התייחסות לתקשורת AI רב-לשונית באירופה: ראיון עם המייסדת והמנכ"לית של Defined.ai דניאלה בראגה | האיחוד האירופי-סטארט-אפים

התייחסות לתקשורת AI רב-לשונית באירופה: ראיון עם המייסדת והמנכ"לית של Defined.ai דניאלה בראגה | האיחוד האירופי-סטארט-אפים

צומת המקור: 3095532

ניווט בנוף המורכב של תקשורת רב לשונית, במיוחד בסביבה המגוונת של האיחוד האירופי, המתהדר ב-24 שפות רשמיות, מציג אתגרים והזדמנויות ייחודיות בתחום הבינה המלאכותית. תחום זה, כפי שרבים מאיתנו כבר יודעים, עמד במרכז תשומת הלב בזמן שאנו ממתינים להשלמת חוק הבינה המלאכותית של האיחוד האירופי, שיציב את הבמה לאיחוד האירופי ליישם חוק בנושא בינה מלאכותית.

שפה ותקשורת אמורים למלא תפקיד משמעותי, שכן החוק יחול הן על גופים ציבוריים והן על גופים פרטיים בתוך ומחוץ לאירופה. זה חל אם מערכת הבינה המלאכותית מוכנסת לשוק האיחוד האירופי או משפיעה על אנשים באיחוד האירופי. החוק ישפיע לא רק על מפתחי בינה מלאכותית אלא גם על ספקים שמשתמשים במערכות בינה מלאכותית, אך לא מפתחים אותן באופן אישי.

בזמן שאנו מנווטים בנוף המורכב הזה, הזמנו דניאלה בראגה, מייסד ומנכ"ל Defined.ai, לשפוך אור על הפתרונות החדשניים והמגמות המתפתחות בתחום זה. Defined.ai, הידועה בעבודתה פורצת הדרך בטכנולוגיית AI, השיקה לאחרונה את DIANA, עוזרת קולית בינה מלאכותית רב לשונית המיומנת בהבנת אנגלית ופורטוגזית - קפיצת מדרגה משמעותית בהתמודדות עם הניואנסים הרב לשוניים באירופה.

הצטרפו אלינו בראיון בלעדי זה, כשאנו חוקרים את המורכבות של תקשורת רב-לשונית באירופה, את הצעדים החדשניים שעשתה Defined.ai, ואת התובנות שלה, אשר לא רק מציעות צוהר לעולם המתפתח במהירות של AI באירופה, אלא גם מנוגדים ביניהן עם קצב פיתוח הבינה המלאכותית בארצות הברית.  

האם תוכל להדריך אותנו מהי DIANA ומה מייחד אותה משאר טכנולוגיות הבינה המלאכותית הזמינות כיום בשוק?

DIANA בולטת כסוכנת הבינה המלאכותית הראשונה לשיחה שמבינה גם אנגלית וגם פורטוגזית. יכולת זו מתאפשרת באמצעות טכנולוגיה ייחודית הנקראת החלפת קוד, תכונה שטרם שלטה על ידי ענקיות הטכנולוגיה הגדולות כמו אפל או גוגל. זה רלוונטי במיוחד באירופה, שבה רב לשוניות נפוצה, ומערכות בינה מלאכותית לשיחה נאבקות לעתים קרובות לעמוד בקצב של מעברי השפה החלקים הנפוצים בקרב אזרחי אירופה.

כיצד התמודדה DefinedAI ספציפית עם האתגר של תקשורת רב לשונית באירופה?

החוזק שלנו טמון בהבנה העמוקה שלנו לגבי כוונון עדין של נתונים וטכנולוגיה. בניגוד לחברות טכנולוגיה גדולות רבות המסתמכות על מודלים קיימים של AI, אנו מתמחים בהתאמה אישית של כל היבט של מודל ה-AI שלנו. מודל זה כולל רכיבים כמו זיהוי דיבור, הבנת שפה טבעית, ניהול דיאלוג, יצירת שפה טבעית, טקסט לדיבור ואווטאר חזותי. למרות שלא כולם זקוקים לאוואטר חזותי, הוא מהווה אלמנט אנושי כלפי חלק מהמשתמשים. יישמנו את המומחיות הזו בפרויקט עם Agência Modernização Administrativa בפורטוגל (AMA), הכולל תהליך אימות מורכב עבור אזרחים.

באילו אתגרים נתקלת בשילוב הטכנולוגיה הזו?

האתגר המשמעותי ביותר טמון באינטגרציה מכיוון שדרוש פיתוח טכני רב כדי להשתלב עם ספריות קיימות ושירותים מדור קודם. חברות וארגונים גדולים אינם מוגדרים עבור שירותי מיקרו; הם לא יכולים לעבוד בבידוד. אז זה האתגר הגדול ביותר, אבל יש גם את ההיבט של כוונון עדין של מודל השפה עבור מקרה השימוש הספציפי הזה, כזה שעובד עם כל אזרח. וזה מה שעשינו עבור הלקוחות שלנו ועבור עצמנו.

