דיגיטציה של ניהול הפסולת כדי להגיע ל-Net Zero: ראיון עם פליקס היינריסי, מייסד שותף של Resourcify

דיגיטציה של ניהול הפסולת כדי להגיע ל-Net Zero: ראיון עם פליקס היינריסי, מייסד שותף של Resourcify

צומת המקור: 2528619

צור משאבים היא חלוצה בסיוע לחברות לבצע דיגיטציה של ניהול פסולת ומיחזור. הפלטפורמה שלה מעניקה לחברות שליטה ושקיפות מקצה לקצה של תוכנית ניהול הפסולת שלהן וגישה לרשת ממחזרים עצמאיים של Resourcify. אלפי חברות כמו מקדונלד'ס ובוש משתמשות ב-Resourcify כדי לעזור להן לעבור לכלכלה המעגלית.

הסטארט-אפ, שנוסד ב-2015, ממוקם בהמבורג ועד כה גייס סכום כולל של 9 מיליון אירו.

תפסנו את המייסד המשותף שלהם, CRO ומנהל המנהלים שלהם, פליקס היינריסי כדי ללמוד עוד על Resourcify ולדון בעתיד של השגת Net Zero עם הכלכלה המעגלית.

ספר לנו עוד על הימים הראשונים של Resourcify וכיצד התחלת.

במהלך האבולוציה של המוצר שלנו, ניסינו כלים וגישות שונות כדי לחולל מהפכה בדרך החשיבה של חברות בכל הנוגע לפסולת. הקשבנו למשוב והמוצר שלנו השתנה. עם זאת, מה שתמיד נשאר אותו הדבר הוא החזון שלנו לאפשר כלכלה מעגלית ועתיד נטול פסולת - זה היה אבן היסוד שלנו. זה עזר להפליא לצוות שלנו להישאר פתוח וממוקד כאחד.

מהם כמה מהאתגרים הגדולים ביותר שנתקלת בהם מאז שהתחלת את Resourcify? איך התגברת עליהם?

תעשיית ניהול הפסולת היא מסורתית למדי. לא רק שהם משתמשים בניירת ובפקסים בעסק היומיומי שלהם, הם גם מסתמכים על רשתות שקיימות כבר עשרות שנים. זה יכול להוות אתגר עבור כל שחקן חדש שנכנס לענף.

אנחנו רוצים לשנות את זה. ארה"ב כבר כמה צעדים קדימה בכל הנוגע לדיגיטציה. כאן, משקיעים ידועים כמו ליאונרדו דיקפריו כבר הגיעו לשוק ניהול הפסולת של מיליארדי דולרים ומשקיעים הרבה - וזה נהדר עבור התעשייה.

ל-Resourcify יש סל לקוחות חזק המורכב מכמה מהחברות הגדולות בעולם כמו Bosch, McDonalds וג'ונסון אנד ג'ונסון. איך הבטחת את השותפויות הללו?

עבוד על פתרון שמותאם בדיוק לצרכים של חברות שהיית רוצה שיהיו לך - זו תהיה העצה הטובה ביותר. היינו מאמינים גדולים לא רק בהקשבה ללקוחות שלנו ובהסתכלות עליהם כשותפי ספרינג, אלא אנו גם שואפים להמשך פיתוח הכלי ביחד. עם זאת, אני זוכר כשהתחלנו להצטרף ל-Hornbach כלקוח - הרגשנו שפתרנו נקודת כאב גדולה עבור כמה חברות גדולות. זו הייתה נקודת ההתחלה הראשונית בכל הנוגע לעבודה לקראת תאגידים גדולים יותר.

איך ניגשת להרחיב את הצוות שלך ב-Resourcify?

זה היה די טבעי. בהתחלה, אנחנו, כמייסדים, עשינו הכל בעצמנו. ואז ראינו פוטנציאל באזור, אז התחלנו לגייס את האנשים האלה. שכרנו גם אנשים שחשבנו שהם מוכשרים ונלהבים מהחזון שלנו שהאמנו שיהיה "נכס" גדול לאורך הדרך. ככל שגדלנו, המשכנו לחפש חברי צוות שחולקים את אותם ערכים, אך גם הקדשנו תשומת לב רבה לגיוס עבור תוספות תרבותיות. המשמעות היא שהכנסנו לצוות אנשים מרקעים שונים ועם נקודות מבט מגוונות כדי לעזור לנו להפוך לעסק וצוות חזקים יותר.

