כיצד בניית גשרים בתוך שרשרת אספקה יכולה לפתוח הזדמנויות בחקלאות מתחדשת

הועלה מחדש על ידי אפלטון

עוקב: 0

לוויאט בול, מנהל הצלחת לקוחות ב-Land to Market, נוח לדבר עם מותגים מובילים בחדר ישיבות באותה מידה שהוא נמצא בחקלאות ביתית בחווה שלו.

אבל בכל מקום שתמצא אותו, בול נמצא במשימה לשנות גישות לחקלאות מתחדשת.

כאן הוא מדבר על אמנות בניית גשרים בתוך שרשראות אספקה, השאלה הגדולה התלויה בתעשיית החקלאות המתחדשת ומדוע הוא רוצה שתוכניות הסמכה לא צריכות להתקיים.

שאנון הודה: ספר לנו על הארגון שלך ומה אתה עושה ביום יום.

כדור וויאט: Land to Market הוא תאגיד לתועלת הציבור בקולורדו, ואנחנו כמעט חברת שרשרת אספקה מתחדשת. אנו מתמקדים בשימוש בהסכמי חברות כדי להפגיש חברות פרטיות המעורבות בבניית שרשראות אספקה - בין אם הן ממזון, אופנה, שותפי שרשרת אספקה וכו' - עם חקלאים שמראים שיפורים חיוביים לבריאות הקרקע.

מה שזה אומר בעצם זה שאנחנו חברת אימות. אנו משתמשים במה שנקרא אימות תוצאות אקולוגי, שהוא כלי ניטור שפותח על ידי ה- מכון סוואנה. (אנחנו בבעלות חלקית של ועובדים איתם בשיתוף פעולה הדוק.) אנחנו משתמשים בפרוטוקול המדעי הזה כדי לפקח על בסיסי קרקע ברחבי העולם. ואם אנו רואים מגמות חיוביות על הקרקע, אנו מוודאים את הבסיס הקרקעי ומחברים את חומרי הגלם היוצאים ממנו לשותפים בשוק. כך נוכל להתחיל להשיג מוצרים רגנרטיביים ולקבל את הבידול השוק הזה.

מה שאני עושה בתוך המערכת האקולוגית הזו הוא לתקשר בין חקלאים ומותגים את המורכבויות השונות שמתרחשות בתהליך בניית שרשרת האספקה. אני עוזר לתרגם ולבנות גשרים בין מה שהמותג רוצה לבין המציאות של האדמה שממנה יושבים חקלאים וחוואים.

אנחנו עובדים גם עם סטארטאפים קטנים שאולי ירצו ליצור מחזיק מחבת מגניב מברזל יצוק ממוצר עור מתחדש, וגם עם חברות כמו Uggs, שפרסמה אתחול הקלאסי Mini Regenerate כדי להראות לצרכן שהם מוצאים מהחוות המתחדשות האלה. הם מודעים ומבינים שהתנועה המתחדשת באמת צוברת מקום.

Houde: תכניות הסמכה רבות נחשפו כנמוכות במהלך השנים. איך מבטיחים ש-Land to Market תישאר כמה שיותר אותנטית ושקופה?

כַּדוּר: בעולם אידיאלי, הלוואי שאישורים לא היו קיימים. כי אז יכולנו להיות לנו שרשראות אספקה שקופות שבהן אנשים מוצאים מוצרים שלמים או חומרים שלמים מחוואים ישירות ולא יהיו לנו 90,000 מתווכים ביניהם. אבל אנחנו כן, ויש סביבם כלכלה גלובלית.

השותפים העיקריים שלנו לשרשרת האספקה הם בתי מטבחיים ומפעלי בורסקאות. ובדרך כלל, כל מי שלפניהם רואה רק עד הנקודה הזו, וכל מי שמאחוריהם רואה רק עד הנקודה הזו. אנחנו חייבים לראות את כל העניין, כי המקום שבו אנחנו מתחילים זה האדמה. ועלינו להיות מסוגלים לאתר את החיה הזו, או חומר הגלם הזה, מהאדמה ועד למוצר הסופי. אחרת, ההסמכה שלנו לא הייתה אומרת כלום. ולא רק שאנחנו צריכים להיות מסוגלים להתחקות אחריו, אלא שחייבת להיות התאוששות או התחדשות קרקע בגלל השתלבותה של החיה הזו באדמה.

אז יש לנו צוות שרשרת אספקה שלם, תהליך תצהיר ותהליך של שרשרת משמורת. יש לנו קשרים עם שותפי שרשרת האספקה, ואנחנו הולכים ומוודאים אם הם באמת יכולים להפריד. המילה הראשונה שאתה רואה באתר שלנו היא יושרה, ועלינו להבטיח זאת. אנחנו צריכים להיות מסוגלים לראות מהחווה למוצר הסופי, וזה מסתבך מאוד במקומות.