במבט קדימה, איך אתה רואה את התפתחות כלי השיחה וטכנולוגיות אחרות מתקדמת בשנים הקרובות?

אני רואה בעיני רוחי עתיד שבו העולם מאופשר קול; בעצם, לא יהיה שום דבר שנעשה שלא יכלול הפעלת קול באמצעות עיבוד שפה טבעית. המשמעות היא שתוכל ליצור אינטראקציה באמצעות הקול שלך, ללא קשר למדיום או הערוץ שבו אתה משתמש - בין אם זה WhatsApp, מדיה חברתית, טלפון או כל פלטפורמה אחרת.

אני גם מאמין שהמסכים המסורתיים יהפכו לפחות מועדפים. האינטראקציה תעבור יותר לחלקים לבישים ומכשירים ללא מסך. תארו לעצמכם דברים לבישים כמו ה-Ray-Bans העדכניים ביותר, שבהם תוכלו לדבר עם המשקפיים שלכם, והם מגיבים. נכון לעכשיו, זה בתחום של מציאות רבודה, אבל בקרוב זה יתפתח למציאות מעורבת. תוכל להקרין מסך וירטואלי דרך העדשות שלך כדי לחפש מידע ולחקור עוד. נקודת המפתח היא שהכל יהיה מופעל בקול, וישנה את הדרך בה אנו מתקשרים עם הטכנולוגיה.

כאשר DefinedAI פועלת גם בארה"ב, איך אתה משווה את קצב התפתחות הבינה המלאכותית בין ארה"ב לאירופה, ולאיזה כיוון צריכה אירופה לקחת?

דנתי במהירויות השונות של פיתוח בינה מלאכותית מאז שנת 2000, הרבה לפני המגיפה. אז, ציינתי שאירופה הייתה בפיגור של 10 שנים ו-10 מיליארד יורו בשנה בפיתוח AI, ולמרבה הצער, לא הרבה השתנה מאז. במהלך שלוש השנים האחרונות, כשהאיחוד האירופי החל לנסח תקנות, יזמה ארה"ב קרן משמעותית של 100 מיליארד דולר להשקעות בינה מלאכותית.

האיחוד האירופי מתמקד כעת ברגולציה, בעיקר מדגיש את הסיכונים של בינה מלאכותית, הגבלת היישומים שלה והטלת קנסות כבדים, במקום עידוד פיתוח. ארה"ב, בעוד שהחלה מאוחר יותר ברגולציה, כבר ביססה מסורת חזקה בפיתוח בינה מלאכותית במהלך שני העשורים האחרונים, הנתמכת על ידי מערכת אקולוגית חזקה והשקעות החלטיות. בקיץ 2022, ארה"ב הציגה מגילת זכויות בינה מלאכותית, שמקורה בכוח משימה שהייתי חלק ממנו. זה הוביל לכוח משימה נוסף עבור AI גנרטיבי, שהחל באוגוסט, שהגיע לשיאו בצו ביצוע שהוכרז לאחרונה. צו ביצוע זה מציג מסגרת רחבה יותר מחוק האיחוד האירופי, המכסה זכויות אזרח, חירויות אזרח והשפעה חברתית.

האם אתה מאמין שלנציבות האיחוד האירופי יש גישה מענישה יותר כלפי רגולציה של AI בהשוואה לארה"ב?

אני מאמין שהאיחוד האירופי שומר כעת על גישת הצו המבצעת של ארה"ב ל-AI, שהיא מסגרת רחבה יותר ומוחשית יותר בהשוואה לאסטרטגיה של האיחוד האירופי. לדוגמה, חוק האיחוד האירופי מזכיר סימני מים עבור תוכן מחולל, שאמור להיות ברור. לעומת זאת, בארה"ב, יוזמות מסוג זה נתמכות על ידי NIST (המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה), ארגון שקובע סטנדרטים בתחומים שונים ברחבי ארה"ב כבר עשרות שנים. סטנדרטים אלה שנקבעו על ידי NIST עשויים להפוך לבסיס לאישורים. בעוד שהאיחוד האירופי נמצא בפיגור מסוים בהיבט הזה, אני כן רואה חילופי רעיונות ולמידה מועילים מתרחשים בין שני הצדדים של האוקיינוס ​​האטלנטי.

בהתחשב בהתקדמות המהירה ב-AI בארצות הברית, מה לדעתך אירופה צריכה לעשות כדי להאיץ את ההתקדמות שלה?

עלינו לזהות ולהתמקד בשלושה עד חמישה תחומים מרכזיים להשקעה ולהתחייב אליהם בצורה נועזת יותר. זה חיוני להיות יותר נועזים בהשקעות שלנו. למרות שאי אפשר להצטיין בכל תחום, בתחום כה נרחב כמו AI, שמשפיע כעת על כל תעשייה כמו האינטרנט, אנו מסתכנים בתלות מתמדת בטכנולוגיה זרה אם לא ננקוט פעולה נחרצת מיד.

- פרסומת -

בול זמן:

עוד מ חברות הזנק של האיחוד האירופי