אלא אם כן סין תוכל להגשים את מטרותיה ללא קרב צבאי גדול, אין זה סביר מאוד שבייג'ין תפתח במבצע מוגבל בארונאצ'ל פראדש ובלדאק.
מאת סגן אלוף מנוג' ק חנן (בדימוס)
העימות הנוכחי בין הודו לסין לאורך קו השליטה בפועל (LAC) היה סיבה לדאגה עבור שתי המדינות והקהילה הבינלאומית. המתיחות גועשת כבר עשרות שנים, כאשר שתי המדינות טוענות לריבונות על כמה אזורי גבול. ההתכתשויות האחרונות בעמק גלוואן ביוני 2020 הביאו לאובדן חיים משני הצדדים, והחמירו עוד יותר את המצב.
לעתיד קשרי הודו-סין, חיוני לשקול את המטען ההיסטורי ואת התרחיש הגיאופוליטי הנוכחי. לסין ולהודו יש היסטוריה ארוכה של חילופים תרבותיים וכלכליים עוד מימי קדם. עם זאת, מערכת היחסים הייתה כרוכה במתח בעידן המודרני, במיוחד על רקע סכסוכים טריטוריאליים. מחלוקת הגבול בין הודו לסין מתחילה בשנות ה-1950, כאשר שתי המדינות טוענות לריבונות על אזור אקסאי צ'ין וחלקים מלדאק. כתוצאה מכך, שתי המדינות יצאו למלחמה ב-1962, כאשר סין יצאה מנצחת וכבשה שטחים נרחבים באזור. מאז, שתי המדינות ניסו לפתור את מחלוקת הגבול, אך עדיין צריך להגיע לפתרון סופי.
בשנים האחרונות, מדיניות החוץ האסרטיבית של סין וההשפעה הגלובלית הגוברת הוסיפו למורכבות היחסים. לדוגמה, בחשדנות, הודו ראתה את יוזמת One Belt, One Road של סין, המבקשת להקים רשת עצומה של פרויקטי תשתית ברחבי העולם, כולל בשכונת הודו. הודו גם דאגה מהנוכחות הצבאית הגוברת של סין באזור האוקיינוס ​​ההודי ומהתמיכה שלה בפקיסטן, היריבה המושבעת של הודו.
מכת הגבול האחרונה הלחיצה עוד יותר את היחסים בין שתי המדינות. הפעולות האגרסיביות של סין לאורך ה-LAC התפרשו כניסיון מכוון לשנות את הסטטוס קוו, כאשר הודו הגיבה במפגן הכוח שלה. העימות הוביל להקשחת עמדות משני הצדדים, כשאף אחת מהמדינות לא מוכנה לסגת.
בהקשר זה, יש משמעות לפגישת שר ההגנה האחרונה של ארגון שיתוף הפעולה בשנחאי (SCO). בנאומו בפגישה חזר שר ההגנה של סין ווי פנג'ה על עמדתה של סין בנוגע למחלוקת הגבול, וקרא להרחיק את הנושא מתחומי העניין המשותף. זה מתיישב עם עמדתה ארוכת השנים של סין של התייחסות לסכסוך הגבול כסוגיה דו-צדדית שיש לפתור באמצעות דיאלוג. עם זאת, לאור סירובה של סין להשתתף במשא ומתן מהותי, הודו חיפשה תפקיד פרואקטיבי יותר עבור הקהילה הבינלאומית בפתרון המחלוקת.
עתיד הקשרים בין הודו-סין תלוי אפוא במספר גורמים.
ראשית, הנכונות של שתי המדינות לנהל דיאלוג מהותי כדי לפתור את סכסוך הגבול. הודו קראה להחזיר את המצב לקדמותו לאורך ה-LAC, בעוד שסין התעקשה על גרסה משלה ל-LAC. פשרה תחייב את שתי המדינות לעשות ויתורים, מה שקל יותר לומר מאשר לעשות, בהתחשב בהקשחת העמדות של שני הצדדים.
