ארבע שאלות עם המנכ"ל של BAE Systems בארה"ב

ארבע שאלות עם המנכ"ל של BAE Systems בארה"ב

צומת המקור: 1782936

SIMI VALLEY, קליפורניה - פקידי הגנה לשעבר ובהווה, חברי קונגרס ומנהלים בתעשייה בפורום ההגנה הלאומי של רייגן כאן בתחילת דצמבר התאפסו בשני איומים: סין, שהפנטגון תיאר כאתגר הקצב שלו; ו אוקראינה, שם המלחמה המתמשכת העלתה שאלות חדשות לגבי דרישות ההגנה האמריקאיות והאירופיות, כמו גם כיצד התעשייה יכולה למקם את עצמה כדי לענות על צרכים אלה.

ב-BAE Systems, החברה מחפשת לטפל בשני התחומים, טום ארסנו, העומד בראש עסקיו בארה"ב של הקבלן, אמר ל-Defense News במהלך ראיון בשולי הפורום.

לדבריו, פלישת פברואר לאוקראינה על ידי רוסיה יצרה אופק לטווח הקרוב והבינוני, והוסיפה לאופק לטווח ארוך יותר המתמקד בסין. המאמץ בטווח הקרוב מתמקד ב"מה נוכל להגיע לאוקראינה ובאיזו מהירות", בעוד שהאופק לטווח הבינוני, כלומר בשנים הקרובות, מתמקד בעמדה ההגנתית של מזרח אירופה, אמר.

ראיון זה נערך לצורך הבהירות והאורך.

ציינת שהמלחמה באוקראינה יצרה שני אופקים חדשים, שהוסיפו לטווח ארוך יותר. אתה יכול להסביר את זה?

האופק לטווח הקרוב הוא זה שכולנו מיהרנו לעשות. מה שהתרחש שם הוא ההכרה שאי אפשר פשוט להפעיל את פסי הייצור כמו מתג אור. אנחנו הולכים להישען על טכנולוגיות מדור קודם, לשאוב מהמלאי של השירותים, ולאחר מכן לנהל אסטרטגיית מילוי חוזר היכן שמתאים ואפשריים.

אז במידת האפשר, איך נוכל לשאוב מקווי ייצור עדכניים יותר למילוי חוזר? מקרה לדוגמא: מטוסי M113, מובילי כוח האדם הישנים מתקופת מלחמת וייטנאם, מתוכם 152 נמצאים היום באוקראינה ממספר מדינות. לצבא ארה"ב יש נראה לנכון למלא אותם כעת עם הרכב הרב-תכליתי המשוריין שלנו. זו דוגמה טובה לסחר בחומרה מדור קודם לגרסה עדכנית יותר.

האופק לטווח הבינוני - אנחנו מתחילים לראות את זה קורה, בעיקר בעסקי BAE Systems Hägglunds שלנו בשוודיה, שם חלה האצה ברכש הן בצ'כיה והן בסלובקיה, קרוב מאוד לסכסוך. אנו נפעיל את רכב הלחימה של CV90 שלנו לתוך שתי המדינות הללו.

האופק הסיני - לטווח ארוך - נראה בטוח יחסית עבורך כחברה. נראה שהאופקים לטווח הקצר והבינוני לא בטוחים יותר. המבנה של הקונגרס משתנה; חברים עלולים לאבד חלק מהתיאבון לסיוע לאוקראינה. איך אתה חושב על זה כחברה?

הכל תלוי בתקציבים ובסדרי עדיפויות. פעולת האיזון תהיה הדחיפות של ההגנה על מזרח אירופה מול האיום וציר הזמן של אתגר הקצב בסין.

העובדה שהיום [צבאות] שואבים מהמלאי הנוכחי, הם יוצרים פער במה שהם היו מקווים שיהיה להם. למעשה, זה העיר חלק גדול מהעולם עד למלאי שהם חשבו שהם מספיקים. כעת, כשהם מציינים את אלה לתמיכה באוקראינה, זה מעלה כמה שאלות האם הייתה לנו רמת המלאי הנכונה אז ומה יידרש כדי לחזור לשם.

יש איזושהי ודאות סביב זה כי אף מדינה לא רוצה להיות פגיעה בצורה כזו. איכשהו או אחר, יהיה צורך לטפל בשני האופקים הללו, והתקציבים יצטרכו לתמוך בהם.

בזמן שאתה רואה ציוד נוסע לאוקראינה, אילו לקחים למדה התעשייה?

רק כדי לבחור דוגמה, נבדקות הרלוונטיות של מערכת מסוימת ורמות המלאי שבהן המערכת צריכה להצטייד. אקדח הארטילריה הנגרר M777 יצא מכלל ייצור למעשה. כעת, ארטילריה הופכת לפתע לדבר מעניין בעקבות הסכסוך באוקראינה. אז הקריאה לעוד M777 ברחבי העולם חוזרת. הרלוונטיות של המערכת נמצאת בבדיקה, והמניות של מערכות אלו ברחבי העולם נמצאות בבדיקה.

אלה דברים שיצאו מזמן הייצור. אם הם ממשיכים להיות רלוונטיים באיזשהו אופן, מה צריך כדי להפעיל את אלה לגבות? והאם זה היה חכם לסגור אותם?

האם לא יהיו לזה השפעות אמיתיות על התעשייה אם צבאות ברחבי העולם יחליטו שהם צריכים לשלם עבור רמות גבוהות יותר של מלאי, שהם צריכים לשמור על כמה קווי ייצור שהם מעדיפים לשחרר, לכל מקרה?

אם אנחנו הולכים להחליט שאנחנו רוצים לסגור את הקו, שאנחנו לא יכולים להחזיק אותו עוד 20 שנה, אז בואו נבין מה הביקוש האמיתי בעולם, ובואו נכניס את זה למלאי. אז כשמגיע הזמן, ואם אנחנו צריכים לעשות כמו שעשינו באוקראינה ולשלוח חלק מהמערכות האלה למקום אחר ברחבי העולם, הן שם ונשאר לנו מספיק כדי לספק את הצרכים שלנו בטווח הארוך.

זה פעולת איזון. מה שהתעשייה תשמח לראות הוא רק אות תקציב וביקוש קבועים וצפויים. זה הרגע שבו נוכל ליצור את יתרונות הגודל שמעניקים לשירותים את כוח הקנייה הטוב ביותר. אבל זה מאוד קשה לעשות בסביבה שבה אנחנו נמצאים עם תקציבים מחזוריים ותנודתיות בביקוש.

Marjorie Censer היא העורכת של Defense News. היא הייתה בעבר עורכת של Inside Defense. היא עבדה גם כעורכת ההגנה בפוליטיקו, כמו גם ככותבת ב"וושינגטון פוסט", ב"קרול קאונטי טיימס" וב"פרינסטון קט".

בול זמן:

עוד מ ראיונות לחדשות הביטחון