הביאו סדר בכאוס הפינטק (Joris Lochy)

המילה "Fintech"הפך להייפ כל כך ולמונח כל כך בשימוש, שהוא בעצם יכול להביע כל דבר היום. לכן כשאנשים שואלים טרנדים בתעשיית הפינטק, זה הופך להיות יותר ויותר קשה לענות, כמו כל דבר אפילו מרחוק הקשורים לשירותים פיננסיים ניתן לקשר לפינטק.
בנוסף, שחקנים פיננסיים מסורתיים (כמו בנקים, מבטחים, ברוקרים, בורסות, אבל גם ספקי תוכנה פיננסיים מסורתיים כמו Temenos, Sopra, Fiserv...) גם הם תפסו את מפות הדרכים הדיגיטליות והמודרניזציה שלהם והשיקו מעבדות חדשנות של Fintech, כלומר ניתן באותה מידה לסווג אותן תחת Fintech.

לכן נוכל לומר כי:

• As הטכנולוגיה הפכה להיות כל כך חיונית בתעשיית השירותים הפיננסיים, ניתן לסווג את כל מגזר השירותים הפיננסיים כפינטק.

• בשל עליית מערכות אקולוגיות ומימון משובץ, חברות שירותים פיננסיים מתחילות להציע יותר ויותר שירותים במגזרים סמוכים (כמו HR Tech, MarketingTech/MadTech, EdTech, AccountingTech...​) וגם שחקנים מתעשיות אחרות להתחיל להציע יותר ויותר שירותים פיננסיים. לְמָשָׁל. שחקני טכנולוגיה גדולים כמו אפל (המציעה את Apple Pay, Apple Pay Later וכרטיס אשראי יחד עם גולדמן זאקס), Uber (המציעה Uber Wallet ו-Uber Debit and Credit Card), Alibaba (עם AliPay) או Grab (עם GrabFin ומוצרים כמו Earn+), אבל גם שחקני מסחר אלקטרוני כמו Shopify (המציעים Shopify Capital לתת הלוואות עסקיות מהירות ומקדמות מזומן) או שחקני TelCo (כמו M-Pesa של Safaricom, Paycell של Turkcell, Telefónica Movistar Money או Orange Bank) כולם נכנסו למגזר השירותים הפיננסיים. כתוצאה, גבולות הפינטק אפילו מטשטשים למגזרים אחרים.

כל זה אומר שקשה מאוד לדבר על פינטק בכללותו.
כשהדברים נעשים כל כך מבולגנים, סיווג הוא רפלקס אנושי טיפוסי.
למרבה הצער, הסיווג אינו קל כל כך, מכיוון שניתן לסווג על פני מספר צירים (בהתבסס על היצע מוצרים, סוג הלקוחות בשירות, אזור...) וברור שלא ניתן להכניס שחקנים רבים לקטגוריה אחת, מכיוון שהם מספקים מוצרים ושירותים שונים בשווקים שונים.
עם זאת, סיווג עדיין יכול לתת כמה תובנות מעניינות בשוק הכולל, מה שהופך אותו לתרגיל מאוד מעניין ושימושי.

כשמסתכלים על צירים שונים של סיווג, זיהיתי את הצירים הבאים (למרות שהרשימה הזו בהחלט לא מלאה):

גרזן 1: לסווג לפי קבוצת לקוחות יעד

זה מאפשר לסווג את תעשיית הפינטק ב-3 קבוצות גדולות:

• ספקים ישירים של שירותים פיננסיים, שיכוון ישירות ללקוחות (קצה). ניתן לפצל את הקבוצה הזו לפי B2C (למשל ניאו-בנקים כמו Revolut ו-Monzo), B2B (למשל Neobanks כמו Starling Bank) או אפילו שחקני B2B2C (כלומר מציעים שירות ללקוח פרטי, אך באמצעות עסק משלם עבור שירות זה, למשל. שחקנים של Klarna). לעתים קרובות שחקני Fintech יתמקדו גם בנישת לקוחות ספציפית, אשר זוכה לחסר או לא מטופל מספיק ואישי, למשל. פרילנסרים (למשל לילי), מהגרים (למשל רוב), נשים (למשל Herconomy), קהילת LGBTQ+ (למשל Pride bank או Daylight), מקצועות ספציפיים (עורכי דין, רופאים, אמנים...)...

