Microsoft Technology Licensing LLC V. עוזר הבקר של פטנטים ועיצובים- פסק דין מנומק או סותר מטבעו?

Microsoft Technology Licensing LLC V. עוזר הבקר של פטנטים ועיצובים- פסק דין מנומק או סותר מטבעו?

צומת המקור: 3036093

בפסק דין שניתן ב-15 במאי, בית המשפט העליון של דלהי, למרות שציין את חוסר הבהירות במושגים של "אפקט טכני" ו"תרומה" בהקשר לפטנט של המצאות הקשורות למחשב, הכריז כי להמצאה הנידונה יש השפעות טכניות. תוך הדגשת סתירה זו במסגרת פסק הדין, אנו שמחים להביא לכם את פוסט האורח הזה מאת Bharathwaj Ramakrishnan. Bharathwaj הוא סטודנט בבית הספר למשפטי קניין רוחני ראג'יב גנדי, IIT Kharagpur ואוהב לקרוא ספרים ודיני קניין רוחני.

תמונה מתוך כאן

Microsoft Technology Licensing LLC V. עוזר הבקר של פטנטים ועיצובים- פסק דין מנומק או סותר מטבעו?

מאת Bharathwaj Ramakrishnan

לאחרונה, צצה קטנה של פסקי דין מבית החולים של דלהי בנושא המצאות הקשורות למחשבים (CRIs), החל מ- פריד אלני, אשר נותחה כאן. בתי המשפט התקשו למתוח את הקו שמפריד בין "תוכנת מחשב כשלעצמה" לאלה שיש להן לכאורה השפעה או תרומה טכנית. בהקשר זה, דלהי HC נתן א שיפוט מעניין ב-Microsoft v. Asst. מבקר הפטנטים, שלמרות שעל פניו נראה מנומק היטב, סותר מטבעו במבט מקרוב.

ההמצאה הנדונה

"שיטות ומערכות לאימות משתמש עבור מיקומי משנה של מיקום רשת" הייתה ההמצאה שבמחלוקת. הטענות ב מפרט מלא (בקשה מס' 1373/DEL/2003) מסבירים את ההמצאה כדלקמן: "אספקת, על ידי מעבד, כתובת רשת בעלת מיקום משנה למחשב, שבה כתובת הרשת היא תחום הדורש לפחות שתי עוגיות כדי לספק אימות משתמש כדי לגשת אל מיקום המשנה; לספק, על ידי המעבד, קובץ cookie ראשון למחשב לצורך אימות משתמש עבור כתובת הרשת, כאשר קובץ ה-cookie הראשון מספק אימות משתמש עבור כתובת הרשת ואינו מספק אימות עבור מיקום המשנה המספק, על ידי המעבד, קובץ cookie שני למחשב לצורך אימות המשתמש עבור תת-מיקום ראשון של כתובת הרשת; כאשר המחשב מנסה לגשת לכתובת הרשת, תוך אימות, על ידי המעבד, קובץ ה-cookie הראשון לאימות המשתמש עבור כתובת הרשת; ואימות, על ידי המעבד, של קובץ ה-cookie השני כדי לאמת את המשתמש עבור מיקום המשנה הראשון של כתובת הרשתs." לפיכך, ההמצאה מבקשת להשתמש במערכת אימות של שתי עוגיות כדי להפחית את סיכוני האבטחה שהיו גבוהים יותר כאשר נעשה שימוש רק בעוגייה אחת. ההמצאה גם מחלקת גישה לתת-רשתות שונות למשתמש פוטנציאלי באמצעות המצאה זו, ובכך מגבירה את אבטחת הרשת.

השאלה שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם המצאה זו תיפול תחת סעיף ההחרגה או שתהיה לה השפעה או תרומה טכנית, ולכן ניתן להעניק לה הגנת פטנט.

