איך סרט האימה היוקרתי התפריט מתחבר למשחקי הכס ורצף

הועלה מחדש על ידי אפלטון

עוקב: 0

הראיון הזה עם המנהל של התפריט פורסם במקור יחד עם יציאת הסרט לאקרנים. הוא פורסם מחדש במקביל ליציאת הסרט ב-HBO Max ובפלטפורמות דיגיטליות.

על פני השטח, המותחן של מארק מיילוד התפריט נראה כמו סרט אימה קריר ומתקדם. הטריילר מעצב אותו כסיפורו של שף מצליח שפותח מלכודת לפטרונים העשירים והמפונקים שלו, ומושך אותם למשחק בלתי צפוי לחיים או מוות שבו הוא ועוקביו המסורים מגדירים את כל הכללים. מהומה עקובת מדם. אבל מיילוד רואה את הסרט אחרת - והפרשנות שלו קשורה ישירות למה שמשך אותו לא רק לסרט הזה, אלא לעבודה אחרת הכי גבוהה שלו, כבמאי קבוע בסדרת הטלוויזיה המצליחה יְרוּשָׁה ו משחק של Thrones.

עבור מיילוד, הקשר בין שלושת הסיפורים הללו הוא הדרך שבה הם מתמודדים עם המשפחה - ממש הלאה משחק של Thrones ו יְרוּשָׁה, ועוד באופן סמלי ב התפריט, שם השף האנטגוניסט, המסתורי והאריסטוקרטי סלויק (ראלף פיינס), בנה את צוות המטבח שלו לצוות מסור בעבדות ששולייתו הקנאית אלזה (Watchmen הכוכב הונג צ'או) מתאר במפורש כמשפחה.

"אם יש לי קו דרך בעבודה שלי - כשאני חוזר לעבודה הבריטית שלי, כשהתחלתי לביים בסוף המאה ה-1500 - זה משפחה", התבדח מיילוד לפוליגון בראיון לאחר התפריטהבכורה של 2022 ב-Fantastic Fest באוסטין, טקסס. "הבנתי שכוח ומשפחה הם סימביוטים, במיוחד בשנים המעצבות. אני ממש מוקסם מזה. אתה לכוד במרחב שבו אתה שוכן, ואתה לא יכול לברוח, באמת, עד שאתה יכול לצאת מהבית. ולכן יש פוטנציאל אינסופי לעימות דרמטי".

מרגו (אניה טיילור-ג'וי), אישה עם שמלה חושפת כתפיים ושיער אדום עבה, בוהה במצלמה בתקריב ב"תפריט"

In משחק של Thrones, קווי דם הם למעשה גורל - כל מי שמעורב בחיפוש הטיטולרי אחר כוח ודומיננטיות זוכה לחיזוק וגם מוגבל על ידי המשפחה שאליה הם נולדו. ב יְרוּשָׁה, הסיפור כולו סובב סביב הקשרים והתחרות בתוך משפחה עשירה. ב התפריטעם זאת, יש יותר תחושה שהפטרונים של השף סלויק - כולל דמויות שגילמו אניה טיילור-ג'וי, ניקולס הולט, ג'ון לגויסמו ואיימי קאררו - נלכדו על ידי משפחה שדומה לכת.

"חלק מהאטרקציה של התפריט היה הרעיון הזה שאתה שם את כל הדמויות בקופסה האחת הזו עם המשפחתיות המעין, ואתה לוכד אותן במרחב הזה, ויש פוטנציאל אינסופי לעימות דרמטי ולקונפליקטים דרמטיים", אומר מיילוד. "מתוך זה, אתה מקבל את מערכת היחסים היפה הזאת בין מתח לקומדיה, שהכותבים מנצלים כל כך הרבה."

משפחה מילולית כן מגיעה התפריט, עם אמו של השף סלויק כאחת הפטרונות בארוחת הערב שלו לחיים או למוות, אם כי מערכת היחסים והכוונות שלהם זה כלפי זה הם אחת התעלומות הגדולות של הסרט.

"קיווינו שתמלא חלק מהחסר", אומר מיילוד. "[השאלה היא] תמיד כמה רחוק הולכים עם אקספוזיציה? כמה רחוק נכנסים לסיפור הרקע של השף? הלכנו עם זה על חבל דק. הבחירה שעשינו הייתה לבעוט לתוך האינטליגנציה של הקהל. הם יכולים למלא את הדברים האלה בעצמם. הקהל כל כך מתוחכם בימינו, שלא הרגשנו שאנחנו צריכים להתעמק בזה יותר מדי. הם יכלו להרגיש את החיבור הרגשי".

