סקירת ג'ק דרגון ואבן השלום | TheXboxHub

ג'ק דרגון ואבן השלום הוא כזה נסיגה שיש לו כיפה לאחור ואוסף פוג. זה כל כך מזכיר עידן מסוים של גיימינג שאתה יכול לתארך אותו לכמה שנים ספציפיות, במקרה הזה 1984-1986. בובל בובל, בומב ג'ק ו פק-מן כולם מעורבבים כאן. 

כילד בשנות ה-80, הייתי בנפשי כשאני שיחקתי את ג'ק דרגון ואבן השלום. יש את הפסקול החוזר על עצמו, תולע האוזניים; כמה קטעים פסיכדליים בין רמות; ורמות מסך בודד שלא לוקח יותר מכמה שניות להשלים. זה בדיוק איך שאני זוכר את המשחקים מאמצע שנות ה-80.

כפי שהיית מצפה ממשחק מסוג זה, אפשר לתאר אותו בכמה משפטים. ג'ק דרקון ואבן השלום עוסק באיסוף כל אבני החן ברמה. להיות דרקון, זה אומר לצלם עד לחלק העליון של המסך בקפיצת-על, ואז ללחוץ על כפתור A כדי לגלוש ימינה ושמאלה בדרך חזרה למטה. והנה: עיקרו של כל רמה, מההתחלה ועד הסוף. ג'ק מתקרב לחלק העליון של המסך ומגלה מה שהוא יכול בדרך חזרה. 

אה בסדר, יש גם אויבים ומכשולים. מספרם תלוי בהגדרת הקושי. תמיד יש תמנון, והוא המרושע. הוא עוקב אחרי ג'ק לכל מקום שאליו הוא הולך, צריף קבוע שאי אפשר להזיז. ויש רוחות רפאים, עם רק אחת על קשיים נמוכים יותר ומרובה על קשיים גבוהים יותר. הם לא צדים את ג'ק: הם מקפצים באקראי, אז דורשים קצת ציפייה. 

ואז יש פלטפורמות, כשחלקן חוסמות את הגדלה של התצוגה ואחרות חוסמות את הציפה למטה. וזה מה שלא תמיד ברור לגמרי. לאחר ששיחקתי ג'ק דרקון ואבן השלום, לא ממש השתלטנו על זה, מכיוון שאנו נוטים להניח שהם יצליחו את כל לחסום את ג'ק דרגון בצורה כלשהי, ומופתעים לטובה כאשר הם לא עושים זאת. זה הוגן לומר שג'ק דרגון ואבן השלום יכלו להסתדר עם אוצר מילים חזותי טוב יותר סביב הפלטפורמות והקירות. 

כמעט שכחנו: בכל רמה יש פתית שלג (אין נושא אחד שמאחד את ג'ק דרקון ואבן השלום: מה הקשר של דרקונים, תמנון, פתיתי שלג ורוחות רפאים? זה מאוד שנות ה-80 בזה בדרך), ואיסוף פתית השלג הוא דבר חד פעמי. לאחר שנגעו בו, הוא מתנהג קצת כמו הגלולות בפאק-מן. ג'ק דרגון בלתי מנוצח לכמה שניות, והאויבים נרדמים. אתה יכול לאסוף אבני חן בשלום אבל לא יכול, למרבה הצער, לאכול את רוחות הרפאים ברמה. אתה פשוט חולף על פניהם. כלל אצבע הוא שאתה צריך לשמור את פתית השלג עד סוף הרמה, מכיוון שיש נוטים להיות אבן חן מביכה אחת או שתיים שנשמרות בקנאות על ידי התמנון הפורח. 

זה יהיה נכון לומר שג'ק דרגון ואבן השלום פשוט מדי. מה שכתבנו הוא פחות או יותר כל מה שיש לו, ואפילו יש לו את האומץ לאלץ אותך לשחק את הקמפיין שלו שלוש פעמים לפני שהוא מחשיב את עצמו 'שלם'. גיימרים מודרניים עשויים למצוא את הגרפיקה קצת לא גמורה, והמשחקיות היא הערה אחת בלשון המעטה. ברגע שאתה מוצא תוכנית משחק שעובדת, זה גם לא לגמרי מאתגר. אתה יכול לנגב את רוב אבני החן לפני שאתה מתחיל להיתקע, ואז הגיע זמן פתית השלג. שטיפה-חזור למשך שישים רמות. 