שנית, יש לטפל בתפקידה של הקהילה הבינלאומית בפתרון המחלוקת ההודו-סין. ה-SCO, שבו חברות גם הודו וגם סין, יכול למלא תפקיד בונה בהקלת הדיאלוג בין שתי המדינות. עם זאת, לאור מעמדה הדומיננטי של סין בתוך הארגון, עדיין צריך לראות את נכונותה לעסוק בתפקיד כזה. יתרה מכך, התקשרות של הודו עם מעצמות אזוריות וגלובליות אחרות, כולל ארצות הברית, יפן ואוסטרליה, נתפסה בחשדנות גם על ידי סין, שרואה במדינות אלו ניסיון לכתר אותה.
שלישית, עתיד הקשרים בין הודו-סין יהיה תלוי בתרחיש הגיאופוליטי הגדול יותר. הדומיננטיות הגוברת של סין בזירה העולמית ומדיניות החוץ האסרטיבית שלה היו סיבה לדאגה עבור מדינות רבות, כולל הודו. הודו ביקשה לאזן את יחסיה עם סין על ידי העמקת הקשרים עם מעצמות אזוריות ועולמיות אחרות. עם זאת, הכוח הכלכלי והצבאי של סין אינו יכול.
טייוואן - ארונאצ'ל פראדש אפשרות להתקפה מוגבלת
קשה לחזות בוודאות מה יהיה הצעד הבא של סין לגבי מיצר טייוואן או הגבול השנוי במחלוקת עם הודו בארונאצ'ל פראדש. עם זאת, כמה גורמים עשויים לשפוך אור על פעולותיה לכאורה של סין באזורים אלה.
ראשית, בנוגע לטייוואן, סין מחשיבה את האי זה מכבר כמחוז עריק שיש לאחד מחדש עם היבשת. לכן, סין מגבירה בשנים האחרונות את הלחץ הצבאי והכלכלי שלה על טייוואן, מתוך כוונה להביא אותה לשליטתה. סין גם לא שללה שימוש בכוח כדי להשיג את מטרתה של איחוד מחדש. עם זאת, לכל פעולה צבאית נגד טייוואן יהיו השלכות חמורות על היציבות האזורית ועלולה למשוך אליה מעצמות גדולות אחרות, כמו ארצות הברית ויפן. זה עלול להוביל לעימות צבאי גדול באזור, שסין תרצה להימנע ממנו. לכן, בעוד שסין עשויה להמשיך להגביר את הלחץ הצבאי שלה על טייוואן, אין סבירות שהיא תצא לפלישה בקנה מידה מלא אלא אם תשכנע שהיא תוכל להשיג את מטרתה ללא סכסוך צבאי משמעותי.
שנית, בנוגע לגבול השנוי במחלוקת עם הודו בארונצ'ל פראדש, סין הולכת וגוברת תקיפה בשנים האחרונות. סין תובעת שטח באזור שבשליטת הודו ובנתה תשתיות לאורך הגבול כדי לבסס את נוכחותה. יתרה מזאת, עימות הגבול האחרון בין שתי המדינות לאורך ה-LAC החריף עוד יותר את המתיחות האזורית. עם זאת, כל מתקפה מוגבלת של סין בארונאצ'ל פראדש תהיה הסלמה חמורה של המצב וככל הנראה תגרור תגובה חזקה מהודו. זה גם עלול להוביל לסכסוך צבאי משמעותי בין שתי המדינות, שלא יהיה אינטרס של אף אחת מהמדינות.
לכן, בעוד שסין עשויה להמשיך לטעון את טענותיה בטייוואן ובארונאצ'ל פראדש, אין סיכוי שהיא תצא לפלישה צבאית בקנה מידה מלא או מתקפה מוגבלת, אלא אם היא משוכנעת שהיא יכולה להשיג את מטרותיה ללא עימות צבאי גדול. סין עשויה גם לשקול את הסיכונים והיתרונות של כל פעולה צבאית, בהתחשב בתגובה הסבירה של מעצמות אזוריות גדולות אחרות והקהילה הגלובלית. בסופו של דבר, עתיד היחסים של סין עם טייוואן והודו יהיה תלוי במגוון גורמים, כולל נכונותם של שני הצדדים לנהל דיאלוג ומשא ומתן כדי לפתור את המחלוקות ביניהם.
