מדוע מה שאנו מחליטים לקרוא לטכנולוגיות חדשות הוא כה קריטי

מדוע מה שאנו מחליטים לקרוא לטכנולוגיות חדשות הוא כה קריטי

חותמת זמן: 18 בינואר 2024 10:00
צומת המקור: 3070419

עוד בשנת 2017, העורך שלי פרסם מאמר שכותרתו "ממשק המחשב הגדול הבא מתהווה — אבל עדיין אין לו שם." שבע שנים מאוחר יותר, שאולי גם מאה בשנות הטכנולוגיה, הכותרת הזו לא הזדקנה יום אחד.

בשבוע שעבר, UploadVR שברו את החדשות שאפל לא תאפשר למפתחים לאוזניות ה-Vision Pro הקרובות שלהם להתייחס ליישומים כמו VR, AR, MR או XR. בעשור האחרון, התעשייה השתמשה במונחים שונים כמו מציאות מדומה (VR), מציאות רבודה (AR), מציאות מעורבת (MR) ומציאות מורחבת (XR) לתיאור טכנולוגיות הכוללות דברים כמו אוזניות VR. אפל, לעומת זאת, מבהירה שמפתחים צריכים להתייחס לאפליקציות שלהם כ"מרחביות" או להשתמש במונח "מחשוב מרחבי". הם גם מבקשים מהמפתחים לא להתייחס למכשיר כאל אוזניות (הופ). אפל מכנה אותו "מחשב מרחבי", ומצב VR הוא פשוט "סוחף לחלוטין".

נותר לראות אם אפל תאכוף בקפדנות את הכללים הללו, אבל החדשות עוררו מגוון ססגוני של תגובות ממקורבים בתעשייה. כמה נחקר בצורה משעשעת איזו אפליקציה כמו VRChat, אחת הפלטפורמות הפופולריות ביותר בתעשייה מיליונים של משתמשים פעילים חודשיים, צריך לעשות. אחרים דנו בצומת של פילוסופיה של שפה ומיתוג כדי לחקור את אסטרטגיית השיווק הרחבה יותר של אפל.

אלה שעבדו בתחום הזה בהחלט מודעים לאבסורד רב השנים שבהסתמכות על טלאים לא עקביים של מונחים.

אף על פי שאף חברה לא כפתה עדיין קונצנזוס לשוני בהצלחה, זו בהחלט לא הפעם הראשונה שחברה יוצאת להגדיר את הקטגוריה הזו בתודעת הצרכנים.

בשנת 2017, כפי שגוגל התחילה לראשונה מכירת מכשירי VR, הם ניסה לנתב את התעשייה לעבר המונח "מחשוב סוחף".." בערך באותו זמן מיקרוסופט שמה לה למטרה לעליונות המיתוג על ידי קיבוע על התווית "מציאות מעורבת". וכולם יזכרו את הפייסבוק הזה שינה את שם החברה במאמץ להגדיר את התעשייה הרחבה יותר כ"המטא-ברס".

המונח מחשוב מרחבי הוא בהחלט לא המצאה של אפל. נהוג לחשוב שהוא הוצג לראשונה במובן המודרני על ידי סיימון גרינוולד מ-MIT ב-MIT עבודת התזה שלו משנת 2003, והיה בשימוש בחלק גדול מהעשור האחרון. כמו רבים אחרים, כבר מזמן גיליתי שהמונח הוא הכי שימושי בלכידת התרומה העיקרית של הטכנולוגיות הללו - שהן עושות שימוש במרחב תלת מימדי כדי לפתח ממשקים שהם יותר אינטואיטיביים עבור מערכות העצבים שלנו.

גם מסע אטימולוגי מפותל עבור טכנולוגיה אינו ייחודי לממשקי מחשב. כל הטכנולוגיות החדשות עוברות במחזוריות של תוויות מתפתחות, שמתחילות לעתים קרובות בקישור שלהן למושגים מוכרים. המילה "סרט" התחיל את החיים כ"תמונה נעה" כדי לתאר כיצד אוסף תמונות סטילס נראה "זז", כמו דפדוף בספר תמונות. בתוך ה מוקדם 1900s, סרט מונחי הסלנג הקצר יותר הופיע ברצועות קומיקס ותפס במהירות את הציבור. לפני שהמונח "מחשב" התייחס למכונות, הוא תיאר אדם שתפקידו היה לבצע חישובים מתמטיים. והמכוניות הראשונות הוצגו לציבור כ"כרכרות ללא סוסים", מה שאמור להזכיר לנו את השימוש היום במונח "מכונית ללא נהג".