הודי: בתוך המרחב הגדול יותר הזה של חקלאות מתחדשת, אילו מגמות מרכזיות אתה רואה?

כַּדוּר: הייתי אומר שהגדול, ואולי הברור ביותר, הוא שוק הפחמן. עם הדחיפה של ESG ברחבי העולם, ונקודות מבט שונות על המשמעות של ESG ואיך הפחמן משחק תפקיד, הייתי אומר שהשוק הוא הרמקול הכי חזק כרגע. אנחנו רואים חקלאות מתחדשת בוחנת: איך אנחנו משיגים זיכויים לפחמן? איך משיגים אדמה? כיצד אנו רואים אם פחמן נסגר במשך X שנים עקב שיטות X?

הקושי בפחמן הוא שהוא אף פעם לא אחיד בשום מקום בעולם. אם אתה מנהל קרקע באקלים יבש במערב ארה"ב לעומת אזור באנגליה עם כמות גשמים גבוהה, עם סוגי קרקע שונים, זו שיטת קיבוע פחמן שונה מאוד. עד כמה בדיקה זו יכולה להיות מדויקת? כמה יקר הבדיקה הזו? ועד כמה זה ישים לחוואים המשפרים או משנים את נוהלי הקרקע שלהם? אז זה כנראה אחד הטרנדים הגדולים ביותר, יחד עם הדחיפה הרגולטורית של ESG. מותגים רוצים שיהיו יעדי פחמן ויעדים לקיבוע פחמן בתוך תיקי ההשקעות שלהם. הם רוצים לראות את זה מרשתות המקור שלהם; הם רוצים להגיע למקור של אותו ייצור חומר גלם. ואז זה כאילו, ובכן, איך אנחנו עושים את זה? זו שאלה גדולה בתעשייה כרגע.

הודי: מה אתה אוהב בעבודה שלך?

כַּדוּר: כשסיימתי את התואר השני בניהול קיימות, הלכתי וחקלתי. החלום שלי באותה תקופה היה למצוא הזדמנות קריירה שלא התמקדה ספציפית במסחר בסחורות, או בהפחתת הנזקים שחקלאות יכולה ליצור, אלא שהתמקדה דווקא בחקלאות כמחוללת השינוי החיובי הזה. וכך, הדבר הראשון שאני אוהב בעבודה שלי הוא שאני עובד בארגון שבו חיי היומיום שלי בנויים סביב קידום חקלאות מתחדשת. ואני מסוגל לעשות את זה בתור פרנסה. זה די מדהים. לחשוב שאולי בשלב מסוים אנשים יעזבו את ההתמחות והתארים העסקיים שלהם ובמקום פשוט ללכת לעמק הסיליקון, יהיו הזדמנויות חדשות בעולם שאולי לא היו שם לפני 20 או 30 שנה.

בעבודה עצמה, אני אוהב לדבר עם חקלאים ולהיות בחוץ. העבודה שלי מחייבת אותי להיכנס ל-Zoom ולדבר עם מותגים, וזו הזדמנות מדהימה לאתגר את עצמי וללמוד מדי יום איך לבנות גשרים בין איך חקלאים מדברים ואיך מותגים פועלים. זה חלק כל כך מכריע בכל התנועה הזו. החלום שלי הוא באמת להיות בונה גשרים בין שני הצדדים האלה. ביום טיפוסי יכולתי לדבר עם חברה שעובדת עם 13,000 חקלאים, ואז עם חברת עור קטנה או עם מישהו מטימברלנד שמדבר על פרויקט גלובלי. ואז אני מסיים את היום שלי לצאת ולדבר עם איכר על האדמה. זה די מדהים להיות מסוגל לעשות את זה ולפעול בתחומים השונים האלה.

הודי: איך מישהו שיש לו עבודה במשרה מלאה, אבל רוצה לפתח אישורי קיימות בצד, יכול להיכנס לתחום הזה?

כַּדוּר: בעולם החקלאות, פשוט תגיעו לחוות כמה שאתם יכולים. אתה לא צריך להיות מומחה. הרעיון של שרשרת אספקה מתחדשת הוא רעיון שלא היה קיים קודם לכן. לך דבר עם חקלאים. זה תלוי גם איפה אתה רוצה להיכנס לחלל. אתה יכול להיות במימון פרויקטים ובבנקים; אתה יכול להיות קרן השקעות; אתה יכול להיות בחברת שרשרת אספקה; אתה יכול להיות מותג שעושה דיווח על אחריות חברתית עבור מוצרים מתחדשים... אבל אם אתה רוצה להיות קרוב יותר לארץ, פשוט התקרב לאדמה.