אחיזת חנק של הצי ההודי מעל קווי תקשורת ים (SLOCS)
להודו יש צי משמעותי המסוגל לפעול באוקיינוס ​​ההודי ומחוצה לו. לצי ההודי יש מגוון של נכסים, כולל נושאות מטוסים, צוללות, ספינות שטח ומטוסי סיור ימיים שיכולים להקרין כוח והשפעה באזור. עם זאת, חשוב לציין שהצי ההודי אינו יכול לערער על הדומיננטיות הימית של סין באזור. הצי של סין גדול ומתקדם יותר מבחינה טכנולוגית, והוא משקיע רבות בהרחבת היכולות הימיות שלו.
עם זאת, מיקומה של הודו בפתח האוקיינוס ​​ההודי נותן לה יתרון אסטרטגי בשליטה בקווי התקשורת הימיים (SLOCs) הקריטיים לכלכלת סין. סין מסתמכת במידה רבה על סחר בים לצמיחה כלכלית, ורוב יבוא הנפט שלה עובר דרך האוקיינוס ​​ההודי. הודו עלולה להשתמש בנכסים הימיים שלה כדי לאסור את הספנות הסינית ולחנק את הגישה שלה למשאבים קריטיים. עם זאת, למצור כזה יהיו השלכות משמעותיות על היציבות האזורית ועלול להוביל לסכסוך צבאי גדול בין שתי המדינות.
בנוסף, יכולתה של הודו לבצע מצור כזה תהיה תלויה בגורמים שונים, כולל יכולתה לתאם עם מדינות אחרות באזור, במיוחד ארצות הברית, יפן ואוסטרליה, שהן חלק מקבוצת ה-Quad. מאמץ מתואם של מדינות אלה לאתגר את הנוכחות הימית של סין באזור עשוי להגביר את המינוף של הודו בשליטה ב-SLOCs.
שותפות AUKUS (אוסטרליה, בריטניה וארצות הברית) שנוצרה לאחרונה בין ארה"ב, אוסטרליה ובריטניה עשויה גם לשפר את היכולות הימיות של הודו על ידי מתן גישה לטכנולוגיות מתקדמות ולחומרה צבאית.
עם זאת, חיוני לציין כי AUKUS מתמקדת בעיקר במאבק במאמצי המודרניזציה הצבאית של סין באזור. אין זה סביר שיתמוך במאמציה של הודו לשלוט ישירות ב-SLOCs.
אמנם להודו יש צי רב עוצמה ומיקום אסטרטגי, אך כיום היא צריכה להיות מסוגלת לאתגר את הדומיננטיות הימית של סין באזור. עם זאת, יכולתה של הודו לשלוט ב-SLOCs ועלול לחנוק את הגישה של סין למשאבים קריטיים תהיה תלויה בגורמים שונים, כולל יכולתה לתאם עם מדינות אחרות והסיכונים הפוטנציאליים של מצור כזה.
