“The employment of innovative means by Hamas while attacking Israel on October 7, 2023, has raised alarm among security agencies across the world,” an Indian Army spokesperson told ניוזוויק.

“Requisite measures have been instituted along the Line of Control and International Border Sectors to thwart any such malafide attempts from across the Western Border,” the spokesperson added.

קו השליטה הוא גבול רחב ידיים, כמעט 500 מייל, המחלק את היריבות החמושות בנשק גרעיני הודו ופקיסטן על פני קשמיר. כפי שקורה במחסום הקטן בהרבה של 40 מייל המפריד בין ישראל לרצועת עזה שבשליטת חמאס, קו השליטה היה זירת פעילות מורדים תכופה וכן מספר עימותים מתוקשרים ומלחמות כוללות. .

But with Hamas’ shock October assault sparking the deadliest-ever flare-up of Israeli-Palestinian violence that remains ongoing to this day, the spokesperson outlined some of the steps that have been taken to address emergent threats in the stretch Kashmir it administers, officially known as Jammu and Kashmir (J&K), as growing unrest in the Middle East threatens to spill over into South Asia.

“The Indian Army has established robust Counter Infiltration and Terror Grids in J&K in synchronization with other stakeholders,” the Indian Army spokesperson explained.

“Adequate troops are deployed in the grid along with niche technology equipment with the capability to dynamically readjust based on emerging operational situation,” the spokesperson continued. “Technological infusion has been undertaken to counter emerging drone/quadcopter threats, in concert with other stakeholders.”

Security measures in India-administered Kashmir were drastically increased after Prime Minister Narendra Modi’s decision to revoke the region’s semi-autonomous status in August 2019. The move, along with an ensuing crackdown designed to stamp out a decades-long insurgency waged by separatist groups, sparked international controversy, as well as outrage from Pakistan, which saw the move as a unilateral violation of attempts to settle Kashmir’s political status.

עם זאת, ניו דלהי האשימה זה מכבר את איסלמבאד במתן חסות למיליציות שונות בעלות אג'נדות איסלאמיסטיות ובדלניות מעבר לקו השליטה, וכעת רואה בחשדנות את מאמצי הפקידים הפקיסטניים ליצור קשרים בין מאבקי העצמאות של הקשמירים והפלסטינים.

“Pakistan continues to innovate and adapt its proxy war in J&K to keep the pot boiling and present a disturbed situation in J&K,” the Indian Army spokesperson said. “While so far, there have been no major attempts to link the two issues, the same cannot be ruled out in an attempt by Pakistan to highlight the Kashmir issue in the international fora.”

The two issues do, in fact, share some common roots. The bloody partition that gave birth to the rivalry between the modern nations of India and Pakistan and the territorial dispute that sparked the Israeli-Palestinian conflict both followed the United Kingdom’s withdrawals from colonial holdings in 1947 and 1948, respectively.

בעוד ניו דלהי הביעה היסטורית אהדה לעניין הפלסטיני והייתה לאומה הלא-ערבית הראשונה שהכירה בארגון לשחרור פלסטין ב-1974, הודו חיזקה את הקשרים הפוליטיים, הכלכליים ואפילו הביטחוניים עם ישראל מאז כינון היחסים הרשמיים ב-1992. היד, מעולם לא הכירה בישראל, ותמיכתה בפלסטינים התחזקה על ידי מאפיינים משותפים עם סוגיית קשמיר.

In a recent interview with Newsweek, Pakistani Permanent Representative to the United Nations Munir Akram asserted that “the Palestinian cause and Kashmir cause have been intertwined historically, but also because they depend on the same central principle of self-determination.”

The senior Pakistani diplomat argued that “the application of the principle of self-determination, if it succeeds in Palestine, will be a great boost to the application of the principle for Jammu and Kashmir.”

Akram rebuffed India’s accusations that his nation was behind militant activity in Kashmir and instead accused New Delhi of waging its own “hybrid war” through conventional means as well as the backing of non-state actors such as the Tehrik-e-Taliban Pakistan [TTP], also known as the Pakistani Taliban, and Balochi separatists.

ההאשמות בדו-קרב מגיעות על רקע המתיחות הגוברת שהוצתה על ידי זינוק בפעילות המיליטנטית ברחבי האזור.

Iran and Pakistan, in particular, have suffered a series of deadly attacks by groups pushing ethnic separatist and Islamist agendas, including the Islamic State militant group (ISIS), in recent years, especially since the Afghan Taliban’s takeover over neighbouring Afghanistan.

למרות שטהרן ואיסלמבאד ביקשו באופן היסטורי לשתף פעולה בנושא, התסכולים רתחו בחודש שעבר כאשר איראן ערכה התקפות טילים נגד עמדות לכאורה של הארגון הלוחם ג'יש אל-עדל בשטח פקיסטני, והכוחות הפקיסטניים הגיבו בהתקפות נגד אתרי המורדים הבלוצ'יים לכאורה ב. איראן. שתי המדינות ביקשו מאז לתקן את קשריהן המרוטים, אך התקפות מיליטנטיות ממשיכות לערער את הביטחון האזורי.

At a time when the war in Gaza was also prompting violent ripple effects, with non-state actors aligned with Iran’s “Axis of Resistance” in Lebanon, Iraq, Syria and Yemen opening new fronts, Indian and Pakistani officials have expressed concerns over the potential second-order effects for their own region.

“The security situation in the Middle East has a bearing on overall security situation in the region including India,” the Indian Army spokesperson said.

“The Indian Army remains cognizant of developments in the international security arena including the Middle East and adequate safeguards are put in place,” the spokesperson added, “along with a whole-of-government approach, to meet the emerging challenges.”