• ספקי שירותים ומוצרים לחברות שירות פיננסי (אחרות). (כמו בנקים ומבטחים מכהנים, אבל גם שחקנים חדשים אחרים (משבשים בפינטק)). ניתן לפצל קבוצה זו לפי החברות שהם מציעים להן שירותים, כלומר שירותים לבנקים מכהנים, מבטחים מכהנים, שחקני תשתית מכהנים או שחקנים חדשים (פינטק). דוגמאות בקבוצה זו הן ספקי התוכנה הפיננסיים המסורתיים כמו Temenos, Fiserv, SOPRA…, אך גם שחקנים חדשים כמו למשל. ComplyAdvantage.

• ספקי שירותים ומוצרים לחברות במגזרים אחרים(חברות הדורשות נתונים פיננסיים או שירותים כדי לספק חווית משתמש טובה יותר ללקוחותיהן) לעשות גשר (להשתלב) לשירותים פיננסיים. ברור שניתן לפצל את הקבוצה הזו בהתאם לאיזה מגזר אחר הם מציעים שירותי אינטגרציה של שירותים פיננסיים, למשל. מסחר אלקטרוני, HR & Payroll Tech, MobilityTech, AccountingTech, MadTech, Real Estate Tech... דוגמאות בקבוצה זו הן PSPs כמו Stripe, Paypal ואדיין.

גרזן 2: לסווג לפי אופי משבש של החברה

• פינטקים המציעים שירותים ומוצרים פיננסיים קיימים. אלו הם שחקנים שבדרך כלל מאתגרים שחקנים קיימים על ידי הצעת שירותים ומוצרים דומים אך זולים יותר, דיגיטליים יותר ו/או עם חווית משתמש טובה יותר. לעתים קרובות הם מכוונים גם לקבוצות ספציפיות שאינן נכללות או מועטות (למשל מוצרים ושירותים שאינם מותאמים לצרכים ולרצונות הספציפיים שלהם) בנוף הפיננסי המסורתי (כלומר הכללה פיננסית). בקטגוריה זו, אתה יכול למצוא את הניאו-בנקים הטיפוסיים או בנקים מאתגרים (למשל Revolut, Monzo, N26...), שעדיין מוכרים בעיקר מוצרים בנקאיים מסורתיים, כמו חשבונות עו"ש וחשבונות חיסכון, זיכויים, השקעות ו/או כרטיסי חיוב ואשראי.
  בקטגוריה זו נוכל למצוא גם פלטפורמות מסחר/השקעה כמו למשל. רובין הוד.

• פינטקים המציעים שירותי ערך מוסף גלויים על גבי מוצרי שירות פיננסיים קיימים, בדרך כלל מציע ייעוץ מודרך יותר וחוויות מוטבעות יותר. דוגמאות אופייניות הן יועצי רובו וכלי ניהול פיננסי אישי, אלא גם שווקים פיננסיים (למשל Raisin עבור פיקדונות) ומשווי מחירים (למשל Financer.com).

• פינטקים הפועלים כספק אחורי בלתי נראה לשחקנים פיננסיים מסורתיים. קטגוריה זו מספקת מיקור חוץ של תוכנה ועיבוד עסקי לשחקנים פיננסיים.

• פינטקים המציעים שירותים ומוצרים פיננסיים חלופיים, כלומר מוצרים ושירותים המאתגרים את הנוף הקיים בצורה בסיסית יותר, על ידי עיצוב מחדש של פונקציית התיווך של בנקים ומבטחים. דוגמאות אופייניות בקטגוריה זו מלווים P2P, מימון המונים, DeFi…

סיווג זה יקבע גם אם שחקן הפינטק פועל כ מתחרה, שותף או ספק של שחקנים קיימים.

לעתים קרובות, חברות פינטק מתחילות בקטגוריה הראשונה (משבשות את השוק עם שאיפות גדולות), אך עד מהרה מבחינות בקשיים ובעלויות לתקוף ישירות את השוק ולכן מתחילות לשותפות עם שחקנים קיימים כדי להרוויח מהמוניטין הקיים שלהם, מומחיות, אמצעים פיננסיים ובסיס לקוחות. עבור השחקן המכהן, הם מציעים דרך מהירה מאוד ובסיכון נמוך להציע שירותים חדשניים נוספים ללקוחותיהם.

גרזן 3: לסווג לפי סוג והרחבה של השירותים המוצעים על ידי החברה

ברור שהתוכנה היא תמיד חלק בלתי נפרד מהיצע השירות של כל פינטק, אבל תוכנה זו יכולה להיות המוצר העיקרי או כלי תומך להצעת שירות אחר.
נוכל לבצע פיצול על סמך:

• האם החברה מציע רק מוצר אחד ספציפי או מגוון שלם, למשל מוצר ספציפי יכול להיות ספק RegTech (למשל Chainalysis), בעוד שחקני BaaS (Banking as a Service, למשל solarisBank, MangoPay, Marqeta...) מציעים בדרך כלל שלם טווח מוצרים?