נימוקי בית המשפט

לבית המשפט היה ברור שמכיוון שמדובר ב-CRI, הניתוח יהיה תלוי בהגדרת "אפקט טכני או תרומה". בית המשפט כינה את הבעיה הטכנית כ"קיים סיכון אבטחה כאשר נעשה שימוש בקובצי Cookie כדי לאמת את המשתמש עבור מיקום הרשת שביקר ומיקום המשנה. משתמש זדוני עלול לנסות לגנוב קובצי Cookie כאלה שהועלו ממחשבי משתמש אחרים כאשר הם מבקרים במיקום הרשת, ולאחר מכן יכול להתחזות למשתמשים כאלה כדי לקבל גישה למיקומי משנה בתוך מיקום הרשת." הפתרון או התרומה היא שההמצאה משתמשת באימות דו-שלבי עם עוגיות כדי להגביל את הגישה לרשתות משנה, ובכך לשפר את אבטחת הרשת. בית המשפט ניצל זאת כהזדמנות לחקור את ההיסטוריה החקיקתית של סעיף 3(ק) כפי שהוא התפתל אל תוך החוק. ההיסטוריה החקיקתית של ההוראה נדונה בעבר כאן ו כאן. בית המשפט הסביר את ההשפעה הטכנית ואת התרומה כדלקמן: "אם המצאה מבוססת מחשב מספקת אפקט טכני או תרומה, ייתכן שהיא עדיין ניתנת לפטנט. ניתן להדגים את ההשפעה הטכנית או התרומה על ידי מראה שההמצאה פותרת בעיה טכנית, משפרת תהליך טכני או שיש לה תועלת טכנית אחרת".

בפסקה הבאה, מציין בית המשפט, "הרעיון של אפקט טכני ותרומה הוא קריטי בקביעת כשירות לפטנטים של CRIs, אך יש כיום חוסר בהירות בתחום זה." לאחר מכן, מציין בית המשפט עוד, "לכן יש צורך דחוף להבהיר מושגים אלה כדי ליצור איזון בין הגנה על זכויות הממציאים וקידום האינטרס הציבורי והרווחה החברתית." לפיכך, סביר לציין כי בית המשפט מגיע למסקנה כי הגדרות או פסיקה קיימות סביב ההגדרה של "השפעה טכנית או תרומה"לא ברור.

כעת, ניתן לצפות שבית המשפט ישתמש בכך כהזדמנות להבהיר זאת. עם זאת, בית המשפט החליט כי ניתן להביא בהירות בצורה הטובה ביותר אם יינתנו דוגמאות של מה ניתן לרשום פטנט בנושא ומה נשלל. בית המשפט גם הגיע למסקנה שאין לו המומחיות לעסוק בתרגיל זה וביקש ממשרד הפטנטים להביא דוגמאות שכן יש להם את המומחיות הטכנית לעשות זאת. אבל בסופו של דבר, לא ברור מי צריך את הבירור בעניין - בית המשפט או הבוחן. אפשר רק להניח את שניהם כי בפסק הדין, נראה שבית המשפט עצמו אינו מרחיב מה מהווה השפעה טכנית מלבד מה שחזרתי לעיל.

הסתירה המובנית

בית המשפט, לאחר שהכיר בכך שהמונח אפקט טכני או תרומה אינו גלוי ולאחר שהלך עד כדי ההצעה שמשרד הפטנטים יוציא דוגמאות מבהירות, החליט כי להמצאה הנוגעת יש השפעה או תרומה טכנית. בית המשפט ציין, "התרומה הטכנית של המצאה זו היא הטכניקה של שימוש בשתי עוגיות שונות למתן גישה מאומתת למחשב לקוח הניגש למיקום(ים) משנה בתוך מיקום רשת, מה שמפשט את האינטראקציה של המשתמש עם תוכן המתקבל מהזנות. בסך הכל, הפטנט הנושא משפר את האבטחה של גישה למיקומי משנה של מיקומי רשת ומייעל את חווית המשתמש." לאחר מכן הבהיר בית המשפט כי קיימת השפעה טכנית בהמצאה. וכי על הבוחן להמשיך ולבחון היבטים נוספים כמו חידוש ושלב המצאתי, וכי המשוכה הראשונה לפי סעיף 3 נחצה.

