הרקע שלי הוא בבטיחות ובגורמים אנושיים בתעופה. למדתי הרבה על המאפיינים הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים של טייסים ועל החשיבות של עיצוב ממוקד אדם בשיעורים הקודמים שלי, אבל זה היה רק ידע תיאורטי עד שחוויתי את חווית הטיסה בפועל. לוקח חלק בחוויית הטיסה ב- מרכז מעבדת המעופפים הלאומי של קרנפילד נתן לי הבנה והשתקפות עמוקה יותר של מה שלמדתי והותיר בי רושם בלתי נשכח.
ביום שלישי שטוף שמש, חבריי לכיתה ואני הגענו למרכז המעבדה הלאומית של קרנפילד לפגוש את המדריך שלנו לאותו היום, פיט יוז, שהכין לנו בבוקר תדרוך אינפורמטיבי לפני הטיסה. הוא הסביר שוב את עקרונות הטיסה באמצעות דגם מטוס והסביר את הפרויקטים השונים שאנו נערוך.
אחר הצהריים, פיט הוביל אותי לבדיקה לפני טיסה ויצאנו למסלול 21 ב-Slingsby T67, פיט הסביר בסבלנות את נהלי הטייס וענה על שאלותיי בכל שלב בדרך. באוויר, פיט נתן לי הרבה זמן לתמרן את המטוס ולחוות איך זה להיות טייס, מה שהעניק לי הבנה עמוקה יותר של עקרונות הטיסה שלמדתי בכיתה.
במהלך הטיסה התרשמתי מגלגולי הקנה והלולאות בארובטיקה, ומעודף המשקל הפיזיולוגי וחוסר המשקל שגרמו לי להבין את גבולות הפיזיולוגיה של האדם ואת החשיבות של לקחת בחשבון את הפיזיולוגיה האנושית בתכנון המטוס שלנו. נבהלתי כשעודף המשקל האינטנסיבי גרם לי לפתח בלאק-אאוט קל, אבל הרגשתי גם את החשיבות של חווית הטיסה הזו עבור סטודנטים בתחום התעופה. בנוסף לכך, הצלחתי לחוות תמרוני טיסה עם אובדן ראייה, מה שהתגלה כליקוי רציני בשיפוט ההתמצאות. זה היה ניסוי מאוד מעניין ונתן לי יותר עניין במחקרים ובמחקרים הבאים שלי.
בסך הכל, זה היה מאוד מתגמל עבור קרנפילד להכין את זה חווית טיסה לתלמידים מה שהותיר אותי עם הרבה רגעים מרשימים ועזר לי להבין טוב יותר את הידע התיאורטי שלמדתי, כמו גם חוויה מאוד מרגשת ומהנה.