• האם הפוקוס על מכירת תוכנה או האם התוכנה מאפשרת למכור שירותים אחרים, כלומר שירותים פיננסיים, מיקור חוץ של תהליכים עסקיים, משפטי/תאימות/ניהול סיכונים...? לְמָשָׁל. ספקי תוכנה פיננסית מסורתית (למשל Temenos, SOPRA, FiServ, Infosys...) עדיין מציעות פתרונות הפרוסים במקום (או בענן פרטי) ובאמצעות מודל רישוי, אבל יותר ויותר חברות (כולל השחקנים המסורתיים האלה) מציעות את התוכנה שלהן ב-SaaS (תוכנה כ שירות) מודל או אפילו מודל BaaS (Business/Banking as a Service).

• האם החברה גם משתמש ברישיונות שלה מתקבל מהרגולטורים הפיננסיים (למשל רישיון בנקאות, רישיון מוסד תשלום, רישיון מוסד כסף אלקטרוני, רישיון מוסד אשראי...) כהצעה מסחרית?

גרזן 4: לסווג לפי סוג השירות ו/או המוצר המוצע

זהו סוג של סיווג שנמצא בשימוש נפוץ מאוד ואף קיבל טרמינולוגיה ספציפית, בהמשך למונח פינטק, כמו WealthTech, RegTech...
הקטגוריות האופייניות כאן הן:

• BankTech (בנקאות דיגיטלית). קבוצה זו מכילה מצד אחד את הניאו-בנקים המפריעים כמו Chime, Nubank, Revolut, Monzo, Atom, N26 או Starling ומצד שני את פלטפורמות BaaS (Banking as a Service) כמו solarisBank, Bankable או Cambr. נוכל גם לכלול בקטגוריה זו (אם כי לעתים קרובות גם לשים כקטגוריה נפרדת) את חברות PFM (ניהול פיננסי אישי), המציעות ייעוץ ועזרה בתקצוב, למשל. מנטה, בלוטים, PocketGuard, Level Money, YNAB (אתה צריך תקציב), אינטואיט, וולי...

• WealthTech (ניהול עושר דיגיטלי): זה מכיל קבוצה שלמה של הצעות פינטק להשקיע כסף בנכסים פיננסיים (כמו מניות, אג"ח...) בצורה טובה יותר (ידידותית יותר למשתמש, זולה יותר, אוטומטית יותר...). ניתן לפצל את הקטגוריה הזו ב-2 תת-בלוקים, כלומר:

  • RoboAdvisors, המציע טכנולוגיית אלגוריתמים חכמה לספק ייעוץ והמלצות להשקעות. לְמָשָׁל. Wealthfront, Acorns, Betterment, Wealthsimple, Charles Schwab, Vanguard...

  • פלטפורמות להשקעות קמעונאיות, למשל. Robinhood, Tradier, E*Trade, Interactive Brokers, iCapital…

• LendingTech או LendTech (קרדיט): מתן כל סוגי הפתרונות הדיגיטליים החדשים לצרכנים ולעסקים (בדרך כלל לעסקים קטנים) להלוואת כסף בצורה יעילה ומהירה יותר (לעתים קרובות תוך שימוש בטכנולוגיות חדשות כמו AI/ML, דיגיטלי ניהול זהויות...). המרחב הזה הוא גם עצום, החל מ-P2P Lending (כמו LendingClub, Prosper או OnDeck) ופלטפורמות Crowdlending (כמו Indiegogo, Kickstarter, GoFundMe או Patreon), על פני BNPL (קנה עכשיו, שלם מאוחר יותר, כמו Affirm, Klarna או AfterPay) כל הדרך למלווים דיגיטליים (כמו Funding Circle, Kabbage, Lendio, Lending Club, SoFi או Better Mortgage), זיכויים המבוססים על בטחונות חדשים כמו חשבוניות פקטורינג (למשל Bluevine, Resolve, altLine...) ומערכות אשראי חלופיות (ניקוד) ( למשל מיקרו הלוואות) מה שמאפשר להציע אשראי לבלתי בנקאי ולחסרי בנק (כמו קרדיט קארמה, נובה קרדיט, קוויזל, קרדיט סומסום או טלה).