חוקרי מדעי המוח, בלשנות ופסיכולוגיה יכירו במיוחד את הדרכים שבהן שפה - והשימוש במילים - יכולים להשפיע על האופן שבו אנו מתייחסים לעולם. כאשר אדם שומע מילה, מופעלת במוחנו רשת עשירה של רעיונות, דימויים ואסוציאציות הקשורים זה בזה. במובן הזה, אפשר לחשוב על מילים כעל צרורות של מושגים וקיצור דרך להבנת העולם.

האתגר עם תיוג טכנולוגיות מתפתחות הוא שהן יכולות להיות כל כך חדשות בחוויה שלנו, שהמוח שלנו עדיין לא בנה קבוצה קבועה של מושגים מצורפים להתייחס אליהם.

המילה "מכונית", למשל, מביאה לתודעה תכונות כמו "ארבעה גלגלים", "גלגל הגה" ו"מכונה המשמשת להזזת אנשים". עם הזמן, צרורות של אסוציאציות כאלה נעשות מושרשות בתודעה כמו רשתות קבועות של מערכות יחסים מה שיכול לעזור לנו לעבד במהירות את הסביבה שלנו. אבל זה יכול גם ליצור מגבלות ולהסתכן בהתעלמות מהפרעות עקב סביבה שהשתנתה. התייחסות לטכנולוגיית נהיגה אוטונומית כ"מכוניות ללא נהג" עשויה לגרום למישהו להתעלם מ"מכונית ללא נהג" קטנה מספיק כדי לשאת חבילות על מדרכה. זו אותה טכנולוגיה, אבל לא אחת שרוב האנשים עשויים להתייחס אליה כאל מכונית.

זה אולי נשמע כמו הרהור חסר תועלת על תפקידה של הסמנטיקה, אבל למילים שבהן אנו משתמשים יש השלכות אמיתיות על העסק של טכנולוגיות מתפתחות. בשנת 1980 שכרה AT&T את חברת הייעוץ McKinsey כדי לחזות כמה אנשים ישתמשו בטלפונים ניידים עד שנת 2000. הניתוח שלהם העריך שלא יותר מ-900,000 מכשירים עד תחילת המאה, ובגלל העצות, AT&T עזבה את עסקי החומרה. עשרים שנה לאחר מכן, הם זיהו עד כמה העצה הזו לא הייתה מועילה 900,000 טלפונים נמכרו כל שלושה ימים בצפון אמריקה בלבד.

למרות שבשום אופן לא מגן על עבודתם, אני מחזיק בדעה שבמובנים מסוימים מקינזי לא טעה. ייתכן שגם AT&T וגם מקינזי הוטעו על ידי צרור המושגים שהמילה "טלפון סלולרי" הייתה מעלה בשנת 1980. באותה תקופה, המכשירים היו גדולים, כבד כמו עשרה פאונד או יותר, עלה אלפי דולרים, והיה לו חיי סוללה קצרים עד כאב. בהחלט לא היה שוק גדול לטלפונים האלה. פרויקט טוב יותר עבור AT&T ומקינזי היה אולי לחקור למה המונח "טלפון סלולרי" יתייחס אפילו בעוד 20 שנה. המכשירים האלה היו פרקטיים, קומפקטיים ובמחיר סביר.

דוגמה עדכנית יותר עשויה להיות המונח "metaverse." לאיש תפעול עסקי המתמקד בתאומים דיגיטליים יש צרור שונה מאוד של אסוציאציות במוחו כאשר הוא שומע את המילה metaverse מאשר איש שיווק המתמקד בהפעלת מותגים בעולמות וירטואליים כמו רובלוקס. עבדתי עם הרבה מנהיגים בכירים מבולבלים שהועלו למגרשים סוגים שונים מאוד של פרויקטים נושאת את התווית "metaverse", מה שמוביל לאי ודאות לגבי המשמעות של המונח באמת.

באשר לממשקי המחשוב התלת-ממדיים שלנו שטרם נקראו, עדיין לא ברור איזו תווית תכבוש את מוחותיהם של צרכנים מיינסטרים. במהלך ראיון עם מאט מייסניקס, יזם סדרתי ו-VC, על החברה שלו 6D.ai - שנמכרה מאוחר יותר ל-Niantic - שאלתי איך בסופו של דבר אנחנו יכולים לקרוא לדבר הזה. שש שנים אחרי הדיון הזה, אני נזכר בתגובתו.

"כנראה איך שאפל תחליט לקרוא לזה."

תמונת אשראי: ג'יימס יארמה / Unsplash

בול זמן:

עוד מ רכזת הסינגולריות