Nuziveedu נגד רשות זני הצמחים: לקצור את פירות הזרעים של פיוניר

לאחרונה, בית המשפט העליון של דלהי הבהיר כי בדיקת ההבחנה, האחידות והיציבות (DUS) היא חובה לפני שניתן לפרסם בקשה לרישום זן צמחים על ידי הרשות לזני צמחים וזכויות חקלאים. מתמחה SpicyIP Veda Chawla דנה בסדר הזה. Vedika הוא BALL.B שנה שלישית. סטודנט (הצטיינות) באוניברסיטה הלאומית למשפטים, דלהי. ניתן לגשת לפוסטים הקודמים שלה כאן.

Nuziveedu נגד רשות זני הצמחים: לקצור את פירות הזרעים של פיוניר

מאת ודיקה צ'וואלה

בפסק דין שנכתב באומנות, בית המשפט העליון של דלהי ב-30 בנובמבר 2023 פסק כי בדיקת הבחנה, אחידות ויציבות (DUS) חייבת בהכרח להקדים את פרסום בקשה לרישום זן צמחי לפי חוק הגנת זני צמחים וזכויות חקלאים, 2001 ("חוק PPV"). אבל מהי בדיקת DUS? זהו הליך שבאמצעותו מגדלים את זן הצמחים על פני שתי עונות נפרדות אך שונות ובשני מקומות שונים על מנת לבדוק אותו לקבלת רשימה מפורטת של מאפיינים, כגון צבע זרעים, קצב פריחה וכו'. הנחיות מפורטות כיצד DUS בדיקות מבוצעות על זני צמחים שונים עשויים להימצא כאן. 

במקרה הנוכחי, Nuziveedu Seeds Pvt. בע"מ נגד הרשות להגנת זני צמחים וזכויות החקלאים, הוגשו בקשות מרובות לרישום זני צמחים, לרבות ע"י חברת מהרשטרה היברידי זרעים Pvt. בע"מ ("Mahyco") ו-Sungro Seeds Research Ltd ("Sungro"), שנשלחו לבדיקת DUS אך גם פורסמו לפני הגעת תוצאות הבדיקה. לאחר מכן, הוגשו עתירות תביעה נגד הרשות לזני צמחים וזכויות החקלאים. על אי ציות לחוק. בית המשפט נפטר מחמש העתירות לכתב-הדין וחזר על העיקרון שבמקום שבו חוק קובע משהו לעשות בצורה מסוימת, יש לעשות זאת בהכרח באופן זה ולא אחר. (לדיון בנושא על חוק ה-PPV והשרירותיות שלו, קרא את הפוסט בן שלושה חלקים מאת אדרש רמנוג'אן כאן, כאן ו כאן.)

הוראות רלוונטיות מהתקנון 

לרקע כללי, סעיף 15 לחוק PPV משרטט את הדרישות לזן בר רישום, לפיהן רשאי מבקש להגיש בקשה לרישום זן חדש או קיים. לאחר הגשת בקשה, תחת סעיף 19, כמו כן, על המבקש לספק כמויות מספקות של הזרע לבדיקת הרשם על מנת שניתן יהיה לבדוק את התאמתם לתקנים כמפורט בתקנות. תקנות הגנת זני צמחים וזכויות החקלאים, התשס"ו-2006 ("תקנות 2006") שנוסחו לפי החוק, בתקנה 11, קובעות כי הסטנדרטים לבדיקה לפי החוק יהיו הבחנה, אחידות ויציבות (הוסבר לעיל). תַחַת סעיף 20, הרשם רשאי, לאחר ביצוע בירור כאמור לגבי הפרטים הכלולים בבקשה כפי שימצא לנכון, לקבל את הבקשה באופן מוחלט או לאחר תיקונים, ולאחר מכן לפרסם את הבקשה שהתקבלה כך כדי להגיש התנגדויות לפי סעיף 21.

השאלה העיקרית במקרה הנוכחי הייתה זו: האם נוהל סעיף 20-21 מחייב בהכרח את השלמת הבדיקה לפי סעיף 19, או שהשניים יכולים להתרחש בו-זמנית? זה האחרון הוא מה שקרה בעובדות המקרה, שכן ארבע מתוך תשע הבקשות, בגינן נתן בית המשפט צווים, פורסמו בזמן שתוצאות בדיקת DUS לא התקבלו. הבלבול מועצם לאור ההודעה לציבור מיום 1 במרץ 2012, אשר הורה כי להלן, כל הבקשות חייבות להיות כפופות לבדיקת DUS לפני הקבלה. עם זאת, הבקשות הנוכחיות הוגשו לפני שנת 2012.

