איך נוצרת 'טוקרטית בינה מלאכותית'

איך נוצרת 'טוקרטית בינה מלאכותית'

צומת המקור: 2766622
14 ביולי 2023 (חדשות Nanowerk) חוקרים רבים, אנליסטים ומשקיפים אחרים הציעו שהתנגדות לחדשנות היא עקב אכילס של משטרים אוטוריטריים. ממשלות כאלה עלולות לא לעמוד בקצב השינויים הטכנולוגיים המסייעים ליריביהן; הם עלולים גם, על ידי חנקת זכויות, לעכב פעילות כלכלית חדשנית ולהחליש את מצבה לטווח ארוך של המדינה. אבל מחקר חדש בהובלת פרופסור ב-MIT מציע משהו שונה לגמרי. בסין, מגלה המחקר, הממשלה פרסמה יותר ויותר בינה מלאכותית טכנולוגיית זיהוי פנים מונעת כדי לדכא התנגדות; הצליח להגביל את המחאה; ובתוך כך, דרבן פיתוח של כלי זיהוי פנים טובים יותר מבוססי AI וצורות אחרות של תוכנה. "מה שמצאנו הוא שבאזורים בסין שבהם יש יותר אי שקט, הדבר מוביל לרכש ממשלתי גדול יותר של בינה מלאכותית לזיהוי פנים, לאחר מכן, על ידי יחידות ממשל מקומיות כמו מחלקות המשטרה העירונית", אומר הכלכלן של MIT, מרטין בראג'ה, שהוא שותף -מחבר של מאמר חדש המפרט את הממצאים. מה להלן, כפי שמציין העיתון, הוא ש"חדשנות בינה מלאכותית מברשת את המשטר, וההשקעה של המשטר בבינה מלאכותית לשליטה פוליטית מעוררת חדשנות חזיתית נוספת". החוקרים מכנים מצב עניינים זה "טוקרטית בינה מלאכותית", המתארת ​​את המחזור המחובר שבו פריסה מוגברת של הטכנולוגיה המונעת בינה מלאכותית מדכאת התנגדות ובמקביל גם מגבירה את יכולת החדשנות של המדינה. AI-טוקרטיה הכלכלן של MIT, מרטין בראג'ה, הוא מחבר שותף של מאמר מחקר חדש שמראה כי ההשקעות המוגברות של סין בטכנולוגיית זיהוי פנים מונעת בינה מלאכותית הן עוזרות למשטר לדכא התנגדות ועשויה להניע את הטכנולוגיה קדימה, מצב המחזק את הדדית שכותבי המאמר מכנים "AI -טוקרטיה." (תמונה: Jose-Luis Olivares/MIT עם דמויות מ-iStock) העיתון עם גישה פתוחה מופיע ב- כתב עת רבעוני לכלכלה (“AI-tocracy”). המחברים השותפים הם Beraja, שהוא פרופסור עמית לפיתוח קריירה של Pentti Kouri לכלכלה ב-MIT; אנדרו קאו, מועמד לדוקטורט בכלכלה באוניברסיטת הרווארד; דיוויד יאנג, פרופסור לכלכלה בהרווארד; ונועם יוכטמן, פרופסור לניהול בבית הספר לכלכלה של לונדון. כדי לערוך את המחקר, החוקרים הסתמכו על סוגים רבים של ראיות שנמשכו בחלק ניכר מהעשור האחרון. כדי לקטלג מקרים של תסיסה פוליטית בסין, הם השתמשו בנתונים ממסד הנתונים העולמי של אירועים, שפה וטון (GDLT), המתעד עדכוני חדשות ברחבי העולם. הצוות גילה 9,267 תקריות של אי שקט בין 2014 ל-2020. לאחר מכן בחנו החוקרים תיעוד של כמעט 3 מיליון חוזי רכש שהונפקו על ידי ממשלת סין בין 2013 ל-2019, מתוך מסד נתונים שנערך על ידי משרד האוצר של סין. הם גילו שהרכישה של ממשלות מקומיות של שירותי בינה מלאכותית לזיהוי פנים וכלי אבטחה ציבוריים משלימים - מצלמות וידאו ברזולוציה גבוהה - זינקה משמעותית ברבעון בעקבות פרק של תסיסה ציבורית באזור זה. בהתחשב בכך שפקידי ממשל סיניים הגיבו בבירור לפעילויות התנגדות ציבורית על ידי הגברת טכנולוגיית זיהוי פנים, החוקרים בחנו שאלת המשך: האם גישה זו פעלה כדי לדכא התנגדות? החוקרים מאמינים שכן, למרות שכפי שהם מציינים בעיתון, הם "לא יכולים להעריך ישירות את השפעתה" של הטכנולוגיה