קשר נוסף בין משחק של Thrones, יְרוּשָׁה, ו התפריט הוא שכל שלושת הסיפורים עוסקים רבות באנשים עשירים המנצלים את כוחם בנשק ונענשים על ההיבריס שלהם, אבל כל שלושת הסיפורים מאנשים את הדמויות הללו גם כן.

"משחק השחמט הזה תמיד היה בלב שלו", אומר מיילוד. "עם בונג [ג'ון-הו] פנימה טפיל, הוא מעולם לא התכוון שהאנשים העניים יהיו הטובים, והאנשים העשירים יהיו הרעים. זה נדוש, וזה מתחיל לערער את האותנטיות של הסיפור הרגשי שהוא מנסה לספר. מצאנו את עצמנו באותו מקום - רצינו שיהיה לנו חיבור רגשי לדמויות האלה. יכולנו לראות איך הם עושים דברים מטופשים, אבל בהחלט לא רציתי שהם יהיו רק גזרות קרטון, סטריאוטיפים דו מימדיים. רצינו שיהיו להם חיי רגש, ורצינו שהקהל ירגיש את הסכנה שלהם".

גבר תזזיתי מניף כיסא באחד מקירות הזכוכית במסעדה מפוארת בניסיון לנפץ אותו ולברוח, בעוד שאר הפטרונים המבוהלים צופים בסצנה מתוך התפריט

עבור מיילוד, הקשרים בין יְרוּשָׁה ו התפריט הם חזקים יותר, הן מבחינה נושאית והן מבחינת האופן שבו הוא עבד מאחורי הקלעים כדי לעודד אימפרוביזציה והשתתפות צוות טבילה מלא.

"משהו שהבאתי אליו התפריט מאוד ספציפי מ יְרוּשָׁה הייתה ההערצה המתמשכת שלי לרוברט אלטמן, ומהדרך שבה הוא עובד", אומר מיילוד. "היה לי מזל מוקדם מאוד בקריירת הבימוי שלי לעבוד עם שני שחקנים, צ'רלס דאנס ומייקל גמבון, שעבדו על [יצירת המופת של אלטמן] פארק גוספורד, ותמיד ציפיתי להם שאלות על איך הוא עבד. הוא באמת היה פחות או יותר הבמאי הראשון במערב שהשיג שני מערבלי סאונד ושימח את כולם [על סט]".

אלטמן היה מפורסם בדיאלוג הנטורליסטי החופף שלו, שנלכד על הסט מאנשים שעודדו להישאר בדמות בכל עת. מיילוד השתמש בטכניקה הזו יְרוּשָׁה ו התפריט לתת לסטים שלו את מה שהוא מכנה "חוש דרוויני", שבו כולם פועלים כל הזמן, ולא רק בהגדרות קצרות שבהן המצלמה מכוונת אליהם ויש להם דיאלוג ספציפי בתסריט.

"כולם פעלו וכולם אלתרו, אז כולם חיים ונוכחים כל הזמן", הוא אומר. "השתמשתי בזה יְרוּשָׁה, והשתמשתי בו התפריט. צריך שחקן מאוד ספציפי, אמיץ, אינטליגנטי ואינטואיטיבי כדי לאמץ את זה. היינו מאוד ספציפיים בגיוס שלנו כדי להשיג זאת. [עם התפריט], התוצאה הייתה שבעת השבועות המאושרים ביותר שיכולים להיות לכם על הסט, כי כולנו היינו כלואים יחד בבועה שלנו עם COVID באותה תקופה. כל התוספות היו מופיעות על הסט בבוקר, כולם צלצלו, ואם הם יצאו מהמצלמה, הם עדיין תומכים, הם עדיין מאלתרים, שומרים על האווירה של המסעדה בחיים.

"צוות המטבח המבריק הזה היה שם כל יום, אחרי שעבר את הקמפינג הזה על מה בדיוק הם צריכים לעשות בכל רגע. הם עושים את הריקוד הכוריאוגרפי שלהם, בדיוק הזה של עולמו של סלויק. אז הגענו לדרך עבודה ממש משוחררת וחופשית, שהיא קונטרה מעניינת לדיוק הכתיבה ולקצב של עולמו של סלויק”.

הבמאי מארק מיילוד יושב ליד שולחן על הסט עם כמה דמויות מהתפריט, מחווה מחוץ למסך בזמן שהוא מביים, עם ציוד מצלמה ומפעילים ברקע

בכל הנוגע לנושאים שמתחברים יְרוּשָׁה ו התפריט, מיילוד אומר שהרעיון של "אכלו את העשירים" של אנשים חזקים שייענשו הוא "חלק מהכיף", אבל שהוא מתעניין יותר איך שני הסיפורים מתמודדים עם יצירתיות מעוותת והתפוררות האידיאלים של הדמויות.

