האם ביטוח סייבר הוא חובה?

הועלה מחדש על ידי אפלטון

עוקב: 0

התדירות והחומרה של מתקפות סייבר עלו באופן דרמטי בשנים האחרונות, והותירו עסקים ויחידים חשופים להפסד כספי ולפגיעה במוניטין. ככל שהטכנולוגיה ממשיכה להתקדם, ועם האיום הקיים תמיד של התקפות רשת, יש צורך הולך וגובר בביטוח סייבר.

ביטוח אבטחת סייבר נוצר בסוף שנות ה-1990 כאשר ארגונים החלו להעביר את העסקים שלהם באינטרנט. מכיוון שמנהיגים עסקיים ביקשו להבין את המורכבות של העולם הדיגיטלי, חברות הביטוח מציעות פוליסות ביטוח סייבר כדי להפחית את הסיכונים הקשורים לאינטרנט ולהגן על חברות מפני גישה בלתי מורשית למערכות ולנתונים של הארגון.

הסוג המוקדם ביותר של ביטוח סייבר היה בצורת פוליסות שלעיתים קרובות היו רחבות בהיקף ולא מותאמות במיוחד לצרכי הארגון. עם זאת, ככל שמספר התקפות הסייבר גדל, כך גדל גם אופי ביטוח הסייבר. כיום, מנהיגים עסקיים יכולים לבחור בפוליסות ביטוח מיוחדות במיוחד המכסות מגוון רחב של סיכונים, כולל תוכנות כופר, פרצות מידע והפרעות עסקיות.

באזור אסיה פסיפיק, האימוץ של ביטוח סייבר צפוי לגדול בשיעור CAGR של 35.5%. (שיעור צמיחה שנתי מורכב) במהלך התקופה החזויה של 2019–2025. בעוד שבינה מלאכותית, רובוטיקה, מציאות מדומה ואינטרנט של הדברים הגדילו את ההתקדמות הטכנולוגית, הם גם הובילו לפרמטרים חדשים של איום. כאשר איומים אלו מתממשים, נכנס לתמונה ביטוח סייבר, המעניק פיצוי כספי ומכסה אחריות של העסק לנתונים.

חשוב לזכור שביטוח סייבר לא נועד להיות פתרון עצמאי. מכיוון שהתקפות יכולות להיות שונות בחומרתה, ביטוח הסייבר משתנה גם במחירי הפרמיות שלו, שיכולים להגיע למיליוני דולרים. לפי א דו"ח של S&P, מאגר פרמיית כיסוי הסייבר העולמי צפוי לעלות בממוצע של 25% בשנה. ישנן דרגות שונות שבהן ארגון יכול לבטח את עצמו. עם כיסוי צד ראשון, הביטוח יכסה בדרך כלל עלויות הקשורות לחקירת התקרית, אובדן הכנסה עקב הפרעה בעסק, הערכת סיכונים לאירועי סייבר עתידיים, תשלומי התקפת תוכנות כופר על בסיס מגבלות כיסוי ויידוע לקוחות מושפעים. בינתיים, ניתן לרכוש כיסוי אחריות סייבר של צד שלישי כדי להגן על עסק במקרה שצד שלישי תובע בגין נזקים מתקרית מתקפת סייבר. ביטוח זה יכול לכסות הוצאות משפט, פשרה וקנסות רגולטוריים בגין אי ציות.

המורכבות של פוליסות ביטוח סייבר ואופי הכיסוי שחברה מספקת יכולים להפוך אותה למשימה לא פשוטה עבור עסקים המעוניינים לרכוש כיסוי. זה יכול להיות מאתגר במיוחד עבור ארגונים קטנים יותר שאולי חסרים את הידע או המשאבים לרכוש פוליסה נאותה. בנוסף, עם עליית מתקפות הסייבר עלולות להיווצר מחלוקות בעקבות מתקפה, כאשר חברות ביטוח וארגונים מתלבטים לגבי התשלום. זה יכול להוביל למאבק משפטי ארוך ויקר.

אמנם ביטוח סייבר קיים מאז שנות ה-1990, אך עדיין מדובר בקונספט חדש יחסית שממשיך להתעדכן על סמך שיטות חדשות של מתקפות סייבר. קיים חוסר סטנדרטיזציה בקרב חברות הביטוח, ויש לעשות יותר כדי להבטיח עמידה בתקן רגולטורי מבחינת מה שניתן לכסות.

ארגונים מכוונים למתקפות סייבר מסיבות שונות, כאשר רווח כספי הוא המוטיבציה השכיחה ביותר. תוקפים משתמשים בשיטות שונות כדי לגשת למידע רגיש, החל מדיוג ועד פריצה.

ביטוח סייבר הוא רק היבט אחד של תרגול חוסן סייבר טוב. הוא אמנם מספק הקלה כלכלית, אך אינו שולל את העובדה שהתרחשה מתקפת סייבר ושאמינות הארגון נפגע. מעבר להצפנת נתונים רגישים, התקנת תוכנת אבטחת סייבר וחינוך שוטף לצוות על מתקפות סייבר, גיבוי נתונים הוא דרך טובה להבטיח שיש המשכיות עסקית במקרה של תקיפה ושלא יהיה להאקרים את הכוח לדרוש כסף מארגונים. לקבל את הנתונים שלהם בחזרה.

יש לגבות נתונים תמיד באמצעות הכלל 3-2-1-1-0, שבו צריכים להיות שלושה עותקים של נתונים, המאוחסנים בשתי מדיה שונות, עם עותק אחד מחוץ לאתר, ועותק אחר במצב לא מקוון וחסר אוויר או בלתי ניתן לשינוי, השגת אפס שגיאות עם מערכת שחזור. זה ישמור על הנתונים ויבטיח שבמקרה שהחברה עוברת לא מקוון, ניתן לשחזר מערכות במהירות ללא זמן השבתה. לפי האחרון שלנו מגמות הגנת מידע לדווח, ל-82% מהארגונים יש "פער זמינות" בין המהירות שבה הם זקוקים למערכות כדי להיות ניתנות לשחזור לבין המהירות שבה ה-IT יכול להחזיר אותן. 79% נוספים מציינים "פער הגנה" בין כמות הנתונים שהם עלולים לאבד לבין התדירות שבה ה-IT מגן על הנתונים שלהם. את הענן ו-on-premise. זה מדגיש עוד יותר את החשיבות של קיום עותקי גיבוי.

בסופו של דבר, גיבוי חזק הוא הביטוח שארגונים צריכים. ביטוח סייבר יכול להיות חלק מתוכנית כוללת, אבל להסתמך עליו באופן בלעדי לא יהיה חכם. ככל שהנוף הטכנולוגי ממשיך להתקדם ולצמוח, חברות צריכות להוביל את ההגנה שלהן מפני מתקפות סייבר.