מי דואג לבריאות הנפשית של תינוקות ופעוטות?

מי דואג לבריאות הנפשית של תינוקות ופעוטות?

צומת המקור: 1983947

השנים האחרונות היו עומס על כמעט כולם, עם שיבושים בשגרה, אינטראקציות חברתיות מצומצמות, ומתח וחרדה מתגברים.

נכתב ודונו רבות על האופן שבו האתגרים הללו השפיעו על תלמידים בבתי ספר ומכללות ל-K-12 - איך הם סבל בעקבות המגיפה וחווה שיעורים גבוהים להחריד של דאגות לבריאות הנפש. אבל מה לגבי ילדים שהם אפילו צעירים יותר - תינוקות, פעוטות וילדים בגיל הגן שחיו גם הם את המגיפה ואינם חסינים בפני גורמי הלחץ שהיא גרמה?

הילדים האלה - כן, אפילו תינוקות - סבלו גם הם, אומרים מומחים. ובהתחשב עד כמה התקופה הזו של חייהם הבסיסית לתוצאות והתפתחות עתידיות, דחוף במיוחד לטפל מוקדם בבריאות הנפשית וברווחתם של תינוקות וילדים קטנים.

"אנחנו אוהבים לומר שהבריאות החברתית-רגשית [ו]בריאותם הנפשית של ילדים קטנים היא כל העבודה שלנו - כל מי שנוגע בחייו של ילד - בגלל העובדה שהתפתחות המוח כל כך מהירה בגילאי טרום לידה עד 3 מרחב החיים", אומר מגהן שמלצר, מנהל בכיר של בריאות נפשית לתינוקות ולגיל הרך בעמותת "אפס לשלוש". "אנחנו יכולים לראות את ההשלכות העצומות כאשר דברים לא הולכים כשורה בשלוש השנים הראשונות לחייו."

למרות שרעיון זה נתמך על ידי מחקר, הוא עדיין לא ידוע, מקובל או מובן בקרב משפחות ומבוגרים אחרים.

כשאנג'לה קיז, פרופסור חבר לפסיכיאטריה באוניברסיטת טולאן ומנהלת שותפה של תוכנית ייעוץ לבריאות הנפש לתינוקות ולגיל הרך, אומרת לאנשים שהיא מומחית לבריאות הנפש של תינוקות, היא אומרת שהם שואלים אותה לעתים קרובות, בהתלהבות, "תינוקות יכולים לקבל מאבקים בבריאות הנפש?"

כאשר תינוקות וילדים צעירים חווים קושי - עוני, אלימות, חוסר ביטחון תזונתי, הזנחה וכל מספר טראומות אחרות - מבוגרים רבים מרחיקים זאת ואומרים, אה, אבל ילדים עמידים, או אולי, הם צעירים מכדי לזכור את זה.

"תינוקות זוכרים", מתקן שמלצר. "הם פשוט זוכרים את זה אחרת. אנחנו זוכרים במוח שלנו, והם זוכרים בגוף שלהם".

ובעוד ילדים יש לו עמידים להפליא, הם גם פגיעים, היא מוסיפה. לפי הערכות, 10 עד 16 אחוז מהילדים הצעירים חווים בעיות נפשיות, כולל PTSD וחרדה, אומר שמלצר בהתייחס לנתונים תחשוב תינוקות ו מרכז לבקרת מחלות ומניעתן. עבור ילדים בעוני, השיעור הוא יותר כמו 22 אחוז.

זה לא בלתי אפשרי עבור תינוקות ופעוטות להתגבר על האתגרים האלה - "זה לא משפט עבורם", אומר שמלצר - אבל זה דורש הרבה אהבה, תמיכה והתערבות.

איך נראות בעיות בריאות הנפש אצל ילדים קטנים

ללא התערבות וסביבה מטפחת, ההשפעות של טראומה ומתח יכולות להיות מיידיות ולאורך זמן, מסבירה ננסי קלי, מנהלת ענף קידום בריאות הנפש במינהל התעללות בחומרים ושירותי בריאות הנפש של הממשל הפדרלי (SAMHSA).

ההשלכות הללו יכולות להופיע בהרבה צורות שונות, אומר קלי. חלק מהילדים עשויים להתקשות ליצור היקשרות. הם לא רוצים שיחזיקו אותם, אולי. או שהם לא רוצים שייגעו בהם. חלק מהילדים עלולים לפעול. תינוקות עלולים לדחות אוכל או לבכות בחוסר נחמה. ילדים שאולי כבר הוכשרו לשירותים יכולים לחזור להרטיב את המיטה או להרטיב את עצמם. חלקם יפתחו חרדת פרידה.