• רגטק: קבוצת חברות זו מסייעת לחברות שירותים פיננסיים באמצעות טכנולוגיה חדשנית לעמוד בעמידה ברגולציה ובכללי אבטחה, עם התמקדות חזקה ב-AML (אנטי הלבנת הון), KYC (הכר את הלקוח שלך) וכל הפרוטוקולים הפיננסיים הנחיות כמו Basel II/III/IV, FATCA, MiFID, Solvency II... לעתים קרובות חברות אלו מספקות גם גישה לכמויות גדולות של מחקרים פיננסיים ונתונים, המשמשים לאימות תאימות של לקוחות ועסקאות. דוגמאות הן חברות כמו Alyne, Suade, DataGuard, ComplyAdvantage, Fenergo, Onfido, Chainalysis, Ascent Regtech, Hummingbird...

• InsurTech: חברות אלו מבקשות להשתמש בחדשנות טכנית כדי לפשט ולייעל את המודל העסקי של הביטוח. בדרך כלל הם מתמקדים באספקת הצעות ביטוח באינטרנט תוך דקות ספורות, ומעבירים דיגיטציה לכל ניהול התביעות לעבד ולספק חיתום ביטוחי חלופי (באמצעות מקורות נתונים חדשים), למשל. ביטוח מבוסס שימוש (UBI). דוגמאות לכך הן חברות כמו Oscar Health, Gusto, Clover Health, Lemonade, Qover, Digit Insurance, Policy Bazaar...

• PayTech (טכנולוגיית תשלום): חברות אלו מספקות כלים שונים כדי להפוך את עסקאות התשלום למאובטחות ויעילות (ללא חיכוך) ככל האפשר. הרבה שמות ידועים (פינטק) נמצאים במרחב הזה, כמו Paypal, VISA, MasterCard, Stripe, Venmo, AliPay, Adyen, Mollie, Square, Wise, Ripple, iZettle...​ניתן לפצל את הקטגוריה הזו לשחקנים ש

  • להקל על תשלומים למוכרים הן פיזיים באמצעות מכשירים בנקודת המכירה והן באינטרנט (למשל Stripe, Paypal, VIVA Wallet, Adyen, Mollie, SumUp…)

  • לספק פתרונות תשלום חדשים לנייד (P2P ועם סוחרים), כמו Venmo, Payconiq, AliPay…

  • הקל על העברות כספים בינלאומיות, כמו Wise או Ripple

• שחקני תשתית המספקים את השערים והקישוריות הבסיסית לשחקנים אחרים בתעשייה (בנקים אחרים, בורסות, ספקי נתונים, מקרים רגולטוריים...). חשובים בקבוצה זו הם השחקנים המציעים שירותים כדי לאפשר ולצרוך Open Banking, כמו Tink, Plaid או TrueLayer.

• שחקני תשתית המספקים את השערים והקישוריות הבסיסית לשחקנים אחרים בתעשייה (בנקים אחרים, בורסות, ספקי נתונים, מקרים רגולטוריים...). חשובים בקבוצה זו הם השחקנים המציעים שירותים כדי לאפשר ולצרוך Open Banking, כמו Tink, Plaid או TrueLayer.

• נגני קריפטו, בלוקצ'יין ו-DeFi: קבוצה זו מכילה את כל החברות הבונות מערכת פיננסית (אקו) חדשה, המבוססת על טכנולוגיית ספר חשבונות מבוזרת (בלוקצ'יין). המערכת האקולוגית הזו משבשת מאוד, מכיוון שהיא מאתגרת את כללי היסוד שלנו מערכת כספית. חברות כמו Coinbase, Alchemy, Ava Labs, Circle, Kraken, Binance, Gemini Cryptocurrency מוכרות ביותר בתחום זה. ברור שניתן לפצל את החלל הזה במספר קטגוריות משנה כמו בורסות/פלטפורמות מסחר של מטבעות קריפטו, ארנק קריפטו ספקים, שוקי NFT, שחקני חיסכון קריפטו והלוואות קריפטו, שחקנים המציעים כלים להקמת בלוקצ'יין חדשים...

גרזן 5: לסווג לפי מדינה ו/או אזור כאשר החברה פעילה בעיקר (מייצרת את הכנסותיה).

ברור שאנו יכולים להתפצל על בסיס יבשות, אזורים ו/או מדינות בודדות, אבל לעתים קרובות אנו רואים שילוב, המבוסס על מאפיינים משותפים ברגולציה ובתרבות.