איך ניגשת לגיוס השקעות?

למרבה המזל, חברות קלינטק זוכות למודעות רבה ברגע הנוכחי. זה חיוני לענף והזדמנות מצוינת עבורנו. אנו נמצאים כעת בתהליך של סגירת סבב המימון מסדרה A שלנו כדי לתמוך בצוות ובצמיחת המוצר שלנו. מה שיפה הוא שחלק מהמשקיעים הנוכחיים שלנו הציגו לנו אנשים חדשים שהתעניינו בפלטפורמה שלנו וכמה משקיעים פנו אלינו ישירות.

בואו נדבר יותר על הכלכלה המעגלית. האם תוכל לספר לנו כיצד הכלכלה המעגלית יכולה לעזור לעסקים להגיע ל-Net Zero?

לדעתי, הנושא זכה לתשומת לב מועטה מדי - דווקא בגלל שמחקרים כמו אלה של ה קרן אלן מקארתור להראות שתפנית לכיוון אנרגיה מתחדשת היא הכרחית, אבל יכולה רק לתרום כל כך הרבה בהשגת Net Zero - שאר 45% מגיעים מכלכלה מעגלית. כפי שנאמר על ידי ה אמנת האומות המאוחדות בנושא שינויי אקלים, "יצירת מעבר אנרגיה בר-קיימא באמת פירושו לקחת בחשבון את הכלכלה המעגלית בשלב התכנון". המשמעות היא שהמוצרים חייבים להיות מתוכננים ל"חיים ארוכים יותר, פירוק ומיחזור קל". למרות שזה עשוי להיראות מרתיע, כלכלה מעגלית מגיעה לשורש הפעילות העסקית ויוצרת מסגרת למעבר לחשיבה ותפעול בר קיימא יותר, אפילו באופן ניהול הפסולת.

הדבר הגדול בכלכלה מעגלית הוא שהיא תעזור במובנים רבים. כלכלה מעגלית מעודדת כיוון מחדש מהותי באופן שבו נתפסת הפסולת. במקום לראות בזה נטל נוסף שרק עולה לעסק כסף להיפטר ממנו, המעגליות מעודדת עסקים לראות בפסולת משאב שממנו ניתן להפיק ערך. זה מבטיח את שרשראות אספקת החומרים והופך אותם ליותר קיימא ויעיל, יוצר מוצרים חדשניים המוחזרים מחומרים אלה ופותח דרכים חדשות להציל את מה שנחשב בעבר "לא שמיש", ולהשאיר אותו במשק ולא במזבלה. מכיוון שהפקת חומרים גוזלת כמויות עצומות של אנרגיה, נוכל גם לחסוך בתחום זה על ידי שימוש חוזר בחומר שכבר קיים. מה גם עצום: הפליטות בזמן ייצור הסחורות האלה. כתוצאה מכך, יש לנו פוטנציאל עצום בחיסכון של מיליוני טונות של פליטת CO2. לכן, במקביל לאנרגיה מתחדשת, כלכלה מעגלית יוצרת את שינוי הפרדיגמה הדרוש להשגת יעדי אפס נטו.

איזו פעולה ותמיכה נוספת נדרשת מצד ממשלות, צרכנים וכו' כדי לקדם עוד יותר את הכלכלה המעגלית?

