ראיונות HUB-IN | מוסדות מדברים לפעולה קולקטיבית

ראיונות HUB-IN | מוסדות מדברים לפעולה קולקטיבית

צומת המקור: 1786662
ראיונות HUB-IN: התמקדות במודלים של מימון לפרויקטים של אזור עירוני היסטורי (HUAs).

הזדמנויות חדשות צצות ככל שנוף מימון התחדשות המורשת מתפתח. כאשר מסתכלים על פרויקטים קודמים ובהווה, המימון מגיע בעיקר ממקורות מימון ציבוריים ופרטיים קלאסיים. אולם כפי שנגלה כי מימון המונים ומימון קהילתי הופכים יותר ויותר לחלק מתמהיל המימון.

HUB-IN Places מעז להתנסות במבנים פיננסיים חדשים, תוך שילוב של זרמי מימון ציבורי מסורתיים עם מקורות מימון אחרים (פרטיים). ב יצירת מבנים פיננסיים חדשים, ערים HUB-IN מאזנות בקפידה שינויים פוטנציאליים בחלוקת הכוח וההשפעה, תוך תרומה לפיתוח כולל ובר-קיימא של העיר שלהן.

המומחה של היום: טיין דה מור מבית הספר לניהול ברוטרדם - אוניברסיטת ארסמוס
Tine de Moore - ראיון HUB-IN

טין דה מור - פרופסור מיזם חברתי
מוסדות לפעולה קולקטיבית, אוניברסיטת ארסמוס
רוטרדם.

בית הספר לניהול ברוטרדם- בית הספר לניהול ברוטרדם ההתמקדות העיקרית היא בפיתוח מנהיגים עסקיים בעלי קריירה בינלאומית שיכולים להפוך לכוח לשינוי חיובי על ידי העברת הלך הרוח החדשני שלהם לעתיד בר קיימא.

מהם מוסדות לפעולה קולקטיבית?

מוסדות לפעולה קולקטיבית הם ארגונים שנוצרו מלמטה למעלה על ידי בעלי העניין המיידיים, שמטרתם לעבוד יחד כדי לרדוף אחרי אינטרסים אישיים (חומריים) וחברתיים. מבחינה היסטורית מוסדות לפעולה קולקטיבית ממשיכים לצוץ. בכל פעם שיש צורך משותף, אנשים יכולים להתארגן כדי לארגן ביחד את הצורך הזה. בדרך כלל, ספיקה היא עיקרון, המשתתפים לא צריכים או לוקחים יותר ממה שצריך. לעתים קרובות יש תקנות סביב עקרון הספיקות. רווחים מחולקים על סמך צרכים, לא רצונות. אלו הם עקרונות נחלת הכלל.

מה הסטטוס קוו היום?

בשלב זה הדבר החשוב ביותר הוא להכיר בשונות בין היוזמות וההקשרים שלהן. אין גישה אחת. קואופרטיבים למשל מציעים דרכים שונות לשמור על התשואות החברתיות והכלכליות במעגל. בייצור אנרגיה תשואות חברתיות הן בדרך כלל תוצר לוואי שמגיע בשלב מאוחר יותר. בעוד בקואופרטיבים לבריאות, התשואה החברתית רלוונטית יותר מההתחלה.

כיצד יכולים מוסדות לפעולה קולקטיבית לאפשר מודלים עסקיים בריאים בהתחדשות מורשת עירונית?

זה יכול להיות עזרה גדולה אם הקהילה באמת יכולה לנצל את אתר המורשת. יש דוגמה למבנה בית ספר ששימש לשיעורים במהלך היום, ולסדנאות של יזמים מקומיים בערב. כלכלת השיתוף היא באמת הזדמנות טובה להפוך מודלים עסקיים שונים לאפשריים. זה מצריך המצאה טובה של הצרכים של המשתמשים השונים. האם אנשים יכולים למצוא זה את זה בפונקציות השונות? מימון אינו רק הון קולקטיבי, אלא גם הימנעות בעלויות.

מהם האתגרים?

חוסר הערכת העלויות בפועל של תחזוקת המורשת מהווה סיכון. קולקטיבים של אזרחים צריכים לתכנן תוכניות מציאותיות. עובדי מדינה צריכים לקחת כל אזרח-קולקטיב ברצינות. אבל גם צפו מהקולקטיבים האלה לקחת את התחדשות המורשת ברצינות. אמון הוא נושא מרכזי. האם מוסדות הציבור והמממנים מאמינים בקהילה? ולהיפך? גם עובדי מדינה הם אזרחים בסופו של דבר. כמו כן, האזרחים הפעילים ביותר נוטים להיות מיוחסים יותר, ממשלות צריכות לדאוג שהתחדשות המורשת תתרחש באופן כוללני.

מיקוד: מוסדות לפעולות קולקטיביות

פעולה קולקטיבית "מורכבת מכל ההזדמנויות שבהן קבוצות של אנשים מחייבות משאבים מאוחדים, כולל המאמצים שלהם, למאמצים משותפים" (Tilly and Tilly, 1981). עם זאת, אין זה יוצא דופן שחברי ארגונים אלה היו מעורבים גם בתנועות מחאה, כמו למשל במרידות עירוניות וכפריות רבות בארצות השפלה המאוחרות של ימי הביניים (ראו למשל הקרב הפלמי על ספרס (1302)), אבל ניתן למצוא עוד דוגמאות רבות.

מלבד קביעת כללים להסדרת השימוש במשאבים, הגישה למוסד מוסדרת בדרך כלל בקפדנות. בעוד שפעולה קולקטיבית במובן הרחב יכולה לכלול מסות גדולות של אנשים אנונימיים, מוסדות לפעולה קולקטיבית מאופיינים בבלעדיות: רק מי שעומד בתנאים מסוימים יכול להיות חבר.

דוגמאות למוסדות לפעולות קולקטיביות הן Commons, Guilds, Waterboards, Beguinages, Cooperatives.

מקור: www.collective-action.info

בול זמן:

עוד מ מרכז מימון המונים