אבל לא יכולנו שלא לשחק את ג'ק דרקון ואבן השלום עם חיוך מטופש גדול על הפנים שלנו. כן כן, זה פתק אחד, והפתק הזה יצא מהאופנה לפני כעשרים שנה. אבל יש בזה טוהר שאהבנו יותר ממה שהיינו רוצים להודות.

קח את משחק הקפיצה והצף. זה מרגיש טיפשי ביותר בהתחלה, מכיוון שזה מוביל לכל כך הרבה מקרי מוות לא רצויים. חבטנו בתמנונים יותר ממה שהיינו צריכים. אבל למעשה יש לה תקרת מיומנות די גבוהה: אתה יכול לקטוע את הקפיצה באמצע הדרך על ידי לחיצה על A, ולהתחיל לצוף בטרם עת. זו טכניקה שקשה לשלוט בה, אבל עד מהרה הפכנו לחיות מוחלטות על ידי לימוד אותה. יש דפוס דומה עם רוחות הרפאים: הן מופיעות פתאום במפלס, ומתנו לעתים קרובות למדי כשהן הולידו עלינו. בהתחלה חשבנו שזה לא הוגן, אבל ברגע שאתה לומד לחכות לשרצי הרוחות, זה עוד שלב בדרך לשליטה. 

מה שאומר שהגענו לזרימת ג'ק דרגון. בטח, הרמות לא שונות במיוחד אחת מהשנייה, אבל רקדנו על הזירות האלה כמו בלרינה מוקטנת. רמה אחר רמה נפלה לפנינו, כשעברנו דרך שלבי בונוס ומפגשי בוס (מדי פעם בקמפיין, אתה זוכה להילחם בבוס, Moneybags, שעשה אפס רושם, מכיוון שקל להביס אותו בצורה מגוחכת על ידי החזרת שקיות של מזומנים ב- אוֹתוֹ). לאחר כמה שעות, ג'ק דרגון ואבן השלום הושלם, והרגשנו תחושת אכזבה עולה. התחשק לנו קצת יותר מזה. 

זו לא פסגת עיצוב המשחק, או משהו שהיינו ממליצים עליו ללא אזהרות לכל החברים שלנו. אנו חושדים שהאהבה שלנו ל באבל בובל בפרט היה חלק בכך שנהנינו ממנו כל כך (גם הגיל והאהבה שלנו לתקופה ישפיעו על זה). האזהרות שלנו כנראה יכללו "אנחנו יודעים שזה מכוער חזיר" ו"זה אווירה". אנו מודעים לכך שזה פשוט עד כדי פרודיה עצמית. 

העניין הוא ששיחקנו את ג'ק דרגון ואבן השלום מתחילתו ועד סופו במכה אחת (כולל מספר מקרי מוות), וזה אכן דבר נדיר. התחלנו בכך ששיחקנו אותו בשנאה, השתלטנו עליו לאט, ואז מצאנו את עצמנו מתענגים עליו. לא הרבה משחקים יצרו בנו את הטווח הזה של רגשות. זה איכשהו מצליח להיות נורא וניתן לשחק בו זמנית. 

ניסינו זאת כך: אם יש לך חיבה לפלטפורמות רטרו כמו בובל בובל, ואתה מרגיש שתהיה יותר סבלני עם כמה מכניקת משחק מהאסכולה הישנה, ​​אז ג'ק דרגון ואבן השלום נוצרו במיוחד בשבילך. תוריד את 3.29 פאונד ופנק את עצמך. כל אחד אחר יכול לעבור על זה, וזהו בסדר גמור.

• הפצת תוכן ויחסי ציבור מופעל על ידי SEO. קבל הגברה היום.
• PlatoData.Network Vertical Generative Ai. העצים את עצמך. גישה כאן.
• PlatoAiStream. Web3 Intelligence. הידע מוגבר. גישה כאן.
• PlatoESG. פחמן, קלינטק, אנרגיה, סביבה, שמש, ניהול פסולת. גישה כאן.
• PlatoHealth. מודיעין ביוטכנולוגיה וניסויים קליניים. גישה כאן.
• מקור: https://www.thexboxhub.com/jack-dragon-and-the-stone-of-peace-review/