"הסטיה של אמנות באמצעות כוח, דרך בלעדיות, דרך כסף, זה בהחלט משהו שאני אישית מתעניין בו. זה בהחלט מה שמשך אותי אליו יְרוּשָׁה," הוא אומר. "עבדתי עם [יְרוּשָׁה היוצר] ג'סי [ארמסטרונג] על זה. עם התפריט, אני חושב שהנושא של היופי הטהור של יצירת אוכל טוב לבן אדם אחר, המעשה היסודי הטהור של שיתוף ושמירה והזנה של אחר - זה כל כך יפה. אתה לא יכול להיות יותר יסודי מזה, חוץ אולי בלידה. ובשביל שזה היה מעוות על ידי תעשייה, על ידי כסף - זה מרגיש לי כאילו יש אלמנט טרגי [עבור השף סלויק]. העיוות הזה של אידיאל, אני חושב, הוא באמת מעניין".

בסופו של דבר, התחושה הזו של טרגדיה בדמות היא חלק ממה שמגדיר את הדמויות האהובות על מיילוד בכל שלושת הסיפורים הללו. בעוד שהוא מהסס לחשוף את הפאנדום שלו עבור דמות אחת על פני אחרת בשלושת פרויקטי האנסמבל האלה - "זה כמו לשאול אותי את הילד האהוב עליי", הוא אומר - הוא מודה שהוא נמשך לדמויות רשעות שרואות את עצמן כגיבורים.

בעד משחק של Thrones, פירוש הדבר היה להימשך לכיוון סרסיי לאניסטר. "[השחקן] לנה [הידי] היה כל כך ההפך מהדמות הזו", אומר מיילוד. "היא כל כך משוחררת ומקסימה וכיפית, ואז היא פשוט הופכת לגמרי לאדם השונה הזה במצלמה. זה פשוט יוצא דופן לראות את המעבר. זה נראה כל כך חסר מאמץ.

"ו[סרסיי היא אהובה] כי אני זוכר שדיברתי עם לנה על הדרך שלה להסתכל על הדמות - היא פשוט העירה הערה יום אחד על 'אני רק מנסה להגן על הילדים שלי כאן'. כמו שסרסי לא הייתה אדם מרושע, היא הייתה רק אישה שניסתה להגן על ילדיה. כשמסתכלים רק מנקודת המבט הזו, זה היה גילוי בשבילי. היה לי די רומן על כמה שהיא גרועה להפליא, ובו בזמן, היא רק מנסה להגן על הילדים שלה. אז זה היה יפה בעיני."

בעד יְרוּשָׁה, מיילוד נמשך לקולב משפחת רוי טום וואמבסגנס (בגילומו של מתיו מקפאדין), גם בגלל המרחק בין שחקן לדמות. "אותו טיעון, באמת," אומר מיילוד. "אין א הטוב ביותר דמות, אבל מבחינת מי שהכי משתנה מעצמו לדמות, זה יהיה מת'יו, כי הוא דמות כל כך מקסימה, דיבור בשקט ועדין, ואז הוא הופך לטום, המפלצת הזו.

"והוא פשוט מביא ממד רגשי לדמות ששובר את ליבי לפעמים, כי הוא רק ילד במערב התיכון שמנסה לעשות את זה בגדול, בעקבות החלום שלו. אז אם אתה מסתכל עליו ואומר שאולי הוא רע, הוא פשוט חשב שהוא עושה עבודה טובה. אף אחד לא חושב שהוא רע".

הדבר נכון גם לגבי הדמות האהובה על מיילוד ב התפריט: באופן בלתי נמנע, הנבל המיוסר שלה, השף סלויק, שגם הוא לא רואה את לכידתו ועינויים של פטרוניו כרשע. במקום זאת, הוא רואה אותם כמי שתפסו אותו ועינו אותו, מה שמוביל לכל מה שקורה בסרט. "בגלל זה אני אוהב אותו," אומר מיילוד. "הוא הטרגדיה המהותית והשקטה שמאחורי מה שבתקווה הוא רכיבה מהנה באמת של סרט. סלויק סובל מכאבים. הוא רק מנסה לעצור את הכאב".

התפריט זורם כעת ב-HBO Max וזמין להשכרה בפלטפורמות דיגיטליות כמו אמזון בעברית ו וודו.