ניתוח SWOT: PLA וכוחות ההגנה ההודיים
נקודות החוזק של ה-PLA
• צבא עמידה גדול ומאומן עם למעלה מ-2 מיליון איש
• טכנולוגיה צבאית מתקדמת, לרבות לוחמי חמקן, טילים נגד ספינות ויכולות סייבר
• דגש חזק על פעולות משותפות ותיאום בין זרועות הצבא השונות
• השקעה משמעותית במודרניזציה צבאית ובפיתוח טכנולוגי
חולשות של PLA
• ניסיון קרבי מוגבל בשנים האחרונות, מכיוון שסין לא הייתה מעורבת בסכסוך צבאי גדול מאז שנות ה-1970
• תלות בספקים חיצוניים לטכנולוגיות צבאיות חיוניות, לרבות מנועי מטוסים ושבבים
• חששות משחיתות וחוסר שקיפות ברכש הביטחוני ובקבלת החלטות
• אתגרים בהקרנת כוח מעבר לשכונה הקרובה של סין עקב מגבלות לוגיסטיות ודיפלומטיות
הזדמנויות עבור PLA
• הגברת ההשפעה האזורית והעולמית, המונעת על ידי הצמיחה הכלכלית והמודרניזציה הצבאית של סין
• הגדלת שותפויות עם מדינות בדרום מזרח אסיה, אפריקה והמזרח התיכון, שיכולות לספק גישה למשאבים ולשווקים אסטרטגיים
• פוטנציאל להגברת שיתוף הפעולה עם רוסיה ומעצמות גדולות אחרות במניעת הדומיננטיות של ארה"ב באזור
• הרחבה מהירה של יכולות המרחב והסייבר עשויה לספק אפיקים חדשים ליתרון אסטרטגי.
איומים על PLA
• חששות גוברים לגבי האסרטיביות הצבאית של סין ותביעות טריטוריאליות, שעלולות להוביל להגברת המתחים ולעימותים עם המדינות השכנות
• הגברת התחרות עם ארצות הברית ומעצמות גדולות אחרות באזור עלולה להוביל לעימות צבאי משמעותי
• תלות במפלגה הקומוניסטית הסינית לקבלת החלטות צבאיות, שעלולה להגביל את הגמישות והיעילות של הצבא
• אתגרים באיזון המודרניזציה הצבאית עם צמיחה כלכלית ויציבות חברתית, שעלולים להוביל למתחים פנימיים ותסיסה
נקודות החוזק של כוחות ההגנה ההודיים
• אנשי צבא מקצועיים ומאומנים עם ניסיון קרבי רב
• יכולות צבאיות מגוונות ומתקדמות, לרבות נשק גרעיני, טילים בליסטיים ומטוסי קרב מתקדמים
• דגש חזק על פעולות משותפות ותיאום בין זרועות הצבא השונות
• מיקום אסטרטגי בצומת הדרכים של המזרח התיכון, דרום אסיה ודרום מזרח אסיה
חולשות של כוחות ההגנה ההודיים
• תלות בספקים חיצוניים לטכנולוגיות וציוד צבאי מרכזיים, לרבות מטוסי קרב ומערכות הגנה מפני טילים
• משאבים ואתגרים מוגבלים במתן מענה לצרכים של כלכלה ואוכלוסיה בצמיחה מהירה
• מתיחות וסכסוכים עם מדינות שכנות, כולל פקיסטן וסין, עלולים להגביל את הגמישות המבצעית של הצבא.
• אתגרים באיזון המודרניזציה הצבאית עם פיתוח חברתי וצרכים ביתיים
הזדמנויות לכוחות ההגנה ההודיים
• שותפויות גוברת עם מדינות במזרח התיכון, אפריקה ודרום מזרח אסיה מספקות אפיקים חדשים לשיתוף פעולה אסטרטגי וגישה למשאבים ולשווקים.
• הגברת התמקדות בחדשנות ביטחונית ופיתוח טכנולוגיה, לרבות יכולות סייבר וחלל
• פוטנציאל להגברת שיתוף הפעולה עם מעצמות גדולות כמו ארצות הברית, יפן ואוסטרליה במניעת השפעתה של סין באזור
• מיקום אסטרטגי בצומת של נתיבי אנרגיה ומסחר משמעותיים, שיכול לספק הזדמנויות חדשות לצמיחה כלכלית ולהשפעה אסטרטגית
איומים על כוחות ההגנה ההודיים
• הגברת התחרות עם סין ומעצמות אזוריות גדולות אחרות עלולה להוביל לעימות צבאי משמעותי.
• איומים מצד שחקנים לא-מדינתיים וארגוני טרור, במיוחד בהקשר של הסכסוך המתמשך באפגניסטן ובמזרח התיכון הרחב.
