מדוע סין מחזקת את הצבא שלה? לא הכל עניין של מלחמה.

מדוע סין מחזקת את הצבא שלה? לא הכל עניין של מלחמה.

צומת המקור: 2538782

המודרניזציה הצבאית המהירה של סין עורר חשש ניכר שהמדינה עלולה לעורר מלחמה עם ארצות הברית. ייתכן שחשש כזה נובע מהשקפה מוגזמת של חשיבות ההכנה למלחמה כמניע להתגבשות של צבא השחרור העממי.

למעשה, מגוון רחב של מניעים פוליטיים וביטחוניים עומדים בבסיס המודרניזציה של הצבא, שרבים מהם אינם קשורים למלחמה. האינטרסים של ארה"ב יכולים להפיק תועלת מהבנה מדויקת יותר של הסיבות להתעצמות הצבאית של סין ומנקודת מבט שמאזנת בין תשומת לב לצבא לבין הערכה רבה יותר של ההיבטים הלא צבאיים של התחרות בין ארה"ב לסין.

הצבא של סין חווה הצטברות דרמטית בשנים האחרונות, בין השאר בגלל תקציבי הביטחון הגואה. משנת 2000 עד 2016, התקציב הצבאי של סין גדל מדי שנה ב- על 10%, אם כי צמיחה זו הואטה לאחר מכן לכ-5-7% בשנה. לפי מקורות ממשלתיים של הרפובליקה העממית של סין, תקציב הביטחון של סין היה 230 מיליארד דולר בשנת 2022, שני רק לארצות הברית. התקציב ממעיט בכמות המשאבים המוקדשים לצבא. מומחים מערביים טוענים שההפרש עשוי להסתכם ב-60 מיליארד דולר בשנה.

תקציבי הביטחון הגואה הניבו PLA קטלני ובעל יכולת. פקידים אמריקאים הזהירו בהתמדה מפני שוחק היתרון הצבאי מול רווחי PLA מהירים. במהלך שירותו הצהיר האלוף בחיל האוויר האמריקני קמרון הולט כי סין רוכשת נשק ב"חמש עד שש פעמים"השיעור של ארצות הברית.

עבור חלק, ההצטברות לבדה מספקת סיבות לפחד מקונפליקט. משקיפים מצביעים על המודרניזציה המהירה כעדות חד משמעית לכך שסין היא כזו מתכוננים למלחמה עם ארצות הברית. במרץ 2021, אד"ם פיליפ דוידסון, אז ראש פיקוד הודו-פסיפיק בארה"ב, מוזהר שסין תוכל לנקוט פעולה צבאית נגד טייוואן עד 2027. אד"ם מייקל גילדיי, ראש המבצעים הימיים, הוסיף שהוא לא יכול לשלול ניסיון סיני לפלוש כבר ב-2023.

הכנה למלחמה היא אפשרות אחת להצטברות ה-PLA, אבל היא לא היחידה. מטרות המודרניזציה של הצבא משרתות מגוון מטרות פוליטיות וצבאיות, שאף אחת מהן אינה מרמזת על כוונה להתחיל במלחמה בפועל. הבנה של שלל הנהגים יכולה לעזור למשקיפים להעריך בצורה מדויקת יותר את הסכנה הנשקפת מהמודרניזציה של ה-PLA.

סיבה מרכזית ראשונה שמנהיגים סינים מחפשים צבא רב עוצמה היא חייבת לביטחון בסיסי. ההיסטוריה חשובה מאוד כאן: מנהיגים סינים מודעים היטב לנפילת שושלות קודמות כאשר צבא חלש התיר ליריבים להפיל את האימפריה על ברכיה. מנהיגים סינים באופן שגרתי להפעיל השפלות עבר, כמו מלחמות האופיום, כדי להזכיר לאוכלוסייה את הסכנות שחולשה עלולה להוות. שמירה על הרתעה חזקה, לרבות באמצעות א ארסנל גרעיני גדול, היא סיבה בסיסית לכך שסין מחפשת צבא חזק.

