניסה לעורכי דין שתובעים אותם וחוסר אמינות הטכנולוגיה בהתאם לגזע של האדם. הניחוש שלי הוא שאנשים שעוקבים מקרוב אחרי החדשות נוטים יותר להיות מודעים לתקריות האלה ומודאגים מהשימוש לרעה בהם, בעוד שאלו שלא שמים לב כל כך חושבים בעיקר על איומי בטיחות מיידיים כשנשאלים על השימוש בזיהוי פנים טכנולוגיה", אמר מורי.

היישום הנוסף היחיד שנבדק בסקר שנראה כרעיון טוב בעיני רוב האמריקאים הוא שימוש במכונות בינה מלאכותית לביצוע עבודות מסוכנות כמו כריית פחם (75%).

"AI החלה לחלחל לכל פן בחיים. רוב האמריקנים סקפטיים שזה דבר טוב, למרות שרבים מהם משתמשים בסוג כלשהו של בינה מלאכותית כבר על בסיס קבוע", אמר פטריק מאריי, מנהל מכון הסקרים העצמאי של אוניברסיטת מונמות'.

מעניין שתוצאת הסקר לא הפתיעה. במשך שנים, חלק ניכר מהאוכלוסייה האמריקאית חושב שה-AI ייקח להם את העבודה. ובעוד מיליארדי דולרים זורמים לחברות סטארט-אפ יצירתיות של בינה מלאכותית, מחוקקים וחברה עדיין מבקשים להבין באופן מלא את נושאי הבינה המלאכותית ואת חששות הפרטיות הנלווים לכך, שלא לדבר על פיתוח פתרונות להתמודדות איתם.

זה לא הכל. הן Microsoft Bing AI והן Google Bard ידועות כמציעות מידע לא מדויק למשתמשים. Prabhakar Raghavan, סגן נשיא בכיר בגוגל וראש חיפוש Google הזהיר לאחרונה מפני המלכודות של בינה מלאכותית בצ'אטבוטים בראיון לעיתון שפורסם בשבת ואמר: "סוג זה של בינה מלאכותית שאנחנו מדברים עליה עכשיו יכול לפעמים להוביל למשהו אנחנו קוראים לו הזיה."


בול זמן:

עוד מ TechStartups