• חששות גוברים לגבי הפצת נשק גרעיני ויציבות אזורית, במיוחד בהקשר של המתיחות עם פקיסטן ומדינות אחרות החמושות בגרעין
• מתחים וסכסוכים עם מדינות שכנות, במיוחד בנוגע לסכסוכים טריטוריאליים וטרור חוצה גבולות
הצהרות של מנהיגות פוליטית הודית
ייתכן שההנהגה הסינית תוכל לנסות לנצל את הצהרותיו של שר החוץ ההודי ד"ר ס ג'ישנקר בנוגע לאתגר של פיתוח כלכלי לא שוויוני, במיוחד בהקשר של יחסי הודו-סין. עם זאת, חיוני לציין כי דבריו של ד"ר ג'ישנקר הם חלק משיחה רחבה יותר על הצורך של הודו להתמודד עם האתגרים הכלכליים שלה ולבנות כלכלה עמידה ובת קיימא יותר. לכן, בעוד שההנהגה הסינית עשויה לשאוף לנצל כל חולשה או פגיעות הנתפסים בעמדתה של הודו, בסופו של דבר זה תלוי בממשלת הודו לקבוע את סדרי העדיפויות והגישה שלה לפיתוח כלכלי.
יתרה מכך, חיוני לציין כי מערכת היחסים בין הודו לסין היא מורכבת ורבת פנים ואינה ניתנת לצמצום לנושא או גורם אחד. בעוד שפיתוח כלכלי חיוני, גורמים רבים אחרים כוללים אינטרסים אסטרטגיים וגיאופוליטיים, גורמים היסטוריים ותרבותיים ושיקולים פוליטיים פנימיים.
בסופו של דבר, המפתח לניהול יחסי הודו-סין יהיה שילוב של בהירות אסטרטגית, מעורבות דיפלומטית ותקשורת יעילה. בנוסף, שני הצדדים יצטרכו להיות מציאותיים ופרגמטיים בגישתם ולפעול לקראת תוצאה מועילה הדדית שתיתן מענה לדאגות ולסדרי העדיפויות של שתי המדינות. בעוד שייתכנו אתגרים ומכשולים, בניית מערכת יחסים יציבה ופרודוקטיבית אפשרית המבוססת על כבוד הדדי ושיתוף פעולה.
סיכום
עתיד קשרי הודו-סין תלוי בגורמים שונים, כמו הנכונות של שתי המדינות לעסוק בדיאלוג מהותי, תפקידה של הקהילה הבינלאומית והתרחיש הגיאופוליטי הגדול יותר. פשרה תחייב את שתי המדינות לעשות ויתורים, מה שקל יותר לומר מאשר לעשות, בהתחשב בהקשחת העמדות של שני הצדדים. יתרה מכך, המעורבות של הודו עם מעצמות אזוריות וגלובליות אחרות, כולל ארה"ב, יפן ואוסטרליה, נתפסה בחשדנות על ידי סין, הרואה במדינות אלו מנסות לכתר אותה. לסיכום, פגישת שרי ההגנה האחרונה של SCO מדגישה את המתחים והמורכבות המתמשכים בפתרון סכסוך הגבול הודו-סין ואת הצורך במאמצים דיפלומטיים מתמשכים כדי למנוע הסלמה נוספת.

@media only screen and (מיני-רוחב: 480px){.stickyads_Mobile_Only{display:none}}@media only מסך ו-(max-width: 480px){.stickyads_Mobile_Only{position:fixed;left:0;bottom:0;width :100%;text-align:center;z-index:999999;display:flex;justify-content:center;background-color:rgba(0,0,0,0.1)}}.stickyads_Mobile_Only .btn_Mobile_Only{position:absolute ;top:10px;left:10px;transform:translate(-50%, -50%);-ms-transform:translate(-50%, -50%);background-color:#555;color:white;font -size:16px;border:none;cursor:pointer;border-radius:25px;text-align:center}.stickyads_Mobile_Only .btn_Mobile_Only:hover{background-color:red}.stickyads{display:none}