שנית, סין צומחת דורשת צבא בעל יכולת גבוהה יותר להתמודד עם מגוון גדל והולך של משימות, כולל אפשרות של סכסוך עם טייוואן. סין מתמודדת עם גיאוגרפיה קשה, עם כוחות עוינים וחשודים רבים בפריפריה. ניירות הגנה מדגישים את א שפע של איומים, לרבות סכנות הבדלנות של טייוואן, סכסוכים בים המזרחי והדרומי של סין, סכסוכי גבולות וסכנות של יריבות מעצמה גדולה עם ארצות הברית.

בהתאם לכך, ה-PLA ארגנה חמישה אולמות פיקוד כדי ליישר טוב יותר את המשאבים עם המשימות המיועדות. ה-PLA מואשם גם במגוון רחב של משימות לא מלחמה, כולל סיוע הומניטרי, סיוע באסונות, סיורים ימיים ופינוי לא לוחם. אלה הם קטנים בקנה מידה אבל חשובים. אכן, כל סיני התערבות צבאית מאז שנות ה-2000 מורכב ממשימות לא מלחמה.

סיבה שלישית, שאינה מוערכת באופן נרחב, חייבת ליוקרה לאומית. כמו אוטוקרטים במקומות אחרים, מנהיגים סינים רואים בצבא רב עוצמה סימן למעמד לאומי וכדרך לעורר התלהבות פטריוטית. זה מסביר בחלקו את הרדיפה של הממשלה אחר סמלי סטטוס בעלי פרופיל גבוה כמו נושאות מטוסים. כדי להדגיש נקודה זו, סין מחזיקה בהרבה מפוארים מצעדים צבאיים ותרגילים, כולם זוכים לסיקור נרחב בתקשורת הסינית.

בניית צבא רב עוצמה היא גם מקור חשוב של כוח פוליטי עבור המנהיג העליון של המדינה. כוחו של שי ג'ינפינג תלוי, בין השאר, בפיקודו על הצבא, מה שעוזר להסביר מדוע הוא מצולם לעתים קרובות במדי צבא או במסגרות. אולם כמו קודמיו ג'יאנג זמין והו ג'ינטאו, שי מכיר בכך שתקציבי ביטחון נדיבים הם המחיר שעליו לשלם כדי להבטיח את נאמנות הצבא.

סיבה חמישית נעוצה בשמירה על התמקדות הצבא באחריות שלו ובהתנגדות לנטיות של גלישה לתוך שחיתות ו תַרְדֵמָה. הנחיותיו של שי להישאר ממוקדות בתפקידים צבאיים מתרחשות בהקשר של מאמץ רחב יותר לשפר את המודרניזציה, הכשירות והאפקטיביות הכוללת של הממשלה, שהרשויות מחשיבות כקריטיות למימוש יעדי התחייה הלאומית של המדינה.

בהתאם לציווי הרחב יותר הזה, שי שילב שוב ושוב א דיכוי נגד השחיתות המשתוללת עם קריאות לצבא לשפר את מוכנות הלחימה שלו, שזו דרך נוספת לומר שהצבא צריך להיות מוכשר יותר בתפקידו.

לסיכום, ההתעצמות הצבאית של סין חייבת למגוון מניעים פוליטיים וביטחוניים. ההצטברות כשלעצמה אינה מעידה על דחף למלחמה. אכן, כרגע נשאר אין ראיות שסין מתכננת לתקוף את טייוואן בזמן הקרוב. כדי להגן בצורה הטובה ביותר על האינטרסים של ארה"ב, מקבלי ההחלטות יוכלו לשמור על השקפה מאוזנת על ההתבססות הצבאית של סין ולהתייחס לזה ממדים טכנולוגיים, כלכליים ודיפלומטיים של תחרות ארה"ב-סין נכון ליום חשיבות שווה או גדולה יותר למימד הצבאי.

טימותי ר' הית' הוא חוקר הגנה בינלאומי בכיר בצוות החשיבה ראנד.

בול זמן:

עוד מ חדשות ההגנה העולמית