התנהגויות אלו אינן שונות לחלוטין מהתנהגויות של מבוגר שחווה טראומה או אתגרי בריאות הנפש, מציינת קלי. מבוגרים עלולים לבכות או לאבד את התיאבון. הם עלולים לבלות כמויות מוגזמות של זמן במיטה, מכורבלים בתנוחת עובר. הם עלולים להתנתק רגשית מאחרים או להיפך, להזדקק לחיבור מתמיד, ביטחון ותשומת לב.

תינוקות וילדים צעירים אולי לא יוכלו לתקשר מילולית מה קורה איתם, אבל הם עדיין מתקשרים, מציין שמלצר.

"התנהגויות 'מאתגרות' - זה דגל אדום. זה אות לנו", היא אומרת.

למחנכים ומטפלים, Keyes מציע כמה דוגמאות כיצד התנהגויות של ילדים יכולות לאותת למבוגרים שמשהו קורה.

ילד קטן חדש בתוכנית טיפול בילדים, ובכל יום, לאחר שהוריו מורידים אותו, הוא נהיה מוטרד. מאוחר יותר, המורים בתוכנית שלו נודע כי הילד שמע לאחרונה ויכוח סוער בין הוריו שגרם לו לפחד. הוא לא רצה להיפרד מהם.

פעוטה נסוגה, מסרבת לאכול או לשחק או להשתתף, לפעמים מתחבאת מתחת לשולחן בתוכנית שלה. למורים שלה נודע שהילדה הושמה לאחרונה לאומנה, סולקה מביתה ומהוריה. היא חווה הפרעה בהיקשרות, וכל מה שמסביב - מהמקום שבו היא ישנה דרך האנשים שהיא רואה ועד האוכל שהיא אוכלת - לא מוכר.

מה שקיז מנסה להמחיש הוא שאמנם זה עשוי לדרוש קצת חקירה מצד המטפלים של הילד, אבל לעתים קרובות ניתן לדעת את ההסברים מאחורי התנהגויותיהם של ילדים, היא אומרת. לעתים קרובות היא שואלת את עצמה, "מה הילד הזה מנסה להגיד לי דרך ההתנהגות שלו?" השאלה היא הנחיה לברר מה קרה לילד הזה במקום למסגר אותו בתור מה לא בסדר עם הילד הזה.

עוד משאב קריטי אך לעתים קרובות לא מנוצל בהבנת ההתנהגויות של הילדים מתקשרות? ההורים שלהם, אומר קיז.

משפחות רבות יוכלו לספר למורים של הילד דברים כמו איך הילד אוכל, האם הוא ישן טוב בלילה הקודם, אם הוא חולה במחלה, אם יש להם שיניים והאם משהו מטריד קורה בבית . אבל הם לא תמיד נשאלים את השאלות האלה. ובמהלך המגיפה, כשהורים לא הורשו להיכנס לבניין תוכנית הטיפול בילדים שלהם, שלא לדבר על הכיתה האישית של ילדם, ערוץ התקשורת הזה נותק.

אפילו עכשיו, אומר קייס, תוכניות רבות עדיין מגבילות את מי שיכול להיכנס למקומות מסוימים.

"איבדנו את היכולת הזו להתחבר להורים, לבנות קשרים עם ההורים", היא אומרת. "זה השפיע על היכולת שלנו לקבל מידע על מצבו של ילד ומה קורה בביתו."

הקשר בין מטפלים לילדים

לעתים קרובות, מצבו של ילד תלוי במידה רבה בהתנהלות הוריו והמטפלים שלו.

"תינוקות לא חיים לבד", אומר שמלצר. "הבריאות הנפשית של המטפלים שלהם קשורה קשר בל יינתק לבריאות הנפשית שלהם".

ולבריאות הנפשית של המטפלים - של ההורים ושל המחנכים לגיל הרך - יש ירד במידה ניכרת מאז החלה המגיפה לפני שלוש שנים.

אחרון מחקר מהמרכז ללימודי ילדים ייל מצא כי, חודשים ספורים לאחר המגיפה, לכ-46% מהמטפלים בילדים היו רמות פוטנציאליות לאבחון של דיכאון ו-67% דיווחו על רמות מתח בינוניות עד גבוהות.

סקרים שנערכו על ידי פרויקט RAPID-EC המבוסס על אוניברסיטת אורגון מצא בסתיו 2022 כי כ-42 אחוז מהמשפחות של ילדים צעירים נאבקים ברווחה ובמצוקה רגשית, הכוללת חרדה, דיכאון ובדידות.

"הבריאות הנפשית של מבוגרים משפיעה על הבריאות הנפשית של ילדים", מסביר שמלצר. "אם ההורים והמשפחות יהיו יותר לחוצים, זה ישפיע על הבריאות הנפשית ובסופו של דבר על התפתחות ילדיהם".

אז האגרה של המגיפה על מבוגרים משפיעה על ילדים. אבל ילדים גם חוו את ההשפעות הישירות של עצמם מהמגיפה.