על אי שקט פוליטי. אבל כדרך להגיע לשאלה הזו, הם חקרו את הקשר בין מזג האוויר לתסיסה פוליטית באזורים שונים בסין. תנאי מזג אוויר מסוימים תורמים לתסיסה פוליטית. אבל במחוזות בסין שכבר השקיעו רבות בטכנולוגיית זיהוי פנים, תנאי מזג אוויר כאלה פחות מתאימים לתסיסה בהשוואה למחוזות שלא ביצעו את אותן השקעות. בכך, החוקרים התייחסו גם לסוגיות כמו האם רמות עושר יחסיות גבוהות יותר באזורים מסוימים עשויות לייצר השקעות גדולות יותר בטכנולוגיות מונעות בינה מלאכותית ללא קשר לדפוסי המחאה. עם זאת, החוקרים עדיין הגיעו לאותה מסקנה: טכנולוגיית זיהוי פנים נפרסה בתגובה להפגנות העבר, ולאחר מכן הפחיתה את רמות המחאה נוספות. "זה מצביע על כך שהטכנולוגיה יעילה בתסיסה מצמררת", אומר בראג'ה. לבסוף, צוות המחקר חקר את ההשפעות של ביקוש מוגבר לבינה מלאכותית על מגזר הטכנולוגיה של סין ומצא שהשימוש הרב יותר של הממשלה בכלים לזיהוי פנים מניע את המגזר הטכנולוגי במדינה קדימה. לדוגמה, חברות שקיבלו חוזי רכש לטכנולוגיות זיהוי פנים מייצרות לאחר מכן כ-49% יותר מוצרי תוכנה בשנתיים שלאחר קבלת החוזה הממשלתי מאשר לפני כן. "אנחנו בודקים אם זה מוביל לחדשנות גדולה יותר על ידי חברות בינה מלאכותית לזיהוי פנים, ואכן כך", אומר בראג'ה. נתונים כאלה - ממשרד התעשייה וטכנולוגיית המידע של סין - גם מצביעים על כך שכלים מונעי בינה מלאכותית אינם בהכרח "דוחסים" סוגים אחרים של חדשנות היי-טק. אם נוסיף הכל, המקרה של סין מצביע על כך שממשלות אוטוקרטיות יכולות להגיע למצב כמעט של שיווי משקל שבו כוחן הפוליטי מוגבר, ולא מתהפך, כשהן רותמות את ההתקדמות הטכנולוגית. "בעידן זה של AI, כאשר הטכנולוגיות לא רק מייצרות צמיחה אלא גם טכנולוגיות של דיכוי, הן יכולות להיות שימושיות מאוד" למשטרים אוטוריטריים, אומר בראג'ה. הממצא נוגע גם לשאלות גדולות יותר לגבי צורות ממשל וצמיחה כלכלית. גוף משמעותי של מחקרים אקדמיים מראה שמוסדות דמוקרטיים מעניקי זכויות אכן מייצרים צמיחה כלכלית גדולה יותר לאורך זמן, בין השאר על ידי יצירת תנאים טובים יותר לחדשנות טכנולוגית. בראג'ה מציין כי המחקר הנוכחי אינו סותר את הממצאים הקודמים הללו, אך בבחינת ההשפעות של בינה מלאכותית בשימוש, הוא כן מזהה דרך אחת שבאמצעותה ממשלות אוטוריטריות יכולות ליצור צמיחה רבה יותר ממה שהן היו עושות אחרת. "זה עלול להוביל למקרים שבהם מוסדות אוטוקרטיים יותר מתפתחים זה לצד זה עם הצמיחה", מוסיף בראג'ה. מומחים אחרים ביישומים חברתיים של AI טוענים כי המאמר תורם תרומה חשובה לתחום. "זהו מאמר מצוין וחשוב שמשפר את הבנתנו את האינטראקציה בין טכנולוגיה, הצלחה כלכלית וכוח פוליטי", אומר אבי גולדפרב, יו"ר רוטמן לבינה מלאכותית ובריאות ופרופסור לשיווק בבית הספר לניהול רוטמן ב-Rotman. אוניברסיטת טורונטו. "המאמר מתעד לולאת משוב חיובית בין השימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים של בינה מלאכותית לניטור דיכוי תסיסה מקומית בסין לבין פיתוח והדרכה של מודלים של בינה מלאכותית. מאמר זה הוא מחקר חלוצי ב-AI וכלכלה פוליטית. ככל שה-AI מתפשט, אני מצפה שתחום המחקר הזה יגדל בחשיבותו." החוקרים מצידם ממשיכים לעבוד על היבטים קשורים בנושא זה.

בול זמן:

עוד מ ננוווק