ראשית יש כמה מדינות אשר בשל גודלם (הן באוכלוסייה והן בכלכלה הכללית, אך לרוב גם באופן ספציפי יותר בשל גודל מגזר השירותים הפיננסיים שלהם) והפרטים. מלכתחילה אנו מזהים כאן את ארה”ב (ראשית רכזות בעמק הסיליקון, למשל. Stripe, Coinbase, Chime, Plaid, Paypal או Robinhood וניו יורק, למשל. Better.com, Oscar, Chainalysis או Betterment), סין (מרכזית: בייג'ינג, למשל Waterdrop, Ant Financial, Tencent או Lufax), הודו (מרכזית: בנגלורו, למשל. Razorpay, Digit Insurance או CRED) ו רוסיה (מרכזית: מוסקבה, למשל Tinkoff, Sber Bank או Yandex.Money), אבל אנחנו יכולים לכלול גם קנדה (מרכז מרכזי: טורונטו, למשל Wealthsimple, FreshBooks או Clearco, אוסטרליה), אוסטרליה. : מלבורן, למשל Afterpay או Airwallex), בריטניה (רכזת ראשית: לונדון, למשל Checkout.com, Revolut, OakNorth או Blockchain.com) ואפילו ישראל (רכזת ראשית: תל אביב, למשל eToro) ברשימה זו.

אז יש אזורים, עם הרבה מאפיינים משותפים, כאשר לעתים קרובות פינטקים הפעילים במדינה אחת יתרחבו די מהר למדינות אחרות באותו אזור, למשל. דרום מזרח אסיה (מרכזים עיקריים בסינגפור, למשל Arttha, Go-Jek או Coda Payments, Hong קונג, למשל. Amber Group או Babel Finance וג'קרטה באינדונזיה, למשל. OVO, Mandiri או Linkaja), המזרח התיכון (מרכזים עיקריים בדובאי, למשל Souqalmal.com או Beehive ואבו דאבי, למשל NymCard), LatAm (מרכזית: סאו פאולו ברזיל, למשל Nubank, C6 Bank או Creditas), האיחוד האירופי (מרכזים עיקריים בפריז, למשל Qonto, Sorare, Alan or Ledger, אמסטרדם/האג, למשל Adyen, Mollie, Mambu או Bunq, ברלין, למשל N26, wefox או Trade Republic, Dublin, למשל Word Stripe ando. ליטא, למשל קווין, נורדיגן או Bankera), סקנדינביה (מרכזית: שטוקהולם, למשל Klarna) או אפריקה (מרכזים עיקריים ב-Johannesburg דרום אפריקה, למשל Prosperian Capital או Pineapple, Lagos-Nigeria, למשל Opay, Flutterwave או Paga and Nairobi Karye.

מקווה שזה יכול לתת מושג כיצד ניתן לסווג את תעשיית הפינטק. בתור סטארט-אפ פינטק זה חשוב לדעת באיזו קטגוריה אתה ממוקם היום ולאיזה קטגוריות (סמוכות) אתה שואף בטווח הבינוני והארוך.
ייתכן שתידרש גם ציר אופורטוניסטי. לְמָשָׁל. חברות פינטק רבות מתחילות במודל משבש (מתחרים מול בעלי תפקידים), אך הופכים בהדרגה למודל שותף/ספק עם בעלי תפקידים. לְמָשָׁל. הרבה בנקים ניאו-בנקים מתמקדים מאוד במודל BaaS (למשל. בנק Starling "Starling as a Service" או בנק Fidor) או אפליקציות PFM מסוימות עברו להציע תשתית ושירותי ערך מוסף ישירות לבנקים (למשל Tink או Cake). אבל יכול להתקיים גם ההפך, כלומר פינטקים המציעים שירותי ערך מוסף יכולים להיות כל כך מצליחים, שהם יכולים להתחיל להתרחב לכל השירותים והמוצרים הבנקאיים.

מובן מאליו כל קטגוריה מגיעה עם המורכבויות שלה. מודל עסקי המבוסס על שיפור של מוצרים ושירותים קיימים פירושו תחרות רבה ובכך הרבה השקעה מראש כדי לבלוט מכל השחקנים האחרים (השוואה לנאובנקים), בעוד שמוצרים חלופיים או חדשניים משמעותם פחות תחרות, אך דורשים מסע מאתגר וחלוצי (בתחומי הטכנולוגיה, השיווק והמשפטים/רגולציה) של שכנוע לקוחות בצורך של המוצר (עיצוב שוק חדש).

בדוק את כל הבלוגים שלי ב https://bankloch.blogspot.com/