יותר מ 200,000 ילדים בארה"ב איבדו הורה או מטפל עיקרי ל-COVID-19, ורבים מהילדים הללו התייתמו - אובדן שיגדיר את שארית חייהם.

במהלך שלוש השנים האחרונות, על רקע סגירת תוכניות והסגר, ילדים גם החמיצו הזדמנויות חשובות לתרגל את המיומנויות שירכיבו אותם לכל החיים של הצלחה עתידית: ויסות רגשות, סובלנות לשיתוף ולתור, עמידה בלוח זמנים, מעבר לפעילויות שונות.

"היה קשה להיכנס לקצב", משחזר קיז את המגיפה. "ילדים היו בבית עם ההורים ולא עם ילדים אחרים. ... עכשיו מה שאנחנו רואים זה הרבה מאבקים בבריאות הנפש עבור הילדים הצעירים ביותר שלנו."

התערבות מוקדמת

למרבה המזל, יש דרכים לעזור. גישה לתמיכה ושירותים לבריאות הנפש של תינוקות וגיל הרך קיימת על רצף, מסביר שמלצר מאפס לשלוש: קידום, מניעה, הערכה, אבחון וטיפול.

ייעוץ לבריאות הנפש עוזר לטפל בקידום ומניעה על ידי הצבת איש מקצוע בתחום בריאות הנפש במסגרת המשרתת תינוקות, פעוטות וילדים צעירים. הגדרות אלה כוללות מרכזי טיפול בילדים ותוכניות טיפול בילדים בבית, משרדים לרופאי ילדים ובתי משפחות.

במהלך התייעצות בבריאות הנפש, אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש יעבדו לעתים קרובות עם המבוגרים המטפלים בילדים כדי להבין ולשפר מדיניות, שיטות עבודה וסביבת הלמידה הכוללת כדי ליצור מרחב מזין וחיובי יותר לילדים, אומר שמלצר.

קיז, הפרופסור לפסיכיאטריה בטולאן, הוא חלק מצוות של כ-20 יועצים לבריאות הנפש שנכנסים לתוכניות טיפול בילדים ברחבי לואיזיאנה, באמצעות חוזה עם מחלקת החינוך של המדינה. יועצים מבקרים בתוכניות גדולות יותר פעם בשבוע למשך כארבע עד שמונה שעות ותוכניות קטנות יותר מדי שבוע.

במהלך ההתייעצויות הללו, קייס עשוי לצפות בפעילויות בכיתה, לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם המנהל ולשוחח עם מורים כדי להבין כיצד התוכנית וכיתות בודדות פועלות. אז היא עשויה להציע כמה שיפורים, ולעצב עבורם אסטרטגיות שונות בכיתה וניהול התנהגות.

"זה לא נדיר כמו פעם", אומר קיז על התייעצות בבריאות הנפש בילדות המוקדמת. "עוד מדינות מביאות את זה. אבל זה משתנה מאוד."

מקומות מסוימים, כמו קולורדו, אילינוי ואוהיו, מציעים ייעוץ לבריאות הנפש בכל המדינה. אבל שמלצר מציין שיש הבחנה חשובה בין להציע את זה לבין בעצם להחזיק מספיק משאבים כדי לענות על הביקוש. היא הייתה מעורבת בעבר בייעוץ לבריאות הנפש של תינוקות במישיגן, שם התוכנית הייתה טכנית כלל-מדינתית, אך לא הייתה לה מספיק עמדה לספק שירותים אוניברסליים.

בתפקידה הנוכחי, שמלצר עובדת עם 13 מדינות כיצד הן יכולות להשתמש בדולרים של תוכנית ההצלה האמריקאית כדי להרחיב את עבודת בריאות הנפש שלהן בילדות המוקדמת.

"בשנים האחרונות חלה עלייה בהבנה לגבי ייעוץ לבריאות הנפש כתמיכה", אומר שמלצר.

ובהתחשב בקשרים בין בריאות הנפש של מטפלים לבריאות הנפש של ילדים, תוכניות רבות מכוונות לתמוך בשתיהן יחד. זה כולל את השונות תוכניות בריאות הנפש לתינוקות ולגיל הרך המוצע על ידי משרד הבריאות ושירותי האנוש האמריקאי, באמצעות SAMHSA, לפי קלי.

היא חושבת שזה דומה להלבשת מסכת חמצן משלך על המטוס לפני שאתה עוזר לילד עם שלהם - מטפלים לא באמת יכולים לעזור לילדים עם אתגרי בריאות הנפש שלהם עד שהם מטפלים בעצמם.

"כל הפורטפוליו הוא באמת סביב יצירת קשרי טיפול חזקים וסביבות טיפוח", אומרת קלי, "כדי שילדים יוכלו לשגשג."

בול זמן:

עוד מ אד סורג '