הנשק האנטי-לווייני של הודו נורה במהלך קוד מבצע 'משימה שאקטי' במרץ 2019
מפקד חיל האוויר ההודי, מרשל ויווק רם צ'אודארי, וגנרל אניל צ'אוהאן, ראש מטה ההגנה של הודו, ציינו כי הודו צריכה לפתח נשק מבוסס חלל, מכיוון שהחלל הוא הגבול הבא, ומקום בו יתקיימו עימותים. ראשית.
נראה שהכוחות המזוינים ההודיים מאמינים שמתישהו, בעתיד הקרוב, נצטרך להיות מוכנים להילחם בחלל. אולי זו הסיבה שמפקד האוויר של חיל האוויר ההודי מרשל Vivek Ram Chaudhari, הצביע על הצורך ביכולות הגנתיות והתקפיות בתחום החלל.
עימותים חמושים או מלחמות מן המניין המתנהלות בחלל זה לא בדיוק מושג חדש. ככל שיותר ויותר מדינות שולחות משלחות משלהן לחלל, יש סיכוי טוב מאוד שתהיה ויכוח רציני על נושא כזה או אחר, במיוחד בהתחשב בכך שלמדינות רבות אין אמנות לגבי מצבן. אמורים לנהל את עסקיהם בחלל.
"עתיד שקרים בפלטפורמות מבוססות חלל"
הודו חייבת לשפר את יכולות החלל ההגנתיות וההתקפיות שלה מכיוון ש"העתיד טמון בקיום פלטפורמות מבוססות חלל", אמר מפקד האוויר מרשל ויווק רם צ'אודארי ביום שבת בסמינר ביטחון לאומי וגיאופוליטיקה.
"בעתיד, במקום שיהיו לנו מערכות התקפיות מבוססות קרקע בלבד, צריכות להיות לנו גם מערכות התקפיות מבוססות חלל", אמר צ'ודארי ל-The Economic Times.
לתחרות וליריבות בין מעצמות עולמיות בחלל "יהיו השלכות בכל תחומי הלחימה", הוא חזה, וחזה שחיל האוויר שלו יהפוך בקרוב לחיל חלל אווירי ו"ייקרא להשתתף במודעות למצב החלל, תרגילי הכחשת מרחב, או תרגילי שליטה במרחב."
שדה הקרב של המלחמה הבאה: יבשה, ים, אוויר, מחשבים וחלל
"המרוץ לנשק את החלל כבר החל, והיום לא רחוק בו המלחמה הבאה שלנו תתפשט על פני כל תחומי היבשה, הים, האוויר, הסייבר והחלל", אמר מפקד חיל האוויר במרץ. בשבת אמר כי המירוץ נמשך מאז שיגרה גרמניה הנאצית את רקטת ה-V-2 שלה לפני כ-80 שנה.
גנרל אניל צ'אוהאן, ראש מטה ההגנה של הודו, הכריז כי "יישומי מרחב צבאיים הם השיח הדומיננטי שממנו איננו יכולים להישאר גרושים".
"המטרה של כולנו צריכה להיות לפתח פלטפורמות דו-שימושיות עם דגש מיוחד על שילוב טכנולוגיה מתקדמת", אמר ב-11 באפריל בסימפוזיון DefSpace ההודי.
משימה שאקטי להנחות את כלי הנשק העתידיים של החלל?
לא ברור איזה סוג של נשק חלל עתידני הצבא רוצה, אבל צ'אודארי מאמין שהודו תוכל לנצל את הצלחת שיגור הטילים נגד הלוויין שלה ב-2019. מה שנקרא Mission Shakti השמידה לוויין במרחק של 300 קילומטרים במסלול נמוך סביב כדור הארץ, וראש הממשלה נרנדרה מודי שיבח אותו כ"הישג חסר תקדים" באותה תקופה.
אחרי ארצות הברית, רוסיה וסין, הודו הפכה ל"מעצמת החלל" הרביעית שמציגה באופן רשמי את יכולת טילי ה-ASAT שלה. חברי מועדון החלל האשימו לעתים קרובות זה את זה בנשק את החלל, והעלו חששות לגבי שיגורים צבאיים חשאיים וניסויים דו-מטריים, אך מעולם לא הודו באחזקת מערכות נשק מסלוליות כלשהן.

@media only screen and (מיני-רוחב: 480px){.stickyads_Mobile_Only{display:none}}@media only מסך ו-(max-width: 480px){.stickyads_Mobile_Only{position:fixed;left:0;bottom:0;width :100%;text-align:center;z-index:999999;display:flex;justify-content:center;background-color:rgba(0,0,0,0.1)}}.stickyads_Mobile_Only .btn_Mobile_Only{position:absolute ;top:10px;left:10px;transform:translate(-50%, -50%);-ms-transform:translate(-50%, -50%);background-color:#555;color:white;font -size:16px;border:none;cursor:pointer;border-radius:25px;text-align:center}.stickyads_Mobile_Only .btn_Mobile_Only:hover{background-color:red}.stickyads{display:none}