האם פרסומת ובדיקות DUS יכולות להתקיים במקביל? 

ההוראות המפורטות לעיל הן אולי דוגמה מצוינת למשפטיות שיש בה כדי לאפשר לשכל הישר ללכת לאיבוד בה. בקריאה ברורה, כפי שגם ציין בית המשפט, סעיפים 20 ו-21 אינם מחייבים את הרשם לבצע בדיקה כלשהי. בעוד שסעיף 19 קובע כי יש לערוך בדיקות, אין דבר שמונע בבירור מהרשם לקבל בקשה לפני קבלת דוחות בדיקת ה-DUS - זה המקום שבו בית המשפט נכנס להסביר.

מהללים את חוכמת בית המשפט ב Pioneer Overseas Corporation נגד יו"ר הגנה על זכויות זני צמחים, הרי שנקר, ג'יי, הדגיש כי ההחלטה באותו מקרה "מסכמת את המחלוקת". ב- Pioneer Overseas גם בקשות שהוגשו לפני 2012 פורסמו לפני קבלת דוחות בדיקות DUS. בית המשפט הבהיר כי לא ניתן לערוך את תהליכי הבדיקה והפרסום של DUS בו-זמנית ופירש כי סעיף 20 מטיל על הרשם חובה לערוך 'חקירה כזו שימצא לנכון' בטרם ימשיך לקבל ולפרסם בקשה. במילוי חובה זו, סבר בית המשפט, יצטרך הרשם בהכרח להמתין לדוחות בדיקת ה-DUS, שכן הם מהווים מרכיב חשוב בדרישות לרישום זנים חדשים. כפי שהוסבר לעיל, התקנות קובעות כי על הבדיקה לעמוד בקריטריונים של הבדלות, אחידות ויציבות. בהכרה בכך, קבע בית המשפט כי בדיקת ה-DUS, כפי שנקבעה בתקנות 2006, חייבת להיחשב בעצם מרכיב של 'בירור' הרשם לפני קבלת ופרסום פרטי הבקשה. בית המשפט ציין גם כי מקום בו הרשם, במסגרת הבירור, מזהה אחרת בעיה מהותית מספיק בבקשה, אין הוא חייב להמתין לבדיקת DUS לפני דחיית הבקשה. עם זאת, כאשר אין לרשם סיבות אחרות לדחות את הבקשה, עליו להמתין לתוצאות DUS ולפעול בהתאם. במילים פשוטות, דוח בדיקת DUS חיובי הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק לקבלת הבקשה על ידי הרשם. באמצעות דיון קצר על מטרת החוק - הגנה על האינטרסים של החקלאים - בית המשפט הדגיש גם כי מטרת פרסום הבקשה היא להנגיש את כל הפרטים על זן הצמחים המבוקש כך לרישום, ולאפשר לחקלאים ולבעלי עניין אחרים להגיש התנגדויות בהתאם. אם הבקשה מתפרסמת לפני קבלת דוחות בדיקות DUS, המטרה מובסת, מה שבהחלט לא יתאפשר לפי תכנית החוק.

בהתייחסו לקטעים מפיוניר המהווים חלק משמעותי בפסק הדין, ציין הרי שנקר, ג'יי: "אכן כה ברורה היא הצהרת העמדה המשפטית בקטעים לעיל, שכל ניסיון לפרפרזה יעשה עוול." אכן, רק במובן הטוב זו תהיה הבנת ההוראות על מנת לקדם את התכלית הבסיסית של החוק, שאחרת היא כרוכה בסיבוכים רבים (שנדונו עוד בסדרת פוסטים קודמים, החל כאן).

• הפצת תוכן ויחסי ציבור מופעל על ידי SEO. קבל הגברה היום.
• PlatoData.Network Vertical Generative Ai. העצים את עצמך. גישה כאן.
• PlatoAiStream. Web3 Intelligence. הידע מוגבר. גישה כאן.
• PlatoESG. פחמן, קלינטק, אנרגיה, סביבה, שמש, ניהול פסולת. גישה כאן.
• PlatoHealth. מודיעין ביוטכנולוגיה וניסויים קליניים. גישה כאן.
• מקור: https://spicyip.com/2024/01/nuziveedu-v-plant-varieties-authority-reaping-the-fruits-of-pioneers-seeds.html