למרות סערה רבה בשווקים השבוע ועדת השוק הפתוח הפדרלית (FOMC) עשתה בדיוק את מה שנחזה. ג'רום פאוול התאים בקפידה את השפה שלו וניסח מחדש את הנרטיב סביב העלאת הריבית שלו ב-25 נקודות הבסיס כדי לנסות ולהרגיע את השווקים שהוא עזר לפגוע בהם.
ההנחיה שלו קדימה הייתה רק לצפות להעלאות ריבית נוספות אם האינפלציה יוצאת משליטה. הוא נמנע מלקחת אחריות כלשהי לכשלונות הבנקים האחרונים, וטען במקום זאת שהמגזר יציב ואיתן.
במציאות, המערכת הפיננסית העולמית מתנדנדת על מצוקתו של משבר נוסף. לכל מי שמפקפק בכך, עליו רק לשקול את הנפילה המהירה של קרדיט סוויס מהחסד.
למרות שקרדיט סוויס הסתבך במחלוקת בשנים האחרונות, כך גם בנקים גדולים אחרים רבים אחרים. ב-2021 נקנסה NatWest ב-265 מיליון ליש"ט בגין הלבנת הון, ב-2022 נקנסה ברקליס ב-361 מיליון דולר על הנפקת ניירות ערך, וזה היה לאחר שכבר נקנסו ב-453 מיליון דולר על תיקוני שוק. מחלוקות העבר שלהם לא היו מה שהביאו את קרדיט סוויס על ברכיה בפני ממשלת שוויץ חסרת סליחה.
כמו כל בנק גדול אחר, קרדיט סוויס קנה המון איגרות חוב ממשלתיות כשהריביות היו נמוכות. כעת, כשהשיעורים גבוהים משמעותית, אגרות החוב הללו שוות פחות ממה ששילמו עבורן.
בתנאי שהבנקים לא יצטרכו למכור אותם במהירות, ההבדל בתשואות בין איגרות חוב ישנות לחדשות אינו מהווה בעיה. זה הופך לכזה רק כשהם נאלצים לחסל אותם בגלל משיכות המוניות, וזה בדיוק מה שקרה לבנק הסיליקון ואלי וקרדיט סוויס. ברגע שהציבור חושש והשווקים מריחים דם זה הופך במהירות לספירלת מוות של משיכות וערכי מניות קורסים.
הבעיות המשפיעות על קרדיט סוויס משפיעות גם על כל בנק גדול אחר במגזר. זה לא היה מקרה של חוסר רגולציה, זה תוצאה ישירה של בנקים שמחזיקים רק בחלק קטן מכספי המפקידים, והאתגר הגדול ביותר לבנקים כיום הוא השאננות שלהם לגבי היבט זה של פעילותם.
לאחר שדיברנו ארוכות עם בנקאים באירופה ובאסיה, ברור שאין להם הרבה חשש שמצב דומה יקרה להם. מנקודת המבט שלהם, הם מחזיקים ברזרבות גבוהות יותר מאשר ב-2008, יש להם ניהול סיכונים טוב יותר, ועומדים בכל מבחני הקיצון הרגולטוריים שלהם. לדעתם, מצבם הבריאותי טוב יותר מאי פעם.
הסוגיה העומדת בפני מערכת הבנקאות המודרנית קשורה יותר לחוסר ההבנה שיש לציבור לגבי אופן פעולת הבנקים והפחד שעלול לתפוס במהירות עקב כך. חוסר אמון הציבור הפתאומי בכל בנק גורם לירידה במחיר המניה שלו ולזרימת נזילות מהמאזן. ממשלות ובנקים מרכזיים מבינים עד כמה זה יכול להיות מסוכן וזו הסיבה שהם פעלו כל כך מהר ודרמטי.
למשל, ממשלת שוויץ אילצה את קרדיט סוויס להימכר ל-UBS בהנחה כבדה תוך פרק זמן קצר מאוד. הם סירבו לתת לבעלי המניות בשתי החברות כל החלטה אם המכירה יצאה לפועל או לא והסכימו לקזז הפסדים של מיליארדי דולרים הכרוכים ברכישה.
התערבות מהירה וחסרת תקדים זו מראה עד כמה השוק כולו נמצא בסיכון להידבקות. בעוד פוליטיקאים מנסים להרגיע את השווקים ולשכנע את הציבור שהכסף שלהם בטוח, התמונה בתוך התעשייה שונה במקצת. כל בנקאי שדיברנו איתו מצפה מבנקים נוספים להיכשל, למרות שהם משוכנעים שזה לא יהיה שלהם.
בנקאות מודרנית מכונה בדרך כלל בנקאות רזרבה חלקית, כלומר הבנקים צריכים להחזיק רק אחוז קטן מכספי המפקידים ברזרבות נזילות מאוד. התיאוריה היא שזה אמור להספיק כדי להתמודד עם משיכות ברוב הנסיבות ובמקרים עם ביקוש גבוה. מה שהם לא יכולים להתמודד איתו הם אירועים קיצוניים כמו משיכות המוניות כי אין להם גישה לכסף של כולם.
בנקאות מרכזית מחייבת את המפקידים לתת שליטה בכספם כדי שהבנקים יוכלו למנף אותו כדי להרוויח תשואה. ראינו שמערכת זו נכשלת שוב ושוב בקריפטו ועכשיו אנו עדים לה מתרחשת בקנה מידה גדול בהרבה. כאשר בנקים נכשלים, ממשלות מתערבות, אבל מה שיוצא דופן עכשיו הוא שהם מבטיחים את הפיקדונות של כולם, לא משנה כמה גדולים.
ההיקף העצום של התמיכה וההתערבות הממשלתית מראה עד כמה המערכת הבנקאית נמצאת בסיכון להידבקות. זה רחוק מלהיות יציב או חזק. אנחנו חיים בזמנים מוזרים שבהם פוליטיקאים טוענים שהבנקים המוגנים בתת-ביטחונות בטוחים ו-DeFi עם ביטחונות יתר אינו בטוח. כפי שאמר ג'ורג' אורוול, "בתקופה של הונאה, אמירת האמת היא מעשה מהפכני".
הצטרף לפאריבוס-
אתר | טויטר | מברק | בינוני | מחלוקת | YouTube
- הפצת תוכן ויחסי ציבור מופעל על ידי SEO. קבל הגברה היום.
- Platoblockchain. Web3 Metaverse Intelligence. ידע מוגבר. גישה כאן.
- מקור: מודיעין נתונים אפלטון: PlatoData.io