לצרכנים יש השפעה גבוהה יותר ממה שהם חושבים לעתים קרובות. בעוד שחברות חייבות לעבור מעבר, לכל ישות בלולאה יש חלק משלה לתרום. התנהגות הצרכנים עוברת יותר ויותר לכיוון של שיטות בר-קיימא - לדוגמה, Flash Eurobarometer 397 שנערך על ידי הנציבות האירופית הראה כי 54% מהצרכנים מתייחסים להשפעה הסביבתית של מוצרים ושירותים ו-77% מאזרחי האיחוד האירופי "מוכנים בדרך כלל לשלם יותר עבור מוצרים אם הם בטוחים שהם ידידותיים לסביבה". דוגמה נוספת לשינוי זה ניתן לראות בדוח מחקר התנהגות על מעורבות צרכנים בכלכלה המעגלית: 93% מהמשיבים ניסו לשמור דברים שבבעלותם זמן רב ככל האפשר בעוד 78% דיווחו על מיחזור פריטים לא רצויים/שבורים בעוד 64% ציינו. הם תיקנו אותם.

מודעות היא גם מפתח. אנשים צריכים לדעת שיש אלטרנטיבה לכלכלה לינארית. יש הרבה מידע סותר שמסתובב שיכול לבלבל את אלה שמנסים באופן פעיל להיות בר קיימא יותר.

אנו יודעים שאף ישות אחת לא פועלת בחלל ריק - עסקים, פוליטיקאים וצרכנים חייבים כולם לעבוד יחד כיוון שהם מושפעים אחד מהשני.

איך נראה עתיד הכלכלה המעגלית? מאיזה עוד טכנולוגיה/חדשנות או סטארט-אפים אתה מתלהב?

בתיאוריה, לכלכלה המעגלית יש עתיד מבטיח לכדור הארץ, לכלכלה ולחברה. בפועל, בשל היעדר תקנות עקביות בכל המדינות, קשה לומר באיזו מהירות ובאיזו מידה נגיע למעגליות. עם זאת, ניכרים שינויים בפעילות העסקית ובמדיניות הממשלתית - למשל דיל ירוק אירופי והנחיית דוח קיימות תאגידית של הנציבות האירופית. כמו כן, חברות עצמן אוהבות השאיפה של איקאה להיות מעגלית עד 2030 ונמל התעופה של פרנקפורט סגירת לולאה על מיחזור בקבוקי מים באמצעות דיגיטציה של ניהול פסולת מראים כי נעשים מאמצים מוצקים להפוך למעגלי.

אמנם זה ייקח זמן, אך המאמצים עדיין קיימים ומתרחבים לתעשיות שונות ומבחינים - ומתקבלים - על ידי מגוון גורמים מעורבים. בעיקרו של דבר, העתיד הוא מזהיר, והמעגליות תהפוך לנורמה החדשה. אנחנו לא יכולים להמשיך להשתתף בכלכלה ליניארית ולצרוך בקנה מידה שאנחנו כיוון שזה לא בר קיימא ומזיק. אם נטפח את המאמצים היום, עתיד הכלכלה המעגלית ובכלל בהחלט נראה טוב יותר מהמקום אליו אנו הולכים כעת.

סטארטאפים שאני מתרגש מהם הם:

  • תוכי אפור - מגביר את השקיפות והאוטומציה במחזור כדי לפתוח את הערך הכספי של הפסולת.
  • PlanA - סטארטאפ המעצים דה-קרבוניזציה אמיתית על ידי ניתוח פליטות ונתוני ESG.
  • Shellworks – יוצרת חלופות אריזה ברות קיימא לפלסטיק שאינן מתפשרות על ביצועים או אסתטיקה. הם מראים גישות שונות והכרחיות לקיימות אך יש להם אותה מטרה: לדחוף עתיד בר קיימא ואפס נטו.

מה הלאה עבור Resourcify?

אנחנו רוצים לגדול. אנחנו רוצים לראות יותר תאגידים שמשתמשים בפלטפורמה שלנו כדי לעבוד לקראת עתיד בר-קיימא יותר. אנחנו רוצים לנקות את הבלגן שנגרם על ידי מזהמים גדולים והיעדר תקנות בעשורים האחרונים. לכן, אנו בונים פלטפורמה דיגיטלית מעבר לניהול פסולת פשוט. יש לנו את הכלים והמומחיות לעזור לחברות לעשות את המעבר לכלכלה מעגלית ואנו מנחים אותן בכל שלב בדרכן.

- פרסומת -

בול זמן:

עוד מ חברות הזנק של האיחוד האירופי