מה שלמדתי הן מפסק הדין עצמו והן מהמפרט המלא (CS) הוא שהם משתמשים בשני עוגיות כדי להגביר את האבטחה. ב-CS אומרים גם שבדרך כלל בתעשייה זה נעשה רק בעזרת עוגייה אחת. ממה שאני יכול להבין, זה אומר שמה שבית המשפט חושב שהוא תרומה טכנית זו תוספת זו של עוגייה אחת אשר בתורה יוצרת את המערכת הזו אשר בתורה מייצרת תרומה טכנית (אבטחה משופרת). עכשיו באיזו מידה מדובר בקפיצת מדרגה באבטחת הרשת, אני לא בטוח ואני גם לא טוען שום טענות חיוביות או שליליות.

עם זאת, הבה ננסה לקלף זאת כדי להבין כיצד ייתכן שבית המשפט ניגש לכך. ראשית, זוהי מערכת של אימות. בקריאת פסק הדין ניתן לומר שמערכת זו היא אשר בתורה יוצרת אפקט שהוא אבטחה משופרת והפחתת סיכון אבטחה. במילים אחרות, הסדר הזה של דברים שכאשר מונחים יחדיו מייצר אפקט. כעת יש אימות באמצעות קובץ Cookie אחד בשרת רשת בשוק שכבר ה-CS עצמו מודה. אז הפטנט לא מגן על הקוד או על מערכת האימות באמצעות קובץ Cookie אחד, אלא התוספת הזו, המערכת החדשה הזו שנוצרה כאשר הוספת ה-cookie החדשה הזו. זה בתורו מוביל למערכת אימות חדשה, שבתורה היא התרומה הטכנית הנטענת של אבטחה משופרת.

הקריאה שלי היא שנראה שבית המשפט אומר קודם כל שיש צורך באפקט טכני כדי להעניק פטנט תוכנה, ואז מצביע על היבט של ההמצאה ואומר שיש לו השפעה טכנית. אך בין שתי הנקודות הללו, נראה שבית המשפט אינו מבהיר מה עוזר לבית המשפט לזהות מהי השפעה טכנית או כיצד למצוא כזו. עברתי גם פסקי דין אחרים וגם שם לא הובהר מהי השפעה טכנית. אבל, בלי קשר, גם אם הבנתי את אלה לא נכון, זהו פסק דין אחד שבו בית המשפט מודה שהרעיון עצמו אינו ברור ובכל זאת מצהיר כי הוספה של עוגייה אחת ומערכת אימות חדשה כבעלת השפעה טכנית.

כעת נחצה סף ההשפעה הטכנית כאשר נמצא פתרון לבעיה או במילים אחרות יש לה יישום תעשייתי? כלומר, האם בעל הפטנט יכול להראות שיש בעיה ולומר שהפטנט שלי פותר אותה וזה CRI? אבל כפי שנראה לעיל, כל האירוע הזה הוא סתירה במונחים; מחד, בית המשפט טוען כי הביטוי "אפקט טכני או תרומה" אינו ברור ומאידך, בית המשפט גם מצהיר כי ההמצאה חוצה את רף ההשפעה הטכנית. בהתייחס למסקנתו ההגיונית, בית המשפט היה צריך להציע הלכה המסייעת להבחין בין מה מהווה השפעה טכנית לבין מה שלא או היה צריך להחזיר את הנושא למשרד הפטנטים כדי להחליט על תרומתה הטכנית של ההמצאה. כדי להיות הוגן כלפי בית המשפט, הוא ציין כי זה מאתגר לפתח כלל כללי לגבי מהי השפעה טכנית או תרומה עבור טכנולוגיות שונות הנכללות ב-CRI. עם האופי המהיר של חדשנות בתחום, כלל כזה עלול להתיישן.

אבל עדיין, זה משאיר פתוח מה הסטנדרט או הגורמים כדי לקבוע מהי אפקט טכני או תרומה, במיוחד כאשר זה מאוד פשוט לקשר כל קוד או קבוצה של סידורי תוכנה שהוסבר שיש להם כלי עזר טכני כלשהו. כפי שצוין (כאן), הפרשנות שהוצעה ב-Ferid Allani והועברה ב-Microsoft Technology Licensing מדללת את הקו הדק שהתכוונו המחוקקים לשרטט עם הכללת המילה "לעצמה" ולא שופכת בהירות לגבי משמעות הקו הזה והיכן לצייר. זה. בתהליך זה, הקו נמצא בסיכון להימחק בהכרזה שיפוטית.

בול